משנה מכות א דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה מכות א: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

משנה א[עריכה]

כיצד העדים נעשים זוממין, מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה, אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו, אלא לוקה ארבעים.

מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לגלות, אין אומרים יגלה זה תחתיו, אלא לוקה ארבעים.

מעידין אנו באיש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה, והלא בין היום ובין למחר סופו ליתן לה כתובתה, אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו, שאם נתאלמנה או נתגרשה, ואם מתה יירשנה בעלה.

מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחברו אלף זוז על מנת ליתנן לו מכאן ועד שלשים יום, והוא אומר מכאן ועד עשר שנים, אומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהיו בידו אלף זוז, בין נותנן מכאן ועד שלשים יום, בין נותנן מכאן ועד עשר שנים.

משנה ב[עריכה]

מעידין אנו באיש פלוני שחייב לחברו מאתים זוז ונמצאו זוממין, לוקין ומשלמין, שלא השם המביאו לידי מכות, מביאו לידי תשלומין, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, כל המשלם אינו לוקה.

משנה ג[עריכה]

מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב מלקות ארבעים, ונמצאו זוממין, לוקין שמונים, משום לא תענה ברעך עד שקר (שמות כ), ומשום ועשיתם לו כאשר זמם (דברים יט), דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים אינן לוקין אלא ארבעים.

משלשין בממון ואין משלשין במכות.

כיצד, העידוהו שהוא חייב לחברו מאתים זוז, ונמצאו זוממין, משלשין ביניהם.

אבל אם העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים, ונמצאו זוממין, כל אחד ואחד לוקה ארבעים.

משנה ד[עריכה]

אין העדים נעשים זוממין עד שיזומו את עצמן.

כיצד, אמרו מעידין אנו באיש פלוני שהרג את הנפש, אמרו להן היאך אתם מעידין, שהרי נהרג זה או ההורג היה עמנו אותו היום במקום פלוני, אין אלו זוממין.

אבל אמרו להם היאך אתם מעידין, שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני , הרי אלו זוממין, ונהרגין על פיהם.

משנה ה[עריכה]

באו אחרים והזימום, באו אחרים והזימום, אפילו מאה, כולם יהרגו.

רבי יהודה אומר, אסטסית היא זו, ואינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד.

משנה ו[עריכה]

אין העדים זוממין נהרגין, עד שיגמר הדין, שהרי הצדוקין אומרים, עד שיהרג, שנאמר נפש תחת נפש.

אמרו להם חכמים, והלא כבר נאמר (דברים יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, והרי אחיו קיים.

ואם כן למה נאמר נפש תחת נפש, יכול משעה שקבלו עדותן יהרגו, תלמוד לומר, נפש תחת נפש, הא אינן נהרגין עד שיגמר הדין.

משנה ז[עריכה]

על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת (שם יז), אם מתקיימת העדות בשנים, למה פרט הכתוב בשלשה, אלא להקיש שלשה לשנים, מה שלשה מזימין את השנים, אף השנים יזומו את השלשה.

ומנין אפילו מאה, תלמוד לומר, עדים.

רבי שמעון אומר, מה שנים אינן נהרגין עד שיהו שניהם זוממין, אף שלשה אינן נהרגין עד שיהיו שלשתן זוממין.

ומנין אפילו מאה, תלמוד לומר, עדים.

רבי עקיבא אומר, לא בא השלישי אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו.

ואם כן ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה, על אחת כמה וכמה ישלם שכר לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה.

משנה ח[עריכה]

מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה, אף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול, עדותן בטלה.

מנין אפילו מאה, תלמוד לומר, עדים.

אמר רבי יוסי, במה דברים אמורים, בדיני נפשות.

אבל בדיני ממונות, תתקיים העדות בשאר.

רבי אומר, אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות.

[ ואימתי ], בזמן שהתרו בהן, אבל בזמן שלא התרו בהן, מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש.

משנה ט[עריכה]

היו שנים רואין אותו מחלון זה ושנים רואין אותו מחלון זה ואחד מתרה בו באמצע, בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו, הרי אלו עדות אחת.

ואם לאו, הרי אלו שתי עדיות.

לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת, הוא והן נהרגין והשניה פטורה.

רבי יוסי אומר, לעולם אין נהרגין עד שיהו [ פי ] שני עדיו מתרין בו, שנאמר (דברים יז) על פי שנים עדים.

דבר אחר על פי שנים עדים, שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן.

משנה י[עריכה]

מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין, אין סותרים את דינו.

כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו, מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני, ופלוני ופלוני עדיו, הרי זה יהרג.

סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ.

סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית.

רבי אלעזר בן עזריה אומר, אחד לשבעים שנה.

רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים, אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף הן מרבין שופכי דמים בישראל.

משנה מכות א: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב