לדלג לתוכן

ביאור:תכו = הדום לרגלים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

דברים לג ג:

"אף חבב עמים

כל קדשיו בידך

והם תכו לרגלך  

     ישא מדברתיך "

נראה שאין תכו אלא מין הדום לרגלים, כך גם ישא (ההדום נושא את הרגליים)

רגלך / דברתיך – מלשון דבר - להדביר – לרדוף – ללכת בעקבות – לצעוד – צעד - רגל

הרעיון הוא שהדברים יהיו כהדום לרגליך בדומה לביטויים נר לרגליך / יאיר לפניך

חבקוק ג ה: " לפניו ילך דבר, ויצא רשף לרגליו "

יתכן שתוכו (הדום) הוא כינוי לארון / דביר

דברי הימים א כח ב: "ויקם דויד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי 

              אני עם לבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית ה' ולהדם רגלי אלהינו והכינותי לבנות"

שיר השירים ג ט-יא:   

"אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון.   

עמודיו עשה כסף

רפידתו זהב

מרכבו ארגמן

תוכו רצוף אהבה מ

בנות ירושלם : צאינה

וראינה בנות ציון

במלך שלמה בעטרה שעטרה-לו אמו

ביום חתנתו וביום שמחת לבו"

חלקתי את הפסוקים בניגוד למסורה, על פי העניין

תוכו = הדום , רצוף אהבהם = מצופה / עשוי אהבהם

עדיין לא ברור מה זה אהבהם.. יש המפרשים מלשון הבנים או שנהבים

(הב = פיל, שנהב = שן פיל)

הדום / תכו (תכא)   שימש גם כמין שולחן נמוך / קטן שהגישו עליו כיבוד / קינוח

שד"ל

והם תכו לרגליך: תכא בארמית שולחן ..

ש' קרויס : "מצוי שולחן יותר קטן, שנקרא תכא " (קדמוניות התלמוד: כרך שני חלק שני, תל אביב: דביר, תש"ה, עמ' 16)

--

ישעיהו סו א: "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי"

תהלים צט ה: "רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא"

תהלים קי א: "לדוד מזמור נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך "

תהלים קלב ז: "נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו "

איכה ב א: "איכה יעיב באפו אדני את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו"

--

מלכים א י יח: "ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב מופז"

יחזקאל כז ו: "אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים"

יחזקאל כז טו: "בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים השיבו אשכרך"

עמוס ו ד: "השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק"

דברי הימים ב ט יז: "ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב טהור"

תהלים מה ט: "מר ואהלות קציעות כל בגדתיך מן היכלי שן מני שמחוך"

שיר השירים ה יד: "ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים"

--

 

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-06-13.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_hdm_0