לדלג לתוכן

אבן עזרא על בראשית יא ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על בראשיתפרק י"א • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • טז • כח • כט • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית י"א, ו':

וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשׂ֑וֹת וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֽׂוֹת׃


ויאמר ה' הן עם אחד — זה הדבר אמר למלאכים, וזה טרם "וירד" (בראשית יא ה). וטעמו, ירד בעבור שאחר כן.

עם אחד — שיש להם דת אחת, כי בהשתנות הדתות תתחדש הקנאה והשנאה גם כן בהשתנות הלשון, על כן ציווה מלך מדי ופרס: "ומדבר כלשון עמו" (אסתר א כב).

ונפתח ה"א הַחִלָם בפתח גדול, בעבור החי"ת שהוא אחריו, וכן "החלותי" (דברים ב לא.

ומלת יבצר — כמו "ימנע", וכמוהו "ערים בצורות" (דברים ג ה). וזה הטעם: אם אעזבם, יחשבו שיוכלו לעשות כל חפצם:

ומלת יזמו — כמו "זממו", והם שני שרשים: