ביאור:תכו = הדום לרגלים
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
דברים לג ג:
"אף חבב עמים
כל קדשיו בידך
והם תכו לרגלך
ישא מדברתיך "
נראה שאין תכו אלא מין הדום לרגלים, כך גם ישא (ההדום נושא את הרגליים)
רגלך / דברתיך – מלשון דבר - להדביר – לרדוף – ללכת בעקבות – לצעוד – צעד - רגל
הרעיון הוא שהדברים יהיו כהדום לרגליך בדומה לביטויים נר לרגליך / יאיר לפניך
חבקוק ג ה: " לפניו ילך דבר, ויצא רשף לרגליו "
יתכן שתוכו (הדום) הוא כינוי לארון / דביר
דברי הימים א כח ב: "ויקם דויד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי
אני עם לבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית ה' ולהדם רגלי אלהינו והכינותי לבנות"
שיר השירים ג ט-יא:
"אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון.
עמודיו עשה כסף
רפידתו זהב
מרכבו ארגמן
תוכו רצוף אהבה מ
בנות ירושלם : צאינה
וראינה בנות ציון
במלך שלמה בעטרה שעטרה-לו אמו
ביום חתנתו וביום שמחת לבו"
חלקתי את הפסוקים בניגוד למסורה, על פי העניין
תוכו = הדום , רצוף אהבהם = מצופה / עשוי אהבהם
עדיין לא ברור מה זה אהבהם.. יש המפרשים מלשון הבנים או שנהבים
(הב = פיל, שנהב = שן פיל)
הדום / תכו (תכא) שימש גם כמין שולחן נמוך / קטן שהגישו עליו כיבוד / קינוח
שד"ל
- והם תכו לרגליך: תכא בארמית שולחן ..
ש' קרויס : "מצוי שולחן יותר קטן, שנקרא תכא " (קדמוניות התלמוד: כרך שני חלק שני, תל אביב: דביר, תש"ה, עמ' 16)
--
ישעיהו סו א: "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי"
תהלים צט ה: "רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא"
תהלים קי א: "לדוד מזמור נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך "
תהלים קלב ז: "נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו "
איכה ב א: "איכה יעיב באפו אדני את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו"
--
מלכים א י יח: "ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב מופז"
יחזקאל כז ו: "אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים"
יחזקאל כז טו: "בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים השיבו אשכרך"
עמוס ו ד: "השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק"
דברי הימים ב ט יז: "ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב טהור"
תהלים מה ט: "מר ואהלות קציעות כל בגדתיך מן היכלי שן מני שמחוך"
שיר השירים ה יד: "ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים"
--
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-06-13.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_hdm_0