ביאור:משלי א ה
משלי א ה: "יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח, וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה;"
תרגום מצודות: וגם לחכם יועילו הדברים, כי כשישמעם - יוסיף עוד ללמוד מדעתו, והנבון יקנה על-ידם תחבולות, והם דברים עמוקים בעיון רב בדקות המחשבה.
תרגום ויקיטקסט: - הספר מתאים גם למתקדמים - החכם שישמע את המשלים יוסיף לעצמו לקחים ומסרים מעשיים, והנבון שיקרא בספר יקנה לעצמו תחבולות (אסטרטגיות) חדשות -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי א ה.
דקויות
[עריכה]מה ההבדל בין חכם לנבון?
[עריכה]חכם הוא היודע לשמוע, ללמוד וללמד; נבון הוא היודע לחשוב ולהסיק מסקנות.
החכם יוסף לֶקַח = ייקח מידע מבחוץ ויוסיף על חכמתו; והנבון יקנה תחבולות = ישיג לעצמו שיטות חדשות לחשיבה והסקת מסקנות.
הקבלות
[עריכה]הראשון שנקרא נבון וחכם בתנ"ך היה יוסף, (בראשית מא לג): "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם", (בראשית מא לט): "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף: אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ". ויש כאן רמז לחכם החושב "איני צריך למשלים הללו, שכבר למדתי חכמה ודעת קדושים אדע" ... "גם יוסף הצדיק היה חכם ונבון, ואף על פי כן היה צריך לכמה תחבולות בכל יום כדי להינצל מכף רע" (רמ"ד ואלי).
הביטוי יוסף לקח נזכר גם ב(משלי ט ט): "תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד, הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח", והוא רומז לכינויו השלישי של יוסף (שאינו נזכר בתנ"ך אך נזכר במדרשים): יוסף הצדיק.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/01-05