ביאור:משלי כו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף Tnk1/ktuv/mjly/mj-26-09)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי כו ט: "חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר, וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים."

תרגום מצודות: כמו החוח (קוֹץ) העולה ביד שיכור, שהוא נוקב כפיו ומזיק בו לאחרים, כן המשל אשר בפי הכסילים יזיק לעצמו ולאחרים.

תרגום ויקיטקסט: השיכור רצה לקטוף שושנה, אך מרוב בלבול וטשטוש, פספס את השושנה ועלה בידו רק חוח (קוץ) דוקר ומכאיב; כך גם הכסילים רוצים להגיד משלי חכמה, אך עולה בפיהם רק משל אשר פוגע ומכאיב לשומעים.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כו ט.


דקויות[עריכה]

בויכוחים פוליטיים משתמשים לפעמים במשלים שמטרתם להשפיל או ללעוג לקבוצה מסויימת באוכלוסיה, ע"י הצגת הדמות שמייצגת אותה במשל בצורה מגוחכת. על-פי ספר משלי, מי שמשתמש במשלים כאלו הוא כסיל:

השיכור רוצה לקטוף שושנה אך מרוב בלבול וטשטוש הוא קוטף קוץ דוקר ומכאיב;

כך גם הכסיל, אינו מצליח למצוא משל חיובי, ונאלץ להשתמש במשלים דוקרים ופוגעים.

ניתן לפרש את ההקבלה בין החוח לבין המשל בכמה דרכים:

1. המשל דוקר וכואב. לדוגמה, כשמשוים כל אויב פוליטי להיטלר וכל מעשה של אויב פוליטי לשואה, זה דוקר בליבם של ניצולי שואה וקרובי משפחתם.2. הנמשל דוקר ומשפיל. לדוגמה, כשמשוים את היריבים הפוליטיים לבהמות, זה דוקר בליבם ואינו מקדם דיון ענייני.


3. הנמשל שהכסיל בוחר מזיק לטענתו: "הנה, כמו שביד שכור עלה חוח אשר יוזק בו, ועזב מלקחת הדברים אשר יועילו לו או שלא יוזק בהם - כן הענין במשל שהוא בפי כסילים: כי מכל הכוונות אשר אפשר שיובנו בו, לא יביאו מהם הכסילים רק מה שיזוקו בו" (רלב"ג, וכן מצודת דוד);

4. הנמשל אינו ברור: "כמו החוח אשר ביד שיכור, שרואה את החוח ואף על פי כן אינו יכול ליטול את החוח מידו, כי דעתו מבולבלת ואינו יכול לאחוז את ידו, כן המשל בפי כסילים, הכל רואים ויודעים את המשל, אבל אי אפשר להוציא המכוון והנמשל ממנו" (הגאון מווילנה).

הכסיל הוא הפכו של החכם: החכם משתמש במשלים על-מנת ללמוד וללמד, אבל הכסיל שונא ללמוד ומשתמש במשלים רק כדי לדקור ולפגוע.

הקבלות[עריכה]

1. הביטוי "שושנה בין החוחים" הוא משל לבת-הזוג המושלמת, (שיר השירים ב ב): "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת". אם כך, הפסוק "חוח עלה ביד שיכור" מלמד, שכאשר האדם שיכור הוא עלול להפסיד את השושנה, את בת-הזוג המושלמת עבורו, ולהתחתן עם חוח.

2. ההקבלה בין שיכור לבין כסיל נכונה גם בכיוון ההפוך - השיכור לפעמים מדבר בצורה מבולבלת כמו כסיל, ויש לכך שתי דוגמאות בתנ"ך:

  • בן-הדד מלך ארם היה שיכור, ואמר, (מלכים א כ יח): "וַיֹּאמֶר אִם לְשָׁלוֹם יָצָאוּ תִּפְשׂוּם חַיִּים, וְאִם לְמִלְחָמָה יָצָאוּ חַיִּים תִּפְשׂוּם".
  • געל בן עבד היה שיכור, ואמר, (שופטים ט כח): "עִבְדוּ אֶת אַנְשֵׁי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם, וּמַדּוּעַ נַעַבְדֶנּוּ אֲנָחְנוּ?"*.

3. פגיעה בזולת בדברים היא תכונה אופיינית לכסיל, (משלי י יח): "וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל"*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/26-09