ביאור:משלי ג יא
משלי ג יא: "מוּסַר ה', בְּנִי, אַל תִּמְאָס, וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ;"
תרגום מצודות: אם בא לך מה' מוסר יסורים, אל תמאס בהם, אלא קבלם מאהבה; ואל תקוץ (תמאס) בתוכחתו (כפל הדבר במילים שונות).
תרגום ויקיטקסט: בני! אל תמאס (אל תרגיש שאתה לא רוצה) את המוסר (הייסורים והצרות) שה' מביא עליך; ואל תקוץ (אל תרגיש שאין לך כוח לשמוע) את דברי התוכחת (הביקורת) שה' אומר לך -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג יא.
דקויות
[עריכה]מה ההבדל בין מוסר לתוכחה?
[עריכה]ע"פ חכמי התלמוד (רבא או רב חסדא, תלמוד בבלי ברכות ה.). שני המושגים - מוסר ותוכחה - מציינים ייסורים. אולם ישנם מפרשים שהבדילו ביניהם:
1. "מוסר... הם הייסורים,... ותוכחה היא בדיבור" (הגר"א). גם מלבי"ם פירש בתחילה באופן דומה, והסביר לפי זה גם את ההבדל בין מאס לבין קץ:
- מוסר = ייסורים ועונשים שמטרתם להסיר מהאדם מידות רעות; אדם מואס בדבר שהוא לא רוצה בכלל, גם לא מעט. רוב האנשים מואסים בייסורים ואינם רוצים בהם כלל, ולכן נאמר כאן "מוסר ה', בני, אל תמאס".
- תוכחה = ויכוחים ושכנועים, דיבורים שמטרתם לכוון את האדם לבחירה בטוב; בפסוק זה הכוונה לדברים שה' אומר לאדם, באופן ישיר או על-ידי נביא (הנביא נקרא גם "מוכיח בשער" - ישעיהו כט21, עמוס ה10). אדם קץ בדבר שיש ממנו יותר מדי, עד שהוא לא יכול לסבול אותו יותר. רוב האנשים עלולים לקוץ בתוכחות - גם אם הם מוכנים לשמוע מעט, הם מתעייפים כשמוכיחים אותם יותר מדי, ולכן נאמר כאן "ואל תקוץ בתוכחתו".
2. אמנם בהמשך דבריו הביא מלבי"ם פירוש אחר:
- מוסר מציין ייסורים של חטא - ייסורים שמטרתם לעורר את האדם לפשפש במעשיו ולתקן אותם;
- ותוכחה מציינת ייסורים ללא חטא - ייסורים שמטרתם לגרום לאדם לחשוב ולהגיע למסקנות חדשות.
אולם זה אינו מתאים לדברי מלבי"ם עצמו על ההבדל בין הפועל מאס ובין הפועל קץ, וצ"ע.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/03-11