אבן עזרא על בראשית לט

פסוק ו

ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם — יש אומרים שהוא כינוי לשכיבת אשתו. וזה רחוק; ועוד, כי אדוני יוסף סריס היה. והנכון בעיני, שכל אשר לו היה בידו, חוץ מן הלחם שלא היה אפילו נוגע בו, בעבור היותו עברי. כי הנה מפורש: "כי לא יוכלו המצרים לאכול את העברים לחם" (בראשית מג, לב); כי פוטיפר ידע שיוסף עברי הוא, וכן אשתו אומרת: "ראו הביא לנו איש עברי" (בראשית לט, יד). ויהי יוסף יפה תאר — כאמו^[1]:

פסוק י

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

לשכב אצלה — אפילו לשכב במקום קרוב ממנה; או להיות עמה, לדבר שיחות:

פסוק יא

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

ויהי כהיום הזה — משבוע אחד מהיום שהחלה לדבר לו "שכבה עמי", או מחודש אחד; או אחר שנה תמימה, והוא הנכון בעיני.

לעשות מלאכתו — מלאכת הבית או הממון, כי פקיד היה על הכל.

ודרש ואין איש — דברי יחיד^[2]:

פסוק יד

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

הביא לנו — בעלי:

פסוק יט

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

ויחר אפו — ואף על פי כן לא הרגו, כי בספק היה הדבר אצלו:

פסוק כ

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

בית הסהר — לא נדע אם הוא לשון הקודש או לשון מצרים, בעבור שפירש אחריו ואמר מה הוא, כמו "האחשתרנים", שהוא לשון פרס, ופירש שהם "בני הרמכים" (אסתר ח, י):

פסוק כא

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

בית הסהר — לא נדע אם הוא לשון הקודש או לשון מצרים, בעבור שפירש אחריו ואמר מה הוא, כמו "האחשתרנים", שהוא לשון פרס, ופירש שהם "בני הרמכים" (אסתר ח, י):

פסוק כב

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

ואת כל אשר עושים — יש אומרים, כי היה מתעסק באומנות שיחיה ממנו, כאשר היו עושים האסורים. והקרוב אלי כפירושו: כל אשר היו צריכים – כאילו היה הוא העושה, כי פקיד היה עליהם; והפסוק הבא אחריו לעד:

<< · אבן עזרא על בראשית · לט · >>

הערות

^ ראו לעיל כט, יז.
^ ראו מדרש תנחומא וישב ט.

[1] ראו לעיל כט, יז.

[2] ראו מדרש תנחומא וישב ט.

[1]

[2]