בראשית רבה א ד
<< · בראשית רבה · א · ד · >>
ד. [ עריכה ]
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" ששה דברים קדמו לבריאת העולם. יש מהן שנבראו, ויש מהן שעלו במחשבה להבראות.
- התורה,
- והכסא הכבוד, נבראו.
- תורה מנין? שנאמר (משלי ח, כב): "ה' קנני ראשית דרכו".
- כסא הכבוד מנין? דכתיב (תהלים צג, ב): "נכון כסאך מאז וגו'".
- האבות,
- וישראל,
- ובית המקדש,
- ושמו של משיח, עלו במחשבה להבראות.
- האבות מנין? שנאמר (הושע ט, י): "כענבים במדבר וגו'".
- ישראל מנין? שנאמר (תהלים עד, ב): "זכור עדתך קנית קדם".
- בית המקדש מנין? שנאמר (ירמיה יז, יב): "כסא כבוד מרום מראשון וגו'".
- שמו של משיח מנין? שנאמר (תהלים עב, יז): "יהי שמו לעולם וגו' [לפני שמש ינון שמו]".
רבי אהבה ברבי זעירא אמר: אף התשובה, שנאמר (שם צ, ב) "בטרם הרים יולדו" ואותה השעה (שם, ג) "תשב אנוש עד דכא וגו'". אבל איני יודע איזה מהם קודם, אם התורה קדמה לכסא הכבוד, ואם כסא הכבוד קודם לתורה. א"ר אבא בר כהנא: התורה קדמה לכסא הכבוד, שנאמר "ה' קנני ראשית דרכו [קדם מפעלו מאז]" קודם לאותו שכתוב בו "נכון כסאך "מאז"".
ר' הונא ור' ירמיה בשם רבי שמואל בר ר' יצחק אמרו: מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר. משל למלך שהיה נשוי למטרונה אחת ולא היה לו ממנה בן. פעם אחת נמצא המלך עובר בשוק, אמר: "טלו מילנין וקלמין זו לבני" והיו הכל אומרין: "בן אין לו והוא אומר טלו מילנין וקלמין זו לבני"? והיו הכל אומרין: "בן אין לו והוא אומר טלו"? - אלולי שצפה המלך שהוא עתיד להעמיד ממנה בן, לא היה אומר "טלו מילנין וקלמין לבני", כך אילולי שצפה הקב"ה שאחר כ"ו דורות ישראל עתידין לקבל את התורה, לא היה כותב בתורה "צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל". א"ר בנאי: העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה, שנאמר (משלי ג, יט): "ה' בחכמה יסד ארץ וגו'". רבי ברכיה אמר: בזכות משה שנאמר (דברים לג, כא): "וירא ראשית לו".
ר' הונא בשם ר' מתנה אמר: בזכות ג' דברים נברא העולם - בזכות חלה, ובזכות מעשרות, ובזכות בכורים. ומה טעם? "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" ואין 'ראשית' אלא חלה, שנאמר (במדבר טו, כ): "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם", ואין 'ראשית' אלא מעשרות, היך דאת אמר (דברים יח, ד): "ראשית דגנך", ואין 'ראשית' אלא בכורים שנאמר (שמות כג, יט): "ראשית בכורי אדמתך וגו'".