ביאור:משלי ג כז
משלי ג כז: "אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו, בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך[יָדְךָ] לַעֲשׂוֹת;"
תרגום מצודות: אל תמנע טוב מבעל-הטובה (ממי שבא לקבל הטובה), בעת היות אֵל (כח ואמצות) בידך לעשות הטובה.
תרגום ויקיטקסט: אל תמנע מהזולת לקבל דבר טוב שמגיע לו, כאשר יש לאל ידך (יש לך כוח ויכולת) לעשות.
/ ביקשו ממך טובה, ואתה יכול לעשות? עשה! הרי אתה יכול, יש לך כוח, אז מה אכפת לך?
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג כז.
דקויות
[עריכה]מי הוא בעליו?
[עריכה]א. המפרשים פירשו את המילה בעליו בדרכים שונות, ולכל פירוש ישנן משמעויות מעשיות שונות:
1. הפירוש המחמיר ביותר הוא: "מבעליו - מן הצריך אל הטוב" (רבנו יונה גירונדי); כל מי שצריך שיעשו עבורו מעשה טוב, הוא בעליו של אותו מעשה, ולכן אנו חייבים לעזור לו.
2. פירוש מתון יותר הוא: "אל תמנע צדקה מן העני" (רש"י). לא כל מי שצריך מעשה טוב הוא בעליו, אלא רק העני, שהרי ה' - שהכל שלו - ציווה בפירוש בתורה לתת צדקה לעניים, ובכך הקנה להם בעלות על הצדקה.
3. פירוש מתון יותר הוא: "מבעליו - ממי שהוא ראוי לו" (רלב"ג); "מבעליו - כלומר, אם המקבל בעליו של זה הטוב, שראוי לקבל זו הטוב" (הגר"א), "לעשות חסד עם הצדיקים... ולא עם הרשעים" (רמ"ד ואלי). לא כל עני, אלא רק מי שמגיע לו שיעשו לו טובות, בהתאם למעשיו; רק אדם טוב, צדיק, חרוץ וכו'.
ייתכן שהכוונה למישהו שעשה לך פעם טובה, ולכן אתה חייב לו: לפי זה, הכתוב מלמד, שאם אתה חייב טובה למישהו - עליך להחזיר לו את הטובה בהקדם האפשרי, כל עוד אתה יכול.
4. והפירוש המתון ביותר הוא: "מבעליו - מבעל הטובה, רוצה לומר, ממי שבא לקבל הטובה" (מצודות). בעליו הוא מי שמקבל את המעשה הטוב ונהנה ממנו; המילה נאמרת על-שם העתיד, כמו ב(איוב כב ו): "וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִׁיט" (הם יהיו ערומים אחרי שתפשיט את בגדיהם) וב(דברים כב ח): "כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" (הוא יהיה "נופל" אחרי שייפול).
כך גם אצלנו - אל תמנע טוב מכל אדם, שאחרי שתיתן לו את הטוב, הוא יהיה בעליו: לפי פירוש זה, המילה בעליו לא מוסיפה דבר מעבר למשמעות הפשוטה, שהיא, עידוּד לעשות מעשים טובים כמה שאפשר.
לפי פירוש זה, החצי השני של הפסוק, בהיות לאל ידך לעשות, פונה אל הרגש: עכשיו אתה יכול - אולי בעתיד כבר לא תוכל: "אל תמנע צדקה מן העני בהיות לאל ידך לעשות צדקה, שמא יבוא יום ואין לאל ידך" (רש"י); כשמבקשים ממך טובה, שמח שיש לך אפשרות לעשות זאת (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, ט"ז סיון ה'תשס"ט).
ב. אמנם, ניתן לפרש שהפסוק בכלל אינו מחייב את האדם לעשות משהו כלפי הזולת, אלא רק לא למנוע טוב: אם ישנו טוב כלשהו שיכול להגיע לזולת, אז אסור לנו להתערב ולמנוע ממנו לקבל את הטוב הזה. לדוגמה:
5. אחת מהתקנות שתיקן יהושע בן נון בזמן חלוקת הארץ לבני ישראל היא, שלא למנוע מאנשים לעבור דרך שדה שאינו זרוע; תקנה זו מסתמכת על פסוקנו (בבלי בבא קמא פא ב, רש"י). אם לאדם יש שדה שאינו זרוע, הוא לא יפסיד שום דבר מכך שאנשים יעברו דרכו, ולכן אל לו למנוע מהם את הנוחות הזאת.
6. בדיני שכירת פועלים: "לעולם דאמר ליה בעל הבית בארבעה, ואזל איהו אמר להו בתלתא; ודקאמרת 'סבור וקביל' - דאמרי ליה: לית לך אל תמנע טוב מבעליו?": אדם שלח שליח לשכור לו פועלים תמורת 4 זוזים. השליח מצא פועלים והציע להם לעבוד תמורת 3 זוזים, והם הסכימו. לאחר זמן, גילו הפועלים שהמשכיר למעשה היה מוכן לשלם להם 4 זוזים. על-פי ההלכה, אין להם זכות לתבוע את השליח שרימה אותם, אבל יש להם זכות להתרעם עליו, כי הוא מנע מהם טוב שהיה יכול להיות בבעלותם (בבלי בבא מציעא עו א).
לפי פירושים אלה, גם החצי השני של הפסוק יתפרש בצורה שונה: בהיות לאל ידך לעשות = כשאתה יכול למנוע טוב: "אל תמנע טוב מבעליו- אם ראית חבירך חפץ להטיב לעניים, אל תמנעהו בהיות לאל ידך להחדילו" (רש"י).
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/03-27