ביאור:בראשית כה לא
בראשית כה לא: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כה לא.
מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי
[עריכה]יעקב לא דיבר בצחוק. יעקב אפילו דרש: "הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם" ועשו נשבע (ביאור:בראשית כה לג). ובכל זאת, יעקב לא דרש את הבכורה בכתב או בנוכחות עדים כמקובל בחוקי חמורבי, אף לא דרש שעשו ישים את ידו תחת ירכו.
למה יעקב ביקש?
[עריכה]- יעקב סובל כבר שנים מכך שהוא הבן הוא הקטן שנולד שני.
- ליעקב היו לו חלומות גדולה.
- יעקב רצה לקדם את מעמדו ולזכות באהבת אביו, וייתכן שגם לשכנע את אלוהים שהבכורה מגיעה לו.
- יעקב לא רצה להיות שותף לעשו בהקמת זרעו של אברהם ויצחק, אף לא לשתף אותו בברכת אלוהים.
- יעקב רצה לנשל את עשו מנחלתו בכנען.
- יעקב חשב ששמו מעיד על זכותו לבכורה, כי שמו 'י-עקב' פירושו הוא: י' (אלוהים) ישמור.
בכל אופן, בצחוק או ברצינות, יעקב רצה את הבכורה מעשו. ייתכן שיעקב חשב שהוא חכם יותר מעשו.
הַלְעִיטֵנִי
[עריכה]עשו ביקש או דרש מיעקב "הַלְעִיטֵנִי". זאת היתה דרישה מיעקב שישרת אותו: יכין לו אוכל כאשר הוא רעב, יגיש לו את האוכל, יעמוד לפניו וישרת אותו. וזאת משום שהוא הבכור והיורש הראשי. הדרישה הזאת הזמינה תגובה:
- מכור לי את בכורתך כך שלא אצטרך לשרת אותך יותר לאחר השירות האחרון הזה.
- אם לא תמכור לי את הבכורה, לא אשרתך או אכבדך מעתה והלאה .
חוקי הסכם
[עריכה]בכל הסכם צריך להיות החלפה של משהו: תמורה עבור תמורה. לא יכול להיות הסכם אם צד אחד לא נותן דבר.
בחוקי הסכמים חייבת להיות הצעה (offer) וקבלת ההצעה (acceptance).
בחוקי הסכמים, בית המשפט יכבד את ההסכם ולא יבטל אותו רק אם:
- היתה תמורה כלשהי לכל צד (התמורה לא חייבת להיות בעלת ערך שווה).
- שני הצדדים כשרים ובוגרים לעשות הסכם.
- התנאים ברורים, ואין טענה בדבר מקח טעות או הטעייה
- ההסכם אינו מנוגד לחוק או פוגע בחברה.
עשו לא ניסה לבטל את ההסכם במשך שלושת הימים הבאים בטענה כל שהיא, לדוגמא: שהוא היה עייף וסבל מהשמש. עשו לא הלך ליצחק לבקש לבטל את ההסכם הזה. מאוחר יותר, כאשר משמעות המכירה התבררה לו, עשו התלונן שיעקב: "ויַַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח, וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי" (ביאור:בראשית כז לו), אבל לא ביקש מיצחק לבטל את ההסכם ואת הברכה.
אנו רואים שעשו היה בוגר, וזאת משום שהוא הוגדר פעמיים כאיש, ולא כנער או ילד, ככתוב: "ויְַהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה" (ביאור:בראשית כה כז). עשו כבר עובד בשדה, ככתוב: "ויַָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה, וְהואּ עָיֵף" (ביאור:בראשית כה כט).
לפי חוק חמורבי מספר 165, אב יכול לתת לבנו האהוב כרצונו בחייו, וליתר האחים אין זכות להתלונן. כך למעשה יצחק לא היה כפוף להסכם הזה, ואכן יצחק ניסה לתת לעשו את כל רכושו בחייו, כשם שאברהם עשה (ביאור:בראשית כה ה).
מאמרים נוספים
[עריכה]- קניין הבכורה, פרופ' שאול רגב -- ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי.