ביאור:מ"ג דברים לב לז
וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ
[עריכה]ואמר. הקב"ה עליהם: אי אלהימו. עבודת אלילים שעבדו:
ואמר אי אלהימו. האויב יאמר איה אלהי ישראל, כענין למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם (תהלים קטו ב) אשר חלב זבחימו יאכלו, כי היו ישראל תדירים בעבודת הקרבנות והנסכים מכל גוי לאלהיו.
ואמר אי אלהימו. וגם האומות יאמרו איה נא אלהיהם של ישראל. ומפני כבוד שמי אצילם ואנקום באויביהם שגם מתחלה אמרתי אפאיהם לישראל ואשביתה זכרם אם לא מפרי כעס אויב המתפאר לאמר ידינו רמה. אבל עתה כשיגדל העניות והצרה בשונאי ישראל כל כך שאזלת ידם ויאמרו העובדי גלולים ידינו רמה ואמר אי אלהימו לכן אנקם מהם להתקדש שמי שהם מחללים:
ואמר. האויב:
ואמר ישראל אי אלהימו הגם שאין מעשיהם מהוגנים אף על פי כן יבא בטענה לפני האלהים הרמוז בתיבת צור, והוא חסיו בו כי ישראל הגם שירשיעו ויעברו על חלק ממצות ה' אף על פי כן כל מחסיהם בה', ועליו סובלים דלות ושפלות, ונהרגים על קדושת שמו, ועומדים ומצפים לצור גואלם והוא אומרו חסיו בו:
ואמר אי אלהימו. ואמר האויב אי אלהימו, וכן אמר טיטוס הרשע כשגדר הפרכת, והוא שכתוב (מיכה ז) ותרא אויבתי ותכסה בושה האומרה אלי איו ה' אלהיך:
ואמר. האל יתברך לישראל. אי אלהימו. של אמות העולם. כי אז אמנם יסיר שלטון כל שרי מעלה ומטה, כאמרו "יפקד ה' על צבא המרום במרום, ועל מלכי האדמה על אדמה" (ישעיה כד, כא).
[מובא בפירושו לפסוק מ"ג] בפנים אחרים היא נדרשת בספרי ונחלקו בה ר' יהודה ור' נחמיה רבי יהודה דורש כולה כנגד ישראל (...) רבי נחמיה דורשה כלפי האומות כי גוי אובד עצות המה כמו שפירשתי תחלה עד ואויבינו פלילים: (...)ואמר אי אלהימו. האויב יאמר אי אלהימו של ישראל כמו שאמר טיטוס הרשע כשגידר את הפרוכת כענין שנאמר (מיכה ז) ותרא אויבתי ותכסה בושה האומרה אלי איו ה' אלהיך:
והזכיר לשון רבים, יאכלו וישתו, אלהימו שהוא לשון הרבים, ואצל העמים רבים הם. ולכך חזר ואמר, ראו עמים כולם, אני אני הוא יחיד, ואין אלהים עמדי, לעזור לי, ואין כנגדי להציל, ולמחות בידי מלעשות כל רצוני להמית ולמחוץ ולהחיות ולרפוא:
צוּר חָסָיוּ בוֹ:
[עריכה]צור חסיו בו. הסלע שהיו מתכסין בו מפני החמה והצנה כלומר שהיו בטוחין בו להגן עליהם מן הרעה:
צור חסיו בו. כאשר פירשתי:
ואמר ישראל אי אלהימו הגם שאין מעשיהם מהוגנים אף על פי כן יבא בטענה לפני האלהים הרמוז בתיבת צור, והוא חסיו בו כי ישראל הגם שירשיעו ויעברו על חלק ממצות ה' אף על פי כן כל מחסיהם בה', ועליו סובלים דלות ושפלות, ונהרגים על קדושת שמו, ועומדים ומצפים לצור גואלם והוא אומרו חסיו בו: