ביאור:יהושע ג יג
יהושע ג יג: "וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, בְּמֵי הַיַּרְדֵּן, מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה, וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ג יג.
מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן
[עריכה]מטרת הנאום לנכבדי העם
[עריכה]יהושע לא הורה לשוטרים להודיע לכל העם את דבריו. הוא הזמין רק את הנכבדים הקרובים אליו, והם נגשו לשמוע את דבריו. יהושע רצה לעודד אותם לסיע לו במלחמת כיבוש כנען. הוא טען שאלוהים הוא "אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם", "אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ", ושאלוהים רשאי לתת כרצונו לבני ישראל, ולכן הוא "הוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי".
לא נאמר שהנכבדים ענו לו או הציעו הצעות. יהושע רק מודיע להם אולם לא שואל את דעתם.
התוכנית של יהושע לחצית הירדן
[עריכה]יהושע רוצה לחצות את הירדן בחרבה, ולא על גשרים צרים שיחשפו את העם להתקפה. יהושע רוצה מעבר רחב מאוד של מספר קילומטרים, וכל העם יעברו במבנה צבאי כפי שהעם הלך במדבר - לכל כיוון היו שלושה שבטים ושבט לוי עם אוהל מועד במרכז.
יהושע בחר לעבור באזור יריחו. באזור הזה הירדן מתפתל ויורד בשיפוע נמוך ביותר. האזור הוא שטוח ופתוח, דבר שימנע התקפת פתע מאחורי גבעות. יהושע לא רצה להלכד מהתקפה חזיתית כאשר חלק מהעם עבר, והירדן מונע ממנו לסגת או לחלק האחורי לעזור במלחמה.
אפיק הירדן באזור יריחו הוא רחב, ובתקופת האביב "הַיַּרְדֵּן, מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו, כֹּל יְמֵי קָצִיר" (ביאור:יהושע ג טו), כך שהמים עוברים מעל האפיק הרגיל, מים רדודים, נהר רחב מאוד, הזורם במהירות נמוכה בצדדים. הכניסה למים לא דורשת קפיצה לאפיק הרגיל שנחצב בקרקע על ידי זרימת המים.
יהושע מודיע לנכבדי העם לפניו: "וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, בְּמֵי הַיַּרְדֵּן, מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה, וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד".
אלוהים לא אמר את זה ליהושע. אלוהים רק אמר לו: "כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן, בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ" (ביאור:יהושע ג ח). יהושע לא היה יכול לדעת איך אלוהים יעביר את בני ישראל את הירדן. אלוהים היה יכול להרים את הקרקע וליצור גשר אבנים, והמים יזרמו בין האבנים. אלוהים היה יכול להביא עצים מלבנון שיגיעו בדיוק בזמן למקום, ובני ישראל יעברו על העצים. אלוהים יכול לפתור את הבעיה בדרכים רבות, אולם אלוהים לא אמר ליהושע איך הוא יעשה זאת. יהושע החליט שאלוהים יעצור את המים, רחוק מאדם, באזור בצפון שקרוב לדרום הכנרת.
- לא ברור איך יהושע ידע מה אלוהים עומד לעשות.
ייתכן שיהושע ידע, כי הוא תכנן לבנות סכר קטן, מעל הסכר הטבעי שביציאת הירדן מהכנרת. ניתן להציב שם מספר סלעים גדולים ברווחים של כמטר, והמים יזרמו בין הסלעים. ואז, לפי פקודה, להכניס לוחות או גזעי עץ שייתמכו בין הסלעים וליצור סכר זמני. בני ישראל היו מאומנים בבנית תעלות השקיה ושערים מעץ מאז שהותם במצרים. הסכר יכול להיות בגובה של מטר אחד, ויקח הרבה זמן עד שפני אגם הכנרת יעלו במטר ויווצר מפל מים מעל הסכר הקטן. במשך הזמן הזה הירדן יפסיק לזרום ובני ישראל יוכלו לעבור בחרבה את הירדן.
סביר שיהושע מדד כמה זמן לוקח לעץ להתקדם בפיתולי הירדן, מנקודה על דרך המלך לאורך הירדן לנקודה אחרת במרחק הליכה מסוים, והכפיל את הזמן הזה במרחק לכנרת. יהושע קיבל הודעה מאנשיו שעבדו על הסכר שהם מוכנים, וכך הוא ידע שלמחרת הם יחצו את הירדן, ופקד על העם: "הִתְקַדָּשׁוּ, כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת" (ביאור:יהושע ג ה).
יהושע פקד על העם לשמור מרחק של "כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה" מהארון (ביאור:יהושע ג ד), כך שבני ישראל לא יכלו לראות מתי הכוהנים נכנסים למים, ומתי המים נעלמו.
אנו מקבלים את הרושם שהמים זרמו בשצף, הכהנים דרכו במים, מיד המים נעצרו כנד אחד לפניהם, והעם עבר בחרבה. אולם בקריאה מדויקת רואים שזה לא מה שכתוב. לא נאמר האם היו מים רבים כאשר הכהנים הגיעו, או שכבר הזרם היה רק זרזיף קטן בין הסלעים. לא נאמר אם הם חיכו זמן מה. נאמר בפרוש שנד המים היה "הַרְחֵק מְאֹד, באדם (מֵאָדָם) הָעִיר, אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן" (ביאור:יהושע ג טז), כך שנד המים למעשה לא נראה, כי הוא היה בכנרת.
- הידע של יהושע מוכיח שהוא תכנן את עצירת המים, ונתן את הכבוד לאלוהים ולארון הברית.
יהושע היה יכול לפקוד על כל אנשי העם, גברים נשים וטף, שכל אחד יקח סלע או אבן, וכשיגיעו לירדן הם יזרקו את האבן למים. תוך זמן קצר היה נוצר גשר אבנים רחב מאוד והמים היו ממשיכים לזרום בין האבנים בלי לעלות מעליהם. יהושע בחר לא לעשות זאת כי:
- זה לא נס מאלוהים.
- העם יכול בקלות לברוח על הגשר חזרה לעבר הירדן, במידה ויהיו קשיים.
- ייתכן שחלק מהעם יתעצלו ולא יהיו לו מספיק אבנים.
- הגשר לא יהיה מספיק רחב, ותהיה סכנת התקפה בזמן המעבר.
לכן הסכר בכנרת היה פתרון טוב יותר.
מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה
[עריכה]"יִכָּרֵתוּן" - שרש 'כרת' - גָּדַע, חתך, הפריד, קטע.
יהושע לא השתמש במילה: יעצרו, יקפאו, ידמו. אלוהים אפילו היה יכול להזרים את המים בכיוון הפוך, כלפי מעלה, כפי שקרה בסיפור תנורו של עכנאי (בבא מציעא נט ב).
ניתן להבין שזה בדיוק מה שיהושע התכוון לעשות - לכרות את זרימת המים בירדן. הוא הכין את הסכר ביציאה למעלה בכנרת, קטע או כרת את זרימת המים בעזרת שערי עץ שננעצו במים בין הסלעים שאנשיו הציבו בסכר הירדן. כמו חיתוך בסכין, השערים הפרידו בין המים באגם הכנרת, והמים שיורדים וזורמים לים המלח.
נראה שסכר אחד בכנרת לא פותר את בעית הזרימה של הירמוך לירדן. נראה שיהושע עשה שני סכרים. הסכר הראשי נעשה בסכר הכנרת, ועצר את רוב המים בירדן למספר ימים רב. רוב מימי הירמוך באים משטפונות חורף במדבר, אולם בכל זאת הוא נחל איתן, והוא מתחבר לירדן מדרום לסכר הכנרת. לכן יהושע בנה סכר נוסף ליד אדם העיר, ככתוב "וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם ... באדם (מֵאָדָם) הָעִיר", שהיתה באזור "צָרְתָן" שהיתה סמוך "[ל]תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ וְכׇל בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה עַד מֵעֵבֶר לְיׇקְמְעָם" (מלכים א ד יב). נראה שהמיקום לא כל כך ברור, וסביר שזה היה מעבר צר של הירדן, כמה עשרות קילומטרים מצפון למקום שיהושע חצה את הירדן.