ביאור:מ"ג דברים לב יג
יַרְכִּבֵהוּ עַל במותי בָּמֳתֵי אָרֶץ
[עריכה]ירכיבהו על במתי וגו'. אין זה נמשך עם האמור למעלה אלא התחלת ענין ונמשך למטה, וגזירת הדברים הוא וישמן ישרון וגו':
וענין פסוקים אלו כי השפיע להם טובה ושלוה והם בעטו בו.
ירכיבהו על במתי ארץ. וזה יעשה מאחר שלא השיג חפצו במתן תורה הנזכר, ויבקש זה שנית בתת להם הארץ "בעבור ישמרו חקיו" (תהלים קד, מה), להשלימם בהרכיבם על חלק מהארץ, נשא במקום ובמעלה על שאר ארצות, כאמרו "צבי הוא לכל הארצות" (יחזקאל כ, ו), וזה בהכנסם לארץ עתה.
ירכבהו על במותי ארץ. כל המקרא כתרגומו: ירכבהו וגו'. ע"ש שא"י גבוה מכל הארצות: (...) במותי ארץ. לשון גובה:
על במותי ארץ. ארץ ישראל גבוה מכל הארצות:
ירכיבהו על במתי ארץ. ארץ כנען שהיא אמצעית כל הישוב וירכיבהו לשון צחות:
ירכיבהו על במתי ארץ. כד"א ואתה על במותימו תדרוך:
ירכיבהו על במתי ארץ. השליטו על ארץ מעולה שהיא אמצעות הישוב וגבוהה מכל הארצות.
ירכיבהו על במתי ארץ. וזה יעשה מאחר שלא השיג חפצו במתן תורה הנזכר, ויבקש זה שנית בתת להם הארץ "בעבור ישמרו חקיו" (תהלים קד, מה), להשלימם בהרכיבם על חלק מהארץ, נשא במקום ובמעלה על שאר ארצות, כאמרו "צבי הוא לכל הארצות" (יחזקאל כ, ו), וזה בהכנסם לארץ עתה.
[מובא בפירושו לשמות פרק ג' פסוק ח'] ולהעלותו. כנגד וארד. כי כאשר אני דר במקום עליון כן אשכנם במקום שהוא עליון מכל הארץ. ואלה דברי המלאך וככה כתוב ירכיבהו על במתי ארץ. הנה יצאו מארץ שהם שם בעוני אל ארץ טובה.
[מובא בפירושו לפרק ל"ג פסוק כ"ו] וענין רוכב שמים. על דרך הפשט כנה הממשלה בלשון רכיבה, וכענין שכתוב (דברים לב) ירכיבהו על במתי ארץ שהוא לשון ממשלה.
על במותי ארץ. מלא וי"ו, על ששה עמים.
במותי. בוי"ו לא ישתנה מגזרת על במותימו תדרוך ואין כמוהו ואת (רשעים) (במ"ח גרס עשיר) במותיו:
ירכיבהו על במותי ארץ וגו'. במלת במתי כתיב וי"ו יתירה ופירש בה בעל הטורים מה שפירש. ואני אומר שוי"ו יתירה זו רמז אל ו"פ ארץ שנזכרו בפר' עקב (ח ז,ט) בשבח א"י לכך אמר במותי ארץ כאלו אמר ששה ארץ וקל להבין.
וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי
[עריכה]ויאכל תנובות שדי. אלו פירות א"י שקלים לנוב ולהתבשל מכל פירות הארצות: (...) שדי. לשון שדה:
תנובות. כמו פרי מגזרת חיל כי ינוב:
ויאכל תנובות שדי. מאחר שבאו לארץ אכלו תנובת השדה ופסק המן כדכתיב וישבות המן ממחרת הפסח ויאכלו מעבור הארץ כדי שיתחזקו לכבוש את הארץ ואמרינן התם דקריב עומר והדר אכול. והקשה הרב נתן האופניא"ל למה המתינו עד לאחר הקרבת העומר יבא עשה דבערב תאכלו מצות וידחה לא תעשה דולחם וקלי וכרמל וכו' כמו שעשה דמילה דוחה לא תעשה דצרעת ותירץ גזרה כזית ראשון אטו כזית שני דמכזית ראשון שיאכל מן המצה אקיים ליה עשה ונמצא עובר לאו בכזית שני דבכי האי גוונא אמרינן ביבמה שנפלה לפני כהן גדול דלא מיבמה יבא עשה דיבמה יבא עליה וידחה ל"ת דאלמנה לא יקחו ומשני גזרה ביאה ראשונה אטו ביאה שנייה דמביאה ראשונה אקיים ליה עשה הכא נמי דכותה:
ויאכל תנובת שדי. שלא טרחו בם, כאמרו "כרמים וזיתים אשר לא נטעתם אתם אוכלים" (יהושע כד, יג).
[מובא בפירושו לפסוק י"ד] ודם ענב. היין והנה היא רבת דבש ושמן ובשר ולחם ויין וכל פרי וזהו תנובות שדי. ויש אומרים כי דבש דבש תמרים:
שדי. תאר השם על משקל חכם והיו"ד תחת ה"א כוי"ו שלו הייתי והעד יעלוז שדי שהוא לשון יחיד:
וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר:
[עריכה]וינקהו דבש מסלע. מעשה באחד שאמר לבנו בסיכני הבא לי קציעות מן החבית הלך ומצא הדבש צף על פיה אמר לו זו של דבש היא א"ל השקע ידך לתוכה ואתה מעלה קציעות מתוכה (ספרי): ושמן מחלמיש צור. (מנחות פה) אלו זיתים של גוש חלב:
דבש. תמרים: ושמן. זיתים שגדלים על ההרים:
וינקהו דבש מסלע. דרך משל כמו יעטפו ההרים עסיס והטעם רוב הדבש והשמן. כי מארץ כנען יובלו כי כן כתוב:
ויניקהו דבש מסלע. שהיו עושים הדבורים דבש בנקיקי הסלעים. וגם התמרים גדלים על הסלעים ויוצא הדבש: ושמן מחלמיש צור. שהזתים הגדלים בסלעים הם טובים מאותן שבבקעה לפי שחמה זורחת עליהם תמיד וממתקן כד"א וממגד תבואות שמש:
[מובא בפירושו לפסוק י"ד] ודם ענב. היין והנה היא רבת דבש ושמן ובשר ולחם ויין וכל פרי וזהו תנובות שדי. ויש אומרים כי דבש דבש תמרים:
וינקהו. חסר יו"ד מיו"ד דברות יונקות כל התורה:
ירכיבהו על במותי ארץ וגו'. במלת במתי כתיב וי"ו יתירה ופירש בה בעל הטורים מה שפירש. ואני אומר שוי"ו יתירה זו רמז אל ו"פ ארץ שנזכרו בפר' עקב (ח ז,ט) בשבח א"י לכך אמר במותי ארץ כאלו אמר ששה ארץ וקל להבין. ואח"כ אמר וינקהו דבש מסלע, במלת ויניקהו חסר יו"ד, נ"ל שרמז בזה שבעבור שהניק להם דבש מסלע ישמן ישורון ויבעט ושכחו התורה הכלולה בעשרת דברות וזה יותר נכון ממה שפירש בעל הטורים, וכן צור ילדך תשי יו"ד קטנה כי בעבור שעברו על י' דברות גרמו תשות כח כלפי מעלה כביכול, ובמלת יצב גבלת עמים פירש בעל הטורים גבלת חסר וי"ו לומר י"ב מזלות יצב למספר בני ישראל פירוש לפירושו כשתכתוב ו"ו הנעלם ממנו ג"כ ו' ככה המזלות ששה משרתים ביום הנגלה וששה משרתים בלילה הנסתרת ולפי שאין מזל לישראל (שבת קנו) ע"כ גבלת חסר ו"ו לומר שאין להם ממשלה על י"ב שבטים כי אם על העמים לכך נאמר יצב גבלת עמים.
חלמיש צור. תקפו וחזקו של סלע. כשאינו דבוק לתיבה שלאחריו נקוד חלמיש וכשהוא דבוק נקוד חלמיש:
מחלמיש צור. רפה הלמ"ד כי הוא דבק והנה הוא הפך מצור החלמיש וכן חרבות צורים עם צור חרבו: