הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרה = פיזר לצורך הפרדת הטוב מהרע

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: זרה

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: זרה

זריה היא מלאכה חקלאית הנעשית אחרי הדיש. אחרי שמפרקים את גרעיני התבואה מהשיבולים, זורקים את הגרעינים באויר במקום שיש בו רוח; הרוח מעיפה את הקליפות (ה"מוץ"), והגרעינים - שהם כבדים יותר - נופלים על הארץ.

(רות ג ב): "ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו, הנה הוא זרה את גרן השערים הלילה"
(ישעיהו ל כד): "והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו, אשר זרה ברחת ובמזרה"- השפע יהיה כה רב, עד שגם הבהמות יאכלו אוכל טוב ונקי, שזרו אותו וניקו אותו מקליפות.

זרייה

זריה היא גם משל לפיזור של בני אדם, ובפרט לפיזור של בני ישראל בגלות:

(ויקרא כו לג): "ואתכם אזרה בגוים, והריקתי אחריכם חרב; והיתה ארצכם שממה, ועריכם יהיו חרבה"
(ירמיהו טו ז): "ואזרם במזרה בשערי הארץ; שכלתי אבדתי את עמי, מדרכיהם לוא שבו"
(ירמיהו לא ט): "מזרה ישראל יקבצנו, ושמרו כרעה עדרו"
(יחזקאל ה ב): "שלשית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור, ולקחת את השלשית תכה בחרב סביבותיה, והשלשית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם... שלשתיך בדבר ימותו וברעב יכלו בתוכך והשלשית בחרב יפלו סביבותיך והשלישית לכל רוח אזרה וחרב אריק אחריהם"
(יחזקאל ו ח): "והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות"
(יחזקאל יב יד): "וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח, וחרב אריק אחריהם"
(יחזקאל כ כג): "גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות"
(זכריה ב ד): "ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את קרנות הגוים הנשאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה"( פירוט )

מטרת הגלות, כמו גם מטרת הזריה בתבואה, היא להפריד את הטוב מתוך הרע - להעיף את הרוע שבעם ישראל "לכל הרוחות" כך שרק הטובים יישארו.

אחד מתפקידיו של המלך הוא לזרות את הרשעים - לפזר את ארגוני הפשע ולטפל בכל פושע בנפרד:

(משלי כ ח): "מלך יושב על כסא דין, מזרה בעיניו כל רע"( פירוט )
(משלי כ כו): "מזרה רשעים מלך חכם, וישב עליהם אופן"( פירוט )

כאמור, הזריה נעשית בעזרת הרוח, ולפי חלק מהדעות, הרוח היא חלק מהותי במלאכת הזריה (ראו אגלי טל - מלאכת זורה ג, "ויש אומרים" ) .

וגם מבחינה רוחנית, זריית המעשים על-מנת להפריד את המעשים הרעים מהטובים נעשית על-ידי רוח - רוח החכמה (כמו של המלך החכם) או רוח הנבואה; אך לא תמיד רוח הנבואה ממלאת את תפקידה:

(ירמיהו ד יא): "בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם: רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי, לוא לזרות ולוא להבר"( פירוט )

פסוקים נוספים

(במדבר יז ב): "אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן, וירם את המחתת מבין השרפה; ואת האש זרה הלאה כי קדשו"

(איוב יח טו): "תשכון באהלו מבלי לו, יזרה על נוהו גפרית"
(משלי א יז): "כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף"( פירוט )

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-06-06.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:זרה - פיזר לצורך הפרדת הטוב מהרע

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/zrh