ביאור:ישעיהו ג ז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
לא אהיה חובש
[עריכה]כשהשלטון מושחת, אחד הדברים שהאזרח הקטן יכול לעשות הוא, להחליט שלא יקבל על עצמו משרות שאינן מתאימות לו. כך ממליץ הנביא ישעיהו:
(ישעיהו ג ו): "כי יתפש איש באחיו, בית אביו: 'שמלה לכה, קצין תהיה לנו, והמכשלה הזאת תחת ידך!' ישא ביום ההוא לאמר: 'לא אהיה חבש, ובביתי אין לחם ואין שמלה, לא תשימני קצין עם!'".
תחילה נסביר את המילים הקשות:
שמלה = בגד ( לא לנשים בלבד ); במקרה הזה נראה שהכוונה לבגד מכובד - מדים של קצין או בגדי שרד.
לכה = לְךָ.
שמלה לכה = קח לך בגדי שרד במתנה.
מכשלה = משרה שכל מי שניסה לאייש אותה נכשל (כמו ממשלה , בחילוף אות אחת כדי להדגיש את הכישלון; דעת מקרא ).
ישא = יישבע (יישא את שם ה' או יישא את ידיו).
ביום ההוא = כינוי לתקופה שבה כולם ישובו אל ה', (ישעיהו ב יא): "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא"(וכן ישעיהו ב יז, (ישעיהו ב כ): "ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו ...", (ישעיהו ג יח): "ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים", ישעיהו ד א-ב: " "והחזיקו שבע נשים באיש אחד ב יום ההוא ..." "ביום ההוא יהיה צמח ה' לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל" ")
חובש = בלשון המקרא, כמו בלשון ימינו, עניינו שם תחבושת כדי לרפא; ובפסוק שלנו - מרפא את שברי העם (כמו ב (ישעיהו א ו): "מכף רגל ועד ראש אין בו מתם, פצע וחבורה ומכה טריה, לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן", (ישעיהו ל כו): "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא" (ישעיהו סא א): "רוח ד' ה' עלי יען משח ה' אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח").
פסוק ו מתאר ניסיון ל"מינוי פוליטי": איש תופס באחיו - בן משפחתו מבית אביו , ומציע לו שמלה לכה - קח לך בגדי-שרד וקבל משרה בכירה - קצין תהיה לנו , והמכשלה הזאת - המשרה הכושלת הזאת, שאף אחד לא מצליח לנהל אותה כמו שצריך - תהיה תחת ידך .
אולם, אותו אח אינו מסכים לקבל את המינוי הפוליטי, ואומר: לא אהיה חובש - אינני יכול לחבוש ולרפא את פצעי העם, אינני מתאים לתפקיד; ולמרות שבביתי אין לחם ואין שמלה , אני עני, והבגדים שאתם מציעים לי היו יכולים לעזור לי מאד, בכל זאת לא תשימוני קצין עם - לא אקבל על עצמי תפקיד שאינו מתאים לי.
החלטה זו של "האזרח הקטן" מבטאת לא רק יושר, אלא גם הכרה בכך שהשלטון שייך לה'. "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא" - באותו יום שבו אנשים יפסיקו לרדוף אחרי כבוד ושררה, ויקבלו על עצמם רק תפקידים שמתאימים להם, אז ה' יחבוש את פצעי העם - "ביום חבוש ה' את שבר עמו".
פירושים נוספים
[עריכה]שמלה לכה
[עריכה]1. רוב המפרשים פירשו שהכוונה "יש לך שמלה ולכן אתה ראוי להיות קצין"; לפי זה, הפסוק מדגיש את העוני והייאוש - אנשים כל כך עניים עד שלרובם אין בכלל בגדים מכובדים, והם כל כך מיואשים עד שהם מוכנים למנות על עצמם כל אדם שיש לו בגד מכובד; וחז"ל ( תלמוד בבלי חגיגה יד. ) פירשו שזה משל - " "דברים שבני אדם מתכסין כשמלה (נחבאין שלא ישאלו להן, לפי שאין בקיאין בהן) - ישנן תחת ידך (כלומר: אתה בקי בהן)" ".
- אולם, בפסוק כתובה סיבה אחרת, הרבה יותר מקובלת, מדוע בוחרים אותו להיות קצין - "כי יתפוש איש באחיו בית אביו" - כל אחד רוצה למנות אנשים מהמשפחה שלו לתפקידים בכירים, זה בוודאי היה נכון אז בדיוק כמו היום.
2. בהמשך הנבואה ישנו פסוק מקביל: (ישעיהו ד א): "והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר ' לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש, רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו": גם הנשים מבקשות מהאיש שייקח אותן, והשמלה היא חלק מההצעה - "אתה לא צריך לקנות לנו בגדים כמו שהתורה מחייבת את הבעל לקנות לאשתו, אנחנו נביא את הבגדים". לכן פירשתי שגם כאן המילים " שמלה לכה " הן חלק מההצעה שמציע האיש לאחיו - קח בגדי שרד כחלק מהתפקיד או כשכר על התפקיד.
ביום ההוא
[עריכה]1. רוב המפרשים פירשו שהפסוק מתאר את הפורענות - המצב כל-כך קשה שאף אחד לא רוצה למשול (ראו גם משל הספר החתום );
2. אך הצירוף " ביום ההוא " בנבואה זו (פרקים ב-ד) מציין בדרך-כלל דווקא את היום הטוב, היום שבו אנשים מתפכחים משיגעון הגאוה ועובדים את ה', "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא", ולכן פירשתי שגם הפסוק הזה מתאר את ההתפכחות - התפכחות מתאוות השלטון והשררה.
חובש
[עריכה]1. רוב המפרשים פירשו חובש = סוהר, שחובש וקושר אנשים בבית הכלא (ב"מחבוש"). האח, שמציעים לו להיות קצין, אומר "אתם בעצם רוצים שאני אהיה סוהר - יש כאן כל כך הרבה פושעים, שכל מה שאוכל לעשות הוא לשלוח את כולם למחבוש, ואת זה אני לא רוצה לעשות" (אברבנאל) .
2. חז"ל פירשו ( תלמוד בבלי חגיגה יד. ) שהכוונה לאדם שחובש את ספסלי בית המדרש: האח, שמציעים לו להיות רב, מודה שהוא אינו חובש את ספסלי בית המדרש ולכן אינו ראוי.
3. אולם, בלשון המקרא, ובפרט בספר ישעיהו, הפועל " חבש " מציין, כמו בלשון ימינו, שימת תחבושת על פצע לשם ריפויו (כך פירשו ב JPS , וכך גם איתמר כהן ) .
===לא תשימוני קצין עם - מדוע? 1. יש אומרים שהאיש מסרב להיות קצין כי כולם מזלזלים במנהיגים (ראו פסוק ה: "ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד"), וכבר אין שום כבוד בלהיות מנהיג (מלבי"ם) ; לפי זה, ייתכן שהפסוק מתאר את העונש על חטאיהם של ישראל - בגלל הגאווה והחוצפה שלהם, הם לא מצליחים למצוא מנהיגים טובים שיסכימו להנהיג אותם.
2. יש אומרים שהאיש מסרב בגלל המצב הכלכלי הקשה - הוא צריך לדאוג לעצמו, "ובביתי אין לחם ואין שמלה", ואינו יכול לדאוג לציבור (אברבנאל) .
3. ויש אומרים שהאיש מסרב כי הוא יודע שאינו מתאים (רב קטינא, תלמוד בבלי חגיגה יד. ; רש"י; מצודות; וכך גם אני, הקטן, פירשתי למעלה) . ומכאן שהאיש הזה הוא צדיק - למרות שמציעים לו משרה עם שכר בצידה, הוא מוותר על המשרה כי יודע שאינו מתאים: " "אמר רב קטינא: אפילו בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו מהם בעלי אמנה" " ( תלמוד בבלי, חגיגה יד. ) ; " "וקרא 'צדיק' לאותו האיש שאמרו לו 'קצין תהיה לנו', והוא בצדקתו לא רצה לקחת הקצינות... ויבעט בשררה" " (אברבנאל על פסוק י) .
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-12-30.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לא אהיה חובש
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-03-0607