לדלג לתוכן

ביאור:כנר

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


כינור = כלי נגינה בקשת על מיתרים

[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: כנר

כינור הוא כלי נגינה ידוע, שמנגנים בו בחיכוך קשת על מיתרים. לפי התורה, הוא הומצא ע"י אחד מצאצאיו של קין:

  • (בראשית ד כא): "וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל, הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב"

והיה הכלי האהוב על דוד:

  • שמואל א טז טז: " "יֹאמַר נָא אֲדֹנֵנוּ עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ יְבַקְשׁוּ אִישׁ יֹדֵעַ מְנַגֵּן בַּכִּנּוֹר וְהָיָה בִּהְיוֹת עָלֶיךָ רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב" "לָךְ... וְהָיָה" "בִּהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים אֶל שָׁאוּל וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה" "
  • יותר מאוחר צירף גם נבל, (תהלים לג ב): "הוֹדוּ לה' בְּכִנּוֹר, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ; שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה"
  • (תהלים מג ד): "וְאָבוֹאָה אֵל מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל אֶל שִׂמְחַת גִּילִי, וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי"
  • (תהלים נז ט): "עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר"
  • (תהלים עא כב): "גַּם אֲנִי אוֹדְךָ בִכְלִי נֶבֶל אֲמִתְּךָ אֱלֹהָי, אֲזַמְּרָה לְךָ בְכִנּוֹר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל"
  • גם שלמה כנראה אהב כינורות ונבלים, (מלכים א י יב): "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית ה' וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים, לֹא בָא כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה"

מה המשמעות הרוחנית של הכינור, לעומת כלי נגינה אחרים?

ע"פ גיא-צבי מינצ ("ניגון כשר, מנגן כשר", פרק א, עמ' נח) , כל כלי נגינה מכוון כנגד אחד היסודות של נפש האדם:

  • כלי הקשה, כמו תוף ומצלתיים - כנגד "יסוד העפר", עולם הגוף החומר והמעשה;
  • כלי פריטה, כמו נבל - כנגד "יסוד המים" (ההכאה במיתר מרעידה אותו כעין תנודתם של גלי מים כשמטילים אבן לתוכם), עולם הרגש;
  • כלי נשיפה, כמו חליל חצוצרה שופר ועוגב - כנגד "יסוד הרוח", עולם השכל והמחשבה;
  • כלי קשת, כמו כינור - כנגד "יסוד האש" (כיוון שהפקת הצליל היא ע"י חיכוך, בדיוק כמו יצירת אש), עולם הנשמה, הדמיון וההשראה.  

כנור = כ-נור, כמו אש; כ-נר, "נר ה' נשמת אדם" (גליה) . הצליל המיוחד של הכינור מרומם את האדם לעולם ההשראה, משם הוא יכול לשאוב את התשובות לחידת החיים:

פסוקים נוספים

[עריכה]

ישנם כמה פסוקים המתארים כלים מכל ארבע הקבוצות:

  • מצד אחד, הנביאים, (שמואל א י ה): "אַחַר כֵּן תָּבוֹא גִּבְעַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁם נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים; וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים"- הנביאים נהגו לנגן בכל סוגי הכלים, כדי להתחבר אל ה' בכל רבדי הנפש.
  • כך גם ב תהלים קנ ג: " "הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל" " וְכִנּוֹר; הַלְלוּהוּ בתף ומחול, הללוהו במנים ועוגב" "
  • ומצד שני, המשתכרים, (ישעיהו ה יב): "והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם, ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו"- מנגנים כמו הנביאים, אך לא כדי להתחבר אל ה' אלא להיפך, כדי להתנתק מהעולם ( פירוט ).
  • כשדוד העלה את ארון ה' לעיר דוד, היו שם כל סוגי הכלים, (דברי הימים א יג ח): "ודויד וכל ישראל משחקים לפני האלהים בכל עז ובשירים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמצלתים ובחצצרות"; אולם משום מה, בספר שמואל נזכרים כלים אחרים, (שמואל ב ו ה): "ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני ה' בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים".

פסוקים נוספים:

  • (בראשית ד כא): "ושם אחיו יובל, הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב"
  • (בראשית לא כז): "למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור"
  • (ישעיהו טז יא): "על כן מעי למואב ככנור יהמו, וקרבי לקיר חרש"
  • (ישעיהו כג טז): "קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי"
  • (ישעיהו כד ח): "שבת משוש תפים, חדל שאון עליזים, שבת משוש כנור"
  • (ישעיהו ל לב): "והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח ה' עליו בתפים ובכנרות, ובמלחמות תנופה נלחם בה"
  • (יחזקאל כו יג): "והשבתי המון שיריך, וקול כנוריך לא ישמע עוד"
  • (דברי הימים א טו טז): "ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים בקול לשמחה"
  • (דברי הימים א טו כא): "ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו בכנרות על השמינית לנצח"
  • (דברי הימים א טו כח): "וכל ישראל מעלים את ארון ברית ה' בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות"
  • (דברי הימים א טז ה): "אסף הראש ומשנהו זכריה יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל בכלי נבלים ובכנרות ואסף במצלתים משמיע"
  • (דברי הימים א כה א): "ויבדל דויד ושרי הצבא לעבדה לבני אסף והימן וידותון הנביאים בכנרות בנבלים ובמצלתים ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבדתם"
  • (דברי הימים א כה ג): "לידותון בני ידותון גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתתיהו ששה על ידי אביהם ידותון בכנור הנבא על הדות והלל לה'"
  • (דברי הימים א כה ו): "כל אלה על ידי אביהם בשיר בית ה' במצלתים נבלים וכנרות לעבדת בית האלהים על ידי המלך אסף וידותון והימן"
  • (דברי הימים ב ה יב): "והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצררים בחצצרות"
  • (דברי הימים ב ט יא): "ויעש המלך את עצי האלגומים מסלות לבית ה' ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים ולא נראו כהם לפנים בארץ יהודה"
  • (דברי הימים ב כ כח): "ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות אל בית ה'"
  • (דברי הימים ב כט כה): "ויעמד את הלוים בית ה' במצלתים בנבלים ובכנרות במצות דויד וגד חזה המלך ונתן הנביא כי ביד ה' המצוה ביד נביאיו"( פירוט )
  • (תהלים פא ג): "שאו זמרה ותנו תף, כנור נעים עם נבל"
  • (תהלים צב ד): "עלי עשור ועלי נבל, עלי הגיון בכנור"
  • (תהלים צח ה): "זמרו לה' בכנור, בכנור וקול זמרה"
  • (תהלים קח ג): "עורה הנבל, וכנור אעירה שחר"
  • (תהלים קלז ב): "על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו"
  • (תהלים קמז ז): "ענו לה' בתודה, זמרו לאלהינו בכנור"
  • (תהלים קמט ג): "יהללו שמו במחול, בתף וכנור יזמרו לו"
  • (איוב כא יב): "ישאו כתף וכנור, וישמחו לקול עוגב"
  • (איוב ל לא): "ויהי לאבל כנרי, ועגבי לקול בכים"
  • (נחמיה יב כז): "ובחנכת חומת ירושלם בקשו את הלוים מכל מקומתם להביאם לירושלם לעשת חנכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתים נבלים ובכנרות"
  • ויש אומרים שגם ים כנרת נקרא על שם צורתו, הדומה לכינור, (במדבר לד יא): "וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל ומחה על כתף ים כנרת קדמה"



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כינור - כלי נגינה בקשת על מיתרים

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-03-20.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/knr