ספרי על דברים יג
<< · ספרי על דברים · יג · >>
פסוק א
אותו תשמרו לעשות. ר' אליעזר בן יעקב אומר: ליתן לא תעשה על כל (עשה) האמור בפרשה.
לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו. מכאן אמרו (זבחים פח), הניתנים במתנה אחת שנתערבו בניתנים (במתנה אחת) [במתנות ארבע] - ינתנו במתנה אחת.
ד"א: לא תוסף עליו. מנין שאין מוסיפים לא על לולב ולא על הציצית? ת"ל: (ו)לא תוס(י)ף עליו. ומנין שאין פוחתים מהם? ת"ל [ו]לא תגרע ממנו.
(ר"ה כה) ומנין שאם פתח לברך ברכת כהנים, שלא יאמר: הואיל ופתחתי לברך, אומר "ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם" וגומ'? ת"ל [כל ה]דבר, אפילו דבר לא תוסף עליו.פסוק ב
או חולם חלום. מכלל שנאמר למשה (במדבר יב ח) פה אל פה אדבר בו, יכול שאר הנביאים כך? תלמוד לומר או חולם חלום.
בקרבך. לרבות האשה.
ונתן אליך אות - בשמים, וכן הוא אומר: והיו לאותות ולמועדים.
מופת - בארץ, וכן הוא אומר: אם טל יהיה על הגזה לבדה וגו', ויעש אלהים כן בלילה ההוא (שופטים ו).פסוק ג
פסוק ד
או אל חולם החלום ההוא - ולא חשוד למפרע.
כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים וגו'.פסוק ה
ואותו תיראו. שיהא מוראו עליכם.
ואת מצותיו תשמורו. זו מצות לא תעשה.
ובקולו תשמעו. (ולא) בקול נביאיו.
ואותו תעבודו. (בתורתו) עבדהו (ו)במקדשו.
ובו תדבקון. הפרישו עצמכם מעבודה זרה ודבקו במקום.פסוק ו
או חולם החלום ההוא. ולא מוטעה.
יומת כי דבר סרה על ה' אלהיכם. והרי דברים ק"ו - ומה המזייף דברי חברו חייב מיתה, המזייף דבריו של מקום על אחת כמה וכמה.
המוציא אתכם מארץ מצרים. אפילו אין לו עליך אלא שהוציאך (מבית עבדים) [מארץ מצרים] - די.
והפודך מבית עבדים. אפילו אין לו עליך אלא שפדאך מבית עבדים - די.
להדיחך מן הדרך. (סנהדרין פט) נאמרה כאן הדחה ונאמרה להלן הדחה, מה הדחה האמורה להלן בסקילה, אף הדחה האמורה כאן בסקילה. ר' שמעון אומר, אין מיתתו של זה אלא בחנק.
(ד"א להדיחך) מן הדרך. (זו מצות עשה) [אפילו מקצתו].
אשר צוך ה' אלהיך. זו מצות לא תעשה.
ללכת בה. (לא האומר מקצת ומשייר מקצת) [זו מצות עשה].
ובערת הרע מקרבך. בער עושי רעות מישראל.פסוק ז
אחרים אומרים, אין הסתה אלא גירוי, שנאמר (ש"א כו) ועתה שמע נא אדוני המלך, אם ה' הסיתך בי, ירח מנחה.
מכלל שנאמר (דברים כה), לא יומתו אבות על בנים, ובנים לא יומתו על אבות - למדנו (סנהדרין כז) שאין מעידין זה על זה; [למדנו שמכמינין לו עדים].
אחיך. זה אחיך מאביך.
בן אמך. זה בן אמך.
או בנך. זה בנך מכל מקום.
או בתך. זה בתך מכל מקום.
או אשת. זו ארוסה.
חיקך. זו נשואה.
או רעך. זה הגר.
אשר כנפשך. זה אביך.
בסתר לאמר. מלמד שאין אומרים דבריהם אלא בסתר, וכן הוא אומר (משלי ז) בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה. אבל דברי תורה אין נאמרים אלא בפרהסיא, וכן הוא אומר (שם א) חכמות בחוץ תרונה וגו'.
נלכה ונעבדה [אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבותיך]. רי יוסי הגלילי אומר, הרי זה דבר גנאי לישראל, שאומות העולם אין מניחים מה שמסרו להם אבותיהם, וישראל מניחים מה שמסרו להם אבותיהם והולכים ועובדים עבודה זרה.
מאלהי העמים אשר סביבותיכם הקרובים וגו'. (סנהדרין סא) מהקרובים אתה יודע מה הן [ה]רחוקים.
מקצה הארץ ועד קצה הארץ. אלו חמה ולבנה, שמהלכים מסוף העולם ועד סופו.פסוק ט
מכלל שנאמר (שמות כב) עזוב תעזוב עמו, יכול אתה עוזב עם זה? ת"ל ולא תשמע [אליו].
מכלל שנאמר (ויקרא יט) ולא תעמוד על דם רעך, יכול אי אתה רשאי לעמוד על דמו של זה, ת"ל ולא תחוס עינך עליו.
ולא תחמול. לא תלמ(ו)ד עליו זכות.
ולא תכסה עליו. אם אתה יודע לו חובה, אי(ן) אתה רשאי לשתוק.
(סנהדרין לג) (ו)מנין שאם יצא מבית דין חייב, שאין מחזירים אותו לזכות? ת"ל כי הרוג (תהרג).
ומנין שאם יצא מב"ד זכאי, שמחזירים אותו לחובה? ת"ל תהרגנו.
ידך תהיה בו בראשונה להמיתו. מצוה ביד הניסת (שימות) [שימיתו], ואח"כ ביד כל אדם, שנאמר ויד כל העם באחרונה.פסוק יא
כי בקש להדיחך. נאמר כאן הדחה ונאמר להלן הדחה; מה הדחה האמורה (להלן) [כאן] בסקילה, אף הדחה האמורה (כאן) [להלן] בסקילה.
מעל ה' א-להיך המוציאך וגו'. אפילו אין לו עליך אלא שהוציאך מארץ מצרים, די.פסוק יב
ר' יהודה אומר: אין מענים (בבית דין, אלא זה בלבד.) [את דינו של זה, אלא ממיתין אותו מיד. וכותבין ושולחין, "איש פלוני נתחייב מיתה בב"ד"].
ומניין לאומר "אעבוד" "אלך ואעבוד" "נלך ונעבוד", "אלך ואזבח" "נלך ונזבח", (או) "אלך ואקטיר" "נלך ונקטיר", "אלך ואנסך" "נלך וננסך", "אשתחוה" "אלך ואשתחוה" "נלך ונשתחוה" - ת"ל (לא תוסיפו) [ולא יוסיפו] לעשות כדבר הרע (הזה בקרבך), לא כדבר ולא כרע (הזה).
(סנהדרין פז) יכול אף המגפף והמנשק והמרחיץ והמרבץ והסך והמלביש והמנעיל והמעטיף? ת"ל הזה, הזה בסקילה ואין כל אלו בסקילה.פסוק יג
יכול יהיה רטוש (=ל' עזיבה)? ת"ל ודרשת וחקרת ושאלת היטב. (ודרשת מן התורה, וחקרת מן העדים, ושאלת (סנהדרין לג) מן התלמוד).
באחת עריך. עיר אחת עושים עיר הנדחת, ואין עושים שלש עיירות נידחות. יכול אף לא שתים? ת"ל באחת עריך[.]
אשר ה' א-להיך נותן לך(, בכל מקום). [פרט לחוץ לארץ].
לשבת שם. פרט לירושלים שלא ניתנה לבית דירה.פסוק יד
בני בליעל. בני אדם שפרקו עולו של מקום.
מקרבך. ולא מן הספר.
וידיחו את יושבי עירם. ולא את יושבי עיר אחרת.
לאמר(, בהתראה.) נלכה ונעבדה אלהים אחרים. [בהתראה].פסוק טו
בדיקות מנין? ת"ל והנה אמת נכון הדבר.
אם סופ(י)נו לרבות (ב)בדיקות, מה ת"ל (=תלמוד לומר) חקירות? [חקירות] - אמר אחד איני יודע, עדותן בטלה. בדיקות - אמר אחד איני יודע, ואפילו שנים אומרים אין אנו יודעים, ע(י)דותם קיימת.
אחד חקירות ואחד בדיקות, בזמן שמכחישים זו את זו עדותם בט(י)לה.
(והנה אמת נכון) [נעשתה התועבה הזאת בקרבך]. לרבות גרים ועבדים משוחררים.פסוק טז
[ו]מנין שלא ירד ויצא - ת"ל הכה תכה.
את יושבי העיר (הזאת) [ההיא]. ולא יושבי עיר אחרת.
מכאן אמרו (סנהדרין קיא), "החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום, ולנה בתוכה והודחה עמהם, אם נשתהה שם שלשים יום - הרי היא בסייף וממונם אבד; פחות מכאן, הם בסקילה וממונם פלט".
החרם אותה. פרט לנכסי צדיקים שבחוצה לה.
ואת כל אשר בה. לרבות נכסי צדיקים שבתוכה. מכאן אמרו, נכסי צדיקים שבתוכה אבודים, ושבחוצה לה (פלוטים) [פליטים]; ושל רשעים - בין (מתוכה) [בתוכה] ובין בחוצה לה אבודים.
ואת בהמתה. ולא בהמת הקדש.פסוק יז
אל תוך רחובה. אין לה רחוב - עושין לה רחוב.
היה רחובה (ל)חוצה לה, מנין שכונסים אותו לתוכה? ת"ל אל תוך רחובה.
ושרפת באש את העיר ואת כל שללה (כליל). ולא שלל שמים.
מכאן אמרו, (ה)הקדשות שבתוכה - יפדו, תרומות - ירקבו, מעשר שני וכתבי הקדש - יגנזו.
כליל לה' א-להיך. [אם עשיתם דין בעיר הנדחת, מעלה אני עליכם כאלו עשיתם עולה כליל לפני.
והיתה תל עולם.] וכן הוא אומר [ביריחו] (יהושע ו), וישבע יהושע ביום ההוא לאמר ארור האיש לפני ה' (וגומ') [אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו]. וכי אין אנו יודעים שיריחו שמה? אלא שלא (יבנו) [יבנה] אותה (ויקראו) [ויקרא שמה כעיר אחרת, ושלא יבנה עיר אחרת ויקרא] שמה יריחו.
(שם) (בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה). [וכה"א (מ"א טז) בנה חיאל בית האלי את יריחו, באבירם בכורו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה]. יכול שוגג? ת"ל (מ"א יז) כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע בן נון, אמור מעתה מזיד היה.
לא תבנה עוד. לא תעשה אותה אפילו גנות ופרדסים, אפילו שובך יוני הרדסאות; כדברי רבי עקיבא.פסוק יח
למען ישוב ה' מחרון אפו. כל זמן שעבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם. נסתלקה עבודה זרה - נסתלק החרון.
ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. (שבת קטו) "רבן גמליאל ברבי אומר, כל זמן שאתה מרחם על הבריות, מרחמים עליך מן השמים".
כאשר נשבע לאבותיך. הכל בזכות אבותיך.פסוק יט
לשמור את כל (מצוותי) [מצותיו] אשר אנכי מצוך היום. שתהא מצוה קלה חביבה עליך כחמורה.
(כי בך בחר ה' א-להיך) [לעשות הישר בעיני ה' א-להיך]. זו שאמר ר' ישמעאל, "הישר" בעיני שמים.
<< · ספרי על דברים · יג · >>
ראו גם: התורה והמצוה על דברים יג - פירוש מלבי"ם על הספרי.
קיצור דרך: mdrjhlka-dm-13