חוק העמותות
חוק העמותות מתוך
חוק העמותות, תש״ם–1980
2000485
ס״ח תש״ם, 210; תשמ״ח, 212; תשנ״ב, 193; תשנ״ו, 276; תש״ס, 194; תשס״ה, 224, 228, 751; תשס״ו, 232; תשס״ז, 67, 349; תשס״ח, 152; תש״ע, 288; תשע״א, 362; תשע״ד, 675; תשע״ו, 1055; תשע״ז, 970; תשע״ח, 412; תשפ״ב, 885; תשפ״ד, 1510.
עדכון סכומים: י״פ תשנ״ז, 2812; תשנ״ט, 1896; תש״ס, 3120; תשס״א, 1949; תשס״ב, 1480; תשס״ג, 1761; תשס״ד, 1870; תשס״ה, 1882; תשס״ו, 1925; תשע״ד, 3498.
תוכן עניינים
פרק א׳: ייסוד
הזכות לייסד עמותה [תיקון: תשס״ה, תשס״ז־2]
שני בני אדם או יותר, שהם בגירים, החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים, רשאים לייסד עמותה; העמותה תיכון עם רישומה בפנקס העמותות.
בקשה לרישום עמותה [תיקון: תשנ״ו, תשפ״ב, תשפ״ד]
(א)
בקשה לרישום עמותה תוגש בידי המייסדים לרשם העמותות (להלן – הרשם) באופן מקוון ויצויינו בה שם העמותה, מטרותיה, מענה בישראל, מענה הדיגיטלי, אחד מכל פרט המנוי בתוספת הרביעית לחוק החברות, שמות המייסדים, מעניהם ומספרי זהותם; לבקשה יצורף תצהיר חתום בידי כל המייסדים על נכונותם לייסד עמותה, כאמור בבקשה, ולכהן בה כחברי הועד.
(החל מיום 1.1.2025): בקשה לרישום עמותה תוגש בידי המייסדים לרשם העמותות (להלן – הרשם) באופן מקוון ויצויינו בה שם העמותה, מטרותיה, מענה בישראל, מענה הדיגיטלי, אחד מכל פרט המנוי בתוספת הרביעית לחוק החברות, שמות המייסדים, מעניהם ומספרי זהותם; לבקשה תצורף הצהרה חתומה בידי כל המייסדים על נכונותם לייסד עמותה, כאמור בבקשה, ולכהן בה כחברי הועד; זהות המייסדים תאומת באופן מקוון כפי שיקבע הרשם לפי סעיף 38ב(ב) או בידי עורך דין.
(ב)
לאחר הגשת הבקשה, וכל עוד לא נרשמה העמותה, יכיר הרשם בכל בקשה לשינוי או לתיקון פרט כאמור בסעיף קטן (א), אם חתומים עליה רוב המייסדים החתומים על הבקשה המקורית; ובלבד שהוכח להנחת דעתו, כי הודעה על ההחלטה להגיש בקשה לשינוי או לתיקון, נשלחה לכל המייסדים בדואר רשום 14 ימים לפחות לפני מועד הגשתה.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הרשם רשאי לאפשר הגשת בקשה לפי אותם סעיפים קטנים שלא באופן מקוון אם התקיימו נסיבות שמצדיקות זאת.
(ד)
בחוק זה –
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”מען דיגיטלי“ – כהגדרתו בחוק החברות.
סייגים לרישום עמותה
לא תירשם עמותה אם מטרה ממטרותיה שוללת את קיומה של מדינת ישראל או את אופיה הדמוקרטי, או אם יש יסוד סביר למסקנה כי העמותה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות.
סייגים לשם העמותה [תיקון: תשנ״ו, תש״ס, תש״ע, תשע״ד]
(א)
לא תירשם עמותה בשם העלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו.
(ב)
לא תירשם עמותה בשם הזהה לשם של אחד מאלה, או הדומה לו עד כדי להטעות:
(1)
תאגיד הרשום כדין בישראל;
(2)
תאגיד שהיה רשום כדין בישראל, רישומו בוטל וטרם חלפו שנתיים מיום ביטול הרישום של אותו תאגיד;
(3)
עמותה הנמצאת בתהליכי רישום;
(4)
שם המבוקש לעמותה לאחר השלמת מיזוג כמשמעותו בפרק ד׳2, אם צוין במסמכים שהוגשו לפי סעיף 34ז(6).
(ג)
(1)
נרשמה עמותה בשם שאין לרשמה בו לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי הרשם לדרוש ממנה לשנות את השם.
(2)
לא שינתה העמותה את שמה תוך ארבעה חודשים או תוך זמן אחר שקבע הרשם בדרישתו, לפי המאוחר, רשאי הרשם, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לשנות את שמה לשם שיבחר, בשים לב לשמה הקודם ולמטרותיה.
(3)
החליט הרשם לשנות את שם העמותה כאמור בפסקה (2), ישלח לעמותה תעודת שינוי שם, ולעניין פרסומו יראו את השינוי כאילו נקבע על פי החלטת העמותה.
(4)
שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין פרסום של שינוי השם לפי סעיף קטן זה.
רישום העמותה [תיקון: תשנ״ו]
הוגשה בקשה בהתאם לסעיף 2, ירשום הרשם את העמותה בפנקס העמותות זולת אם ראה עצמו מנוע מלעשות כן לפי סעיפים 1, 3, 4(א) או 4(ב).
רישום זמני [תיקון: תשמ״ח]
(א)
הוגשה בקשה על פי סעיף 2 לרישום עמותה שמטרותיה גיוס כספים להצלת חיי אדם ולא רשם אותה הרשם בפנקס העמותות תוך שבועיים מיום שהוגשה הבקשה, שלא מחמת סירוב לרושמה, רשאים המייסדים לבקש משר הפנים שיורה על אופן בדיקת הבקשה ורישום העמותה תוך תקופה שלא תעלה על 14 ימים מיום מתן ההוראה כאמור.
(ב)
(ג)
תוקף רישום עמותה שנרשמה מכח סעיפים קטנים (א) ו־(ב) הוא לשנה אחת.
(ד)
חלפה שנה מיום רישומה הזמני של העמותה, ולא נרשמה העמותה לפי סעיף 5, יועברו נכסיה, לאחר שנפרעו חובותיה במלואם, לעמותה אחרת שקבע האפוטרופוס הכללי שמונה לפי חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978, ואשר מטרותיה קרובות, לדעתו, למטרות העמותה שתוקף רישומה הזמני פג.
[תיקון: תש״ס, תשס״ה]
(בוטל).
פרסום ותעודת רישום
משנרשמה עמותה, יפרסם הרשם הודעה על כך ברשומות ויתן לעמותה תעודת רישום; התעודה תהיה ראיה חלוטה שהעמותה נוסדה כדין.
העמותה תאגיד
מהיום שצויין בתעודת הרישום כיום הרישום תהיה העמותה תאגיד, כשר לכל זכות, חובה ופעולה משפטית.
שימוש בשם [תיקון: תשנ״ו]
שם העמותה יצויין בכל מסמך, שילוט או פרסום היוצא מטעמה, בצורה המלאה המופיעה בתעודת הרישום; השם יצויין באותיות אחידות וללא קיצורים והשמטות ויכלול בסופו את הציון ”עמותה“, ”עמותה רשומה“ או ”(ע״ר)“.
[תיקון: תשפ״ב]
פרק א׳1: מען, מען דיגיטלי ודרכי המצאה
מען ודרכי המצאה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
מיום שנרשמה עמותה, חובה שיהיה לה מען בישראל שאליו ניתן להפנות כל הודעה לעמותה.
(ב)
הודעה על שינוי במען תימסר לרשם בתוך 14 ימים לאחר השינוי והוא ירשום את השינוי.
(ג)
המצאת הודעה או מסמך לעמותה תהיה בהנחה במענה של העמותה כפי שהוא רשום אצל הרשם בשעת המסירה, או במשלוח אליו בדואר.
(ד)
המצאת הודעה או מסמך מהרשם לעמותה, יכול שתהיה גם בהנחה במקום ששוכנע הרשם ששם מנהלת העמותה בפועל את פעילותה.
המען הדיגיטלי [תיקון: תשפ״ב]
(א)
מיום שנרשמה עמותה, חובה שיהיה לה מען דיגיטלי, אחד מכל פרט המנוי בתוספת הרביעית לחוק החברות.
(ב)
הודעה על שינוי במען דיגיטלי כאמור בסעיף 2(א) תימסר לרשם בתוך 14 ימים לאחר השינוי והוא ירשום את השינוי.
(ג)
הרשם ירשום את המען הדיגיטלי של העמותה שצוין לרישום כאמור בסעיף 2(א) או בהודעה על שינוי כאמור בסעיף קטן (ב), לאחר שהודיע לה כאמור בסעיף 3ב(א)(1) ו־(3) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018, ולאחר שווידא שהמען הדיגיטלי תקין ופעיל.
שמירת מסמכים במען של העמותה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
עמותה תשמור במענה את המסמכים האלה:
(1)
תקנון העמותה;
(2)
המסמכים המנויים בסעיף 39(א).
(ב)
עמותה רשאית לשמור את המסמכים האמורים בסעיף קטן (א) באמצעים אלקטרוניים, ובלבד שלזכאים לעיין בהם תהיה אפשרות לקבל העתקים מהמסמכים.
פרק ב׳: תקנון
התקנון – כחוזה [תיקון: תשנ״ו]
לכל עמותה יהיה תקנון כמפורט בפרק זה; דין התקנון כדין חוזה בין העמותה לבין חבריה ובינם לבין עצמם.
תקנון רשום ותקנון מצוי [תיקון: תשנ״ו]
המייסדים רשאים להגיש לרשם תקנון לעמותה; לא הגישו המייסדים תקנון לרשם כאמור, יראו כתקנונה את התקנון המצוי שבתוספת הראשונה.
שינוי התקנון, השם והמטרות [תיקון: תשנ״ו, תשס״ז־2]
(א)
עמותה רשאית לשנות את תקנונה, שמה ומטרותיה בהחלטת האסיפה הכללית שנתקבלה ברוב קולות הזכאים להצביע בה; החלטה לפי סעיף זה טעונה רישום בידי הרשם ויחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 4 עד 7 ו־10; תוקפה של ההחלטה מיום רישומה בידי הרשם.
(ב)
שינוי מטרה של עמותה במטרה אחרת או שינוי הוראות תקנון לגבי ייעוד הנכסים בפירוק (בסעיף זה – מטרה), וכן הוספת מטרה למטרות עמותה או גריעה מהן (בסעיף זה – שינוי מטרות), יתקבלו בהחלטת האסיפה הכללית, לאחר שוועד העמותה הציג לפניה פירוט של הנכסים שנצברו למטרותיה של העמותה עובר לשינוי המבוקש, והמחויבויות שקיבלה על עצמה העמותה לענין זה, לרבות כלפי תורמים לעמותה.
(ג)
שינוי מטרות כאמור בסעיף קטן (ב) ייעשה כמפורט להלן, לפי הענין:
(1)
אם המטרה שהעמותה מבקשת להחליף, לגרוע או להוסיף קרובה למטרה שאותה היא מחליפה או למטרותיה האחרות (בסעיף זה – מטרה קרובה), טעון שינוי כאמור רישום בידי הרשם; סבר הרשם כי המטרה כאמור אינה מטרה קרובה – יודיע על כך לחברה, והיא תפעל כאמור בפסקה (2);
(2)
אם המטרה שהעמותה מבקשת להחליף או להוסיף, אינה מטרה קרובה, או שאין לעמותה מטרה קרובה למטרה שאותה היא מבקשת לגרוע, טעון שינוי כאמור אישור בית המשפט.
(ד)
הרשם לא ירשום שינוי מטרות כאמור בסעיף קטן (ג)(1) אלא אם כן שוכנע כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב למטרות העמותה, לפעילותה לפני השינוי, ולמחויבויות שקיבלה על עצמה העמותה לצורך השינוי.
(ה)
בית המשפט יחליט בבקשה לשינוי מטרות של עמותה לפי סעיף זה, לאחר שנתן לרשם הזדמנות להביע את עמדתו; בית המשפט לא יאשר שינוי מטרות אלא אם כן שוכנע כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב למטרות העמותה ולפעילותה לפני השינוי, ובתנאים ובהסדרים שיקבע.
(ו)
קיבל הרשם מעמותה עותק של החלטת בית המשפט המאשרת שינוי מטרות לפי סעיף קטן (ג), ירשום אותה בהתאם להוראות סעיף קטן (א).
(ז)
שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לענין חובה של עמותה למסור הודעה על כוונתה לשנות את מטרותיה או על שינוי המטרות, ואת הדרכים והמועדים למסירתה, בהתחשב בסוגי עמותות ורשאי הוא להסמיך את הרשם לקבוע הוראות כאמור לגבי עמותה מסוימת, בהתחשב באופייה או בנסיבות הענין.
תוכן התקנון [תיקון: תשנ״ו, תשס״ז־2]
(א)
כל תקנון או שינוי בתקנון שהוגש לרשם על פי סעיפים 10 ו־11 יירשם על ידיו אם מצא כי התקיימו הוראות סעיפים 1, 15 עד 20, 23, 27 עד 39 ו־43 עד 47 וסעיפים 1(א), 1(ב), 7 ו־12 לתקנון המצוי שבתוספת הראשונה.
(ב)
הוגש לרשם או נרשם על ידיו תקנון, וענין המוסדר בתקנון המצוי אינו מוסדר בו, מוסדר בו באופן חלקי, או מוסדר בו באופן לקוי כך שהוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א), יחולו על החסר או על הליקוי הוראות התקנון המצוי.
סייגים לסמכות
התקנון יכול שיגביל את סמכות העמותה לשנות את תקנונה, שמה או מטרותיה, לדרוש לשינוי רוב גדול יותר מן האמור בסעיף 11 או לקבוע לו תנאים אחרים.
[תיקון: תשפ״ב]
(בוטל).
פרק ג׳: חברים
כשירות [תיקון: תשס״ה]
(א)
כל אדם שמלאו לו שבע עשרה שנים וכל תאגיד כשיר להיות חבר עמותה.
(ב)
על אף האמור בסעיף 4 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962, הצטרפות של קטין לעמותה והצבעה של קטין שהוא חבר העמותה באסיפה הכללית אינן טעונות הסכמת נציגו.
תנאים לחברות [תיקון: תשנ״ו]
התנאים לחברות בעמותה, פקיעת חברות, קבלת חברים, פרישתם והוצאתם יהיו לפי הוראות התקנון, ואולם –
(1)
לא תותנה פרישתו של חבר אלא במתן הודעה זמן סביר מראש;
(2)
לא יוצא חבר אלא מן הטעמים שפורטו בתקנון ולאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.
מהות
החברות בעמותה היא אישית, אינה ניתנת להעברה ואינה עוברת בירושה.
פנקס חברים
עמותה חייבת לנהל פנקס חברים ולרשום בו כל חבר, מענו, מספר זהותו, תאריך תחילת חברותו ותאריך פקיעתה.
פרק ד׳: מוסדות
מוסדות חובה ומוסדות רשות [תיקון: תשנ״ו, [י״פ הודעות], תשפ״ד]
(א)
לכל עמותה תהיה אסיפה כללית, ועד וועדת בקורת, ויכול שיהיו לה מוסדות נוספים כאמור בתקנונה.
(ב)
האסיפה הכללית רשאית להחליט כי במקום ועדת בקורת ימונה רואה חשבון או גוף שאושר לענין זה בידי הרשם (להלן – הגוף המבקר).
(ג)
(1)
מבלי לפגוע בהוראות סעיף קטן (ב), עמותה שמחזורה השנתי עולה על 750,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1996; החל משנת 2014, 1,172,933.01 ש״ח) חייבת למנות רואה חשבון.
(2)
הסכום האמור בפסקה (1) יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; שר הפנים יפרסם ברשומות בתחילת חודש פברואר של כל שנה את הסכום האמור, כפי שהוא מעודכן לאותה שנה.
(3)
בסעיף זה –
”מחזור“ – כהגדרתו בתוספת השניה;
”רואה חשבון“ – לרבות שותפות של רואי חשבון, חברת רואי חשבון או כל התאגדות חוקית אחרת של רואי חשבון.
סימן א׳: האסיפה הכללית
מועדים לכינוס האסיפה [תיקון: תשנ״ו]
(א)
אסיפה כללית רגילה של חברי העמותה תתקיים במועדים הקבועים בתקנונה ולא פחות מאחת לשנה.
(ב)
הועד רשאי לכנס בכל עת אסיפה כללית שלא מן המנין, ועליו לעשות כן לפי דרישה בכתב של ועדת הבקורת, של הגוף המבקר או של עשירית מכלל חברי העמותה.
(ב1)
לא כינס הועד את האסיפה הכללית שנדרשה כדין, תוך 21 ימים מיום שהוגשה הדרישה לפי סעיף קטן (ב), רשאים הדורשים לכנסה בעצמם, ובלבד שהאסיפה תתקיים בתוך שלושה חודשים מיום שהוגשה הדרישה כאמור; האסיפה תכונס, ככל האפשר, באותו האופן שבו מכונסות אסיפות בידי הועד.
(ב2)
כונסה האסיפה כאמור בסעיף קטן (ב1), תכסה העמותה את ההוצאות הסבירות שהוציאו הדורשים ותחייב בהוצאות את חברי הועד האחראים לאי כינוסה; כן רשאית העמותה לנכות את ההוצאות מכספים המגיעים או שיגיעו ממנה לחברי הועד כאמור.
(ג)
לא כונסה אסיפה כללית בהתאם להוראות סעיף זה, רשאי הרשם לכנסה או למנות אדם שיכנס אותה.
הצבעה
באסיפה כללית יהיה לכל חבר קול אחד וההצבעה תהיה אישית, והכל אם אין בתקנון הוראה אחרת לענינים אלה.
רוב [תיקון: תשנ״ו]
(א)
החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב קולות רגיל של המצביעים אם אין בחוק זה או בתקנון הוראה אחרת לענין זה.
(ב)
פרוטוקול
בכל אסיפה כללית ינוהל פרוטוקול; הפרוטוקול ייחתם ביד יושב ראש האסיפה, ומשנחתם בידו יהיה ראיה לכאורה לתכנו ולכשרות כינוס האסיפה, ניהולה וקבלת החלטותיה.
אסיפת נציגים [תיקון: תשנ״ו]
(א)
עמותה שמספר חבריה עולה על 200 רשאית לקבוע בתקנונה שאסיפותיה הכלליות יהיו בדרך של כינוס נציגים שנבחרו בידי כלל החברים; שיטת בחירת הנציגים ודרך בחירתם יהיו לפי ההוראות שבתקנון.
(ב)
לענין חוק זה דין כינוס נציגים כדין אסיפה כללית, וסמכות הרשם לפי סעיף 20(ג) תחול גם על עריכת הבחירות האמורות, בשינויים המחוייבים.
סימן ב׳: הועד
סמכויות
הועד ינהל את עניני העמותה ובידיו תהיה כל סמכות שלא נתייחדה בחוק זה או בתקנון לאסיפה הכללית או למוסד אחר ממוסדות העמותה.
בחירת הועד [תיקון: תשנ״ו]
(א)
הועד ייבחר באסיפה כללית רגילה, זולת אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת לענין זה, לרבות הוראה שעל פיה –
(1)
חברי הועד, כולם או מקצתם, ימונו על ידי אדם או גוף אחר;
(2)
אדם הנושא בתפקיד המוגדר בתקנון יהא חבר ועד כל עוד הוא מכהן באותו תפקיד מוגדר;
עד לבחירת הועד הראשון ישמשו המייסדים ועד.
(ב)
כל אימת שאין לעמותה ועד שנבחר לפי סעיף קטן (א) רשאי הרשם למנות חבר או חברים של העמותה לשמש ועד.
(ג)
חבר ועד שהסתיימה תקופת כהונתו ולא נבחר לו מחליף, בדרך האמורה בסעיף קטן (א), ימשיך לכהן כחבר הועד ויהיו לו כל הסמכויות הנתונות לחבר ועד; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר ועד אשר התפטר מתפקידו או על חבר ועד שהועבר מתפקידו.
שכר חברי הועד [תיקון: תשנ״ו, תשס״ז־2]
האסיפה הכללית רשאית להחליט על תשלום שכר לחברי הועד; החליטה כי יש לשלם שכר, תקבע את גובה השכר בכפוף להוראות לפי סעיף 34א.
חובתו של חבר הועד
על חברי הועד לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האסיפה הכללית.
העברה מכהונה של הועד או של חבר בו [תיקון: תשנ״ו]
האסיפה הכללית רשאית להעביר, בכל עת, את הועד או חבר בועד מכהונתו; העבירה האסיפה הכללית את הועד מכהונתו, לא ייכנסו הפיטורין לתוקפם אלא אם כן בחרה האסיפה הכללית ועד חדש.
פנקס חברי הועד
עמותה חייבת לנהל פנקס חברי הועד ולרשום בו שמו של כל אחד מהם, מענו, מספר זהותו, תאריך תחילת כהונתו ותאריך פקיעתה.
[תיקון: תשנ״ו, תשע״ד]
סימן ג׳: ועדת ביקורת, רואה חשבון ומבקר פנימי
ועדת ביקורת [תיקון: תשס״ז, תשע״ד]
(א)
אלה תפקידי ועדת הביקורת או הגוף המבקר:
(1)
לבדוק את תקינות פעולות העמותה ומוסדותיה, לרבות התאמת פעולות העמותה למטרותיה;
(2)
לבדוק את השגת יעדי העמותה ביעילות ובחיסכון;
(3)
לעקוב אחר ביצוע החלטות האסיפה הכללית והוועד;
(4)
לעמוד על ליקויים בניהול העמותה, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של העמותה או עם רואה החשבון שלה, ככל שמונו, ולהציע לוועד דרכים לתיקונם; מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות לעניין הליקוי הנדון בלא נוכחות של נושאי משרה בעמותה, וככל הניתן – בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון שלה, לפי העניין; על אף האמור הוועדה תיתן הזדמנות לגורם מבוקר להביא את עמדתו לפניה וכן רשאי נושא משרה להיות נוכח בישיבה כאמור לשם הצגת עמדה בנושא שבתחומי אחריותו, אם ביקשה זאת הוועדה; לעניין זה, ”נושא משרה“ – חבר ועד העמותה, המנהל הכללי של העמותה, משנה למנהל הכללי, סגן המנהל הכללי, כל מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי וכל ממלא תפקיד כאמור בעמותה אף אם תוארו שונה;
(5)
לבדוק את עניניה הכספיים של העמותה, את פנקסי החשבונות שלה ואת תשלומי השכר בה, לרבות ייעוד כספי העמותה לקידום מטרותיה;
(6)
לבדוק כל נושא אחר הקשור לפעילותה של העמותה;
(6א)
לבחון את מערך הביקורת הפנימית של העמותה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, ואם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו, וכן לבחון את תכנית העבודה של המבקר הפנימי לפני הגשתה לאישור הוועד, ולהציע שינויים בה, והכול בשים לב, בין השאר, לצרכיה המיוחדים של העמותה ולגודלה;
(6ב)
לבחון את היקף עבודתו של רואה החשבון ואת שכרו, ולהביא את המלצותיה לפני מי שקובע את שכרו לפי סעיף 31ה;
(6ג)
לקבוע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי העמותה בקשר לליקויים בניהול ענייניה ולגבי ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור;
(7)
להביא לפני הוועד והאסיפה הכללית את מסקנותיה לאור בדיקה כאמור בסעיף זה.
(ב)
מי שאינו רשאי להיות חבר בוועדת ביקורת או בגוף המבקר (בסעיף זה – הוועדה), לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת הדיון ובעת קבלת ההחלטות, אלא אם כן קבע יושב ראש הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים; ואולם –
(1)
עובד העמותה רשאי להיות נוכח בישיבות הוועדה בעת הדיון, אם ביקשה זאת הוועדה, ובלבד שההחלטה תתקבל בלא נוכחותו;
(2)
בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), היו לעמותה יועץ משפטי או מזכיר, רשאים הם להיות נוכחים בעת הדיון ובעת קבלת ההחלטות, אם ביקשה זאת הוועדה.
(ג)
המבקר הפנימי של העמותה יקבל הודעות על קיום ישיבות הוועדה ויהיה רשאי להשתתף בהן, וכן רשאי הוא לבקש מיושב ראש הוועדה לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש הוועדה יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הבקשה, אם ראה טעם לכך.
(ד)
הודעה על קיום ישיבת ועדה שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים של העמותה, תומצא לרואה החשבון של העמותה שיהיה רשאי להשתתף באותה ישיבה.
מינוי מבקר פנימי [תיקון: תשע״ד]
(א)
הוועד של עמותה שמחזורה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, או על סכום גבוה יותר שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ימנה, בהסכמת ועדת הביקורת, מבקר פנימי, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 146(ב) עד 148 ו־150 עד 153 לחוק החברות, התשנ״ט–1999, בשינויים המחויבים; לא הגיעו הוועד וועדת הביקורת להסכמה על מינוי המבקר הפנימי, תכריע האסיפה הכללית.
(ב)
המבקר הפנימי יגיש לאישור הוועד הצעה לתכנית עבודה שנתית או תקופתית, לאחר שוועדת הביקורת בחנה אותה כאמור בסעיף 30(6א), והוועד יאשרה, בשינויים הנראים לו.
כינון
ועדת הבקורת או הגוף המבקר ייבחרו באסיפה הכללית הרגילה.
מינוי רואה חשבון [תיקון: תשנ״ו]
על עמותה החייבת במינוי רואה חשבון על פי סעיף 19(ג) יחולו הוראות אלה:
(1)
רואה חשבון ייבחר באסיפה כללית שנתית וישמש במשרתו עד האסיפה הכללית השנתית שלאחריה;
(2)
הועד רשאי, בכל עת שלפני האסיפה הכללית השנתית הראשונה, למנות את רואה החשבון הראשון של העמותה, שישמש בתפקידו עד לאסיפה הכללית השנתית הראשונה; לא מינה הועד רואה חשבון כאמור רשאית העמותה באסיפה הכללית הראשונה למנות את רואה החשבון הראשון;
(3)
באסיפה הכללית הראשונה רשאית העמותה לאשר את מינוי רואה החשבון שמינה הועד או למנות במקומו רואה חשבון שהציע אחד מחברי העמותה, ובלבד שנשלחה לחברי העמותה ולרואה החשבון הודעה על ההצעה למנות רואה חשבון אחר במקומו שבעה ימים לפחות לפני יום האסיפה.
מינוי רואה חשבון בידי הרשם [תיקון: תשנ״ו]
לא נתמנה רואה חשבון באסיפה כללית שנתית לעמותה החייבת במינוי רואה חשבון על פי סעיף 19(ג), רשאי הרשם, לפי בקשת אחד מחברי העמותה, למנות לה רואה חשבון לאותה שנה ולקבוע את השכר שתשלם לו בעד שירותיו.
הנוהל במינוי רואה חשבון [תיקון: תשנ״ו]
(א)
לא יתמנה אדם לרואה חשבון, כאמור בסעיף 31א(2), אלא אם כן חבר העמותה הודיע לעמותה לפני האסיפה הכללית השנתית על כוונתו להציע אותו אדם למשרת רואה חשבון.
(ב)
ההודעה לפי סעיף קטן (א) תימסר לא יאוחר מהמועד שנקבע בתקנון העמותה לזימון החברים לאסיפה הכללית.
(ג)
העמותה תשלח העתק מההודעה שקיבלה לפי סעיף קטן (א) לחברי העמותה ולרואה החשבון העומד לסיים את תפקידו, שבעה ימים לפחות לפני מועד כינוס האסיפה הכללית.
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו על מינוי מחדש של רואה חשבון העומד לסיים את תפקידו.
משרת רואה חשבון שנתפנתה [תיקון: תשנ״ו]
נתפנתה משרתו של רואה חשבון, רשאי הועד למנות אחר במקומו, שיכהן עד לכינוס האסיפה הכללית הקרובה ורואי החשבון הנותרים רשאים להמשיך ולפעול כרואי החשבון של העמותה.
שכר רואה חשבון [תיקון: תשנ״ו]
העמותה תקבע באסיפה הכללית את שכרו של רואה החשבון, אולם את שכרו של רואה חשבון שנתמנה לפני האסיפה הכללית השנתית הראשונה או שנתמנה על פי סעיפים 31א(2), 31ד או 37(ב) רשאים לקבוע הועד.
[תיקון: תשס״ז־2]
סימן ד׳: סייגים לכהונה ותנאי העסקה
ייחוד הכהונות
לא יכהן אדם בעת ובעונה אחת כחבר הועד וכחבר ועדת הבקורת או הגוף המבקר.
פסלות לכהונה [תיקון: תשנ״ו, תשע״ד]
(א)
לא יכהן כחבר הועד או כחבר ועדת הבקורת –
(1)
מי שאינו חבר העמותה;
(2)
מי שנותן שירותים לעמותה בשכר שלא כחבר הועד או כחבר ועדת הבקורת, לפי הענין;
(3)
קטין או מי שהוכרז פסול־דין או פושט רגל;
(4)
מי שהורשע בפסק דין סופי בעבירה לפי סעיפים 290 עד 297 ו־414 עד 438 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או בעבירה אחרת שלדעת הרשם מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר ועד או כחבר ועדת הביקורת;
(5)
תאגיד, אולם יכול לכהן כחבר הועד נציג של תאגיד החבר בעמותה, גם אם הנציג עצמו אינו חבר בעמותה.
(ב)
לא יכהן כגוף מבקר מי שנותן שירותים לעמותה בשכר שלא כגוף מבקר.
תוקף פעולות
פעולה של חבר הועד או של חבר ועדת הבקורת או של חבר הגוף המבקר, לא ייפגע תקפה בשל פגם שהיה בבחירתו של אותו חבר או במינויו.
שכר חברי ועד וחברי ועדת ביקורת [תיקון: תשס״ז־2]
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכר או גמול שישולמו לחברי ועד או לחברי ועדת ביקורת, בעמותה, ולענין תנאי העסקתם, לרבות הגבלות לענין שכר, גמול, ותנאי העסקה כאמור; ורשאי שר המשפטים לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות כאמור לענין המנהל הכללי של העמותה ומי שכפוף לו במישרין; הוראות לפי סעיף זה יכול שייקבעו לסוגי עמותות.
הוצאות לניהול עמותה [תיקון: תשס״ז־2]
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע שיעור הוצאות מרבי שרשאית עמותה להוציא לניהולה, לרבות לשכר ולגמול, ביחס למחזורה או לכספים שהוציאה לקידום מטרותיה; הוראות כאמור יכול שייקבעו לסוגים של עמותות; בסעיף זה, ”מחזור“ – סכום התקבולים השנתי של עמותה מכל מקור וסוג, שהתקבלו בממוצע בשלוש שנות הכספים שחלפו, ואם טרם חלפו שלוש שנות כספים מהקמת העמותה – סכום התקבולים כאמור שהתקבלו בממוצע בשנות הכספים שחלפו מאז הקמתה.
[תיקון: תשס״ז־2]
פרק ד׳1: חלוקה אסורה
חלוקה אסורה בעמותה [תיקון: תשס״ז־2]
(א)
עמותה אינה רשאית לבצע חלוקת רווחים לחבריה, במישרין או בעקיפין, לרבות למייסד העמותה, וכל חלוקת רווחים שבוצעה על ידה תיחשב לענין פרק זה כחלוקה אסורה.
(ב)
ביצעה עמותה חלוקה אסורה, יהיה על חבר עמותה להשיב לעמותה את שקיבל, זולת אם לא ידע ולא היה עליו לדעת כי החלוקה שבוצעה אסורה.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין, וכן הן לא יחולו על טובת הנאה שקיבל חבר עמותה מהעמותה כאחד מציבור הזכאים ליהנות משירותי העמותה על פי מטרותיה.
אחריות חברי ועד לחלוקה אסורה [תיקון: תשס״ז־2]
בוצעה בעמותה חלוקה אסורה יראו כל מי שהיה חבר ועד במועד החלוקה כמי שהפר בכך את חובותיו כלפי העמותה, אלא אם כן הוכיח אחד מאלה:
(1)
שהתנגד לחלוקה האסורה ונקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנעה;
(2)
שבנסיבות הענין, לא ידע ולא היה עליו לדעת על החלוקה האסורה.
[תיקון: תש״ע]
פרק ד׳2: מיזוג
הגדרות [תיקון: תש״ע]
בפרק זה –
”חברה לתועלת הציבור“, ”מיזוג“, ”קרוב“, ”רשם ההקדשות“, ”רשם החברות“, ”שליטה“, ”שעבוד צף“ – כהגדרתם בחוק החברות;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”רשם המשכונות“ – כמשמעותו בחוק המשכון, התשכ״ז–1967;
”תאגיד יעד“ – חברת לתועלת הציבור או עמותה, אחת או יותר, האמורה להתמזג עם תאגיד קולט באופן שיביא לחיסולה של החברה או העמותה;
”תאגיד מתמזג“ – תאגיד יעד ותאגיד קולט;
”תאגיד קולט“ – חברה לתועלת הציבור או עמותה, שכל נכסיו והתחייבויותיו של תאגיד היעד עוברים אליה במיזוג;
”תאגיד קשור“ – תאגיד מתמזג, שהוא או המנהל הכללי שלו, דירקטור או חבר ועד בו, לפי העניין, 25% מהחברים בו או בעלי מניות שבידם 25% מזכויות ההצבעה בו, או קרוב של כל אחד מהם, הוא גם מנהל כללי, דירקטור, חבר ועד, חבר או בעל מניות בתאגיד אחר שאיתו מבקש התאגיד להתמזג, והכל לרבות באמצעות תאגידים שבשליטתו של מי מהמנויים בהגדרה זו.
אישור בית המשפט למיזוג [תיקון: תש״ע]
(א)
עמותה רשאית להתמזג רק עם עמותה אחרת או עם חברה לתועלת הציבור, ובלבד שנוסף על האישורים הנדרשים לצורך מיזוג לפי חוק זה או לפי חוק החברות, ניתן למיזוג אישור בית המשפט המחוזי.
(ב)
בית המשפט לא יאשר מיזוג כאמור בסעיף זה, אלא אם כן שוכנע כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב למטרות התאגידים המתמזגים ולפעילותם לפני המיזוג, לפי העניין, ובתנאים והסדרים שיקבע.
(ג)
בית המשפט ישקול, בין השאר, בטרם מתן האישור למיזוג, את היותם של התאגידים המתמזגים תאגידים קשורים ואת הקשר ביניהם, וכן את עמידתם של התאגידים המתמזגים בהוראות הדין.
(ד)
בית המשפט יחליט בבקשה לאישור מיזוג כאמור בסעיף זה לאחר שנתן לרשם ההקדשות או לרשם העמותות, לפי העניין, הזדמנות להביע את עמדתו, לרבות לעניין קיום דרישות הדין על ידי מי מהתאגידים המתמזגים עובר למיזוג.
(ה)
חלו על המיזוג הוראות סעיף 345יב לחוק החברות, יראו את אישור בית המשפט למיזוג לפי סעיף זה, כאישור בית המשפט גם לעניין הסעיף האמור, ובלבד שהתקיימו שאר הוראות אותו סעיף וכן הוראות סעיף קטן (ג).
בלי לגרוע מהוראות לפי חוק זה, על מיזוג בין עמותות או מיזוג בין עמותה לחברה לתועלת הציבור, כאמור בפרק זה, יחולו ההוראות לפי חוק החברות שעניינן מיזוג, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
המיזוג טעון אישור של הוועד או של הדירקטוריון, לפי העניין, ושל האסיפה הכללית, בכל אחד מהתאגידים המתמזגים, ובמיזוג בין תאגידים קשורים – גם אישור ועדת הביקורת או הגוף המבקר, בכל אחד מהם;
(2)
נוסף על הוראות סעיף 315 לחוק החברות, ישקול הוועד או הדירקטוריון של תאגיד מתמזג, לפי העניין, בטרם מתן אישור למיזוג, גם את מטרות תאגיד היעד מול מטרות התאגיד הקולט, את הנכסים שנצברו למטרותיו של התאגיד המתמזג ואת המחויבויות שקיבל על עצמו התאגיד המתמזג לעניין זה, לרבות כלפי תורמים לו;
(3)
הצעת המיזוג כמשמעותה בסעיף 316 לחוק החברות תכלול בין השאר –
(א)
פרטים בדבר החברים או בעלי המניות בתאגיד הקולט לאחר המיזוג, בציון החברים או בעלי המניות בתאגיד היעד, שיהיו חברים או בעלי מניות בתאגיד הקולט, לפי העניין, אם יש כאלה;
(ב)
פרטים בדבר חברי הוועד או הדירקטוריון בתאגיד הקולט לאחר המיזוג, בציון חברי הוועד או הדירקטורים בתאגיד היעד, לפי העניין, שיהיו, בכפוף להוראות כל דין, חברי ועד או דירקטורים בתאגיד הקולט, אם יש כאלה;
(ג)
ככל הנדרש, הסדרים נדרשים לקיום המחויבויות של תאגיד היעד, בין השאר לעניין נכסים שצבר למטרותיו עובר למיזוג, לרבות כלפי תורמים לו;
(ד)
בכפוף להוראות כל דין, שינויים מבוקשים במטרות התאגיד הקולט בשל המיזוג;
(4)
בטרם תתקבל החלטת האסיפה הכללית של כל אחד מהתאגידים המתמזגים, יציג לפניה הוועד או הדירקטוריון של התאגיד המתמזג, לפי העניין, את כל אלה:
(א)
הצעת המיזוג, כאמור בפסקה (3);
(ב)
פירוט הנכסים שהתאגיד המתמזג צבר למטרותיו עובר למיזוג והמחויבויות שקיבל על עצמו לעניין זה, לרבות כלפי תורמים לו;
(ג)
היותם של התאגידים המתמזגים תאגידים קשורים, בציון הקשר ביניהם;
(ד)
לעניין האסיפה הכללית של תאגיד היעד – את מטרות התאגיד הקולט;
(5)
אישור האסיפה הכללית למיזוג בכל אחד מהתאגידים המתמזגים טעון הסכמה של 75% מהנוכחים והמשתתפים בהצבעה, למעט הנמענים, אלא אם כן נקבע בתקנון התאגיד המתמזג רוב אחר לעניין זה; האסיפה הכללית תשקול בטרם מתן האישור, את השיקולים המפורטים בפסקאות (2) ו־(4), בשינויים המחויבים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אסיפה כללית לאישור מיזוג כאמור, לרבות לעניין זימונה;
(6)
תאגיד מתמזג שהוא עמותה, ימסור מסמכים או הודעות כאמור בסעיפים 317 ו־322 לחוק החברות, לרשם העמותות; תאגיד מתמזג שהוא חברה לתועלת הציבור, ימסור מסמכים או הודעות כאמור לרשם ההקדשות;
(7)
נוסף על הודעות לפי סעיף 318 לחוק החברות, תאגיד מתמזג יפרסם הודעה בעיתון לתורמיו בהתאם להוראות לפי סעיף 318(ב) לחוק האמור;
(8)
סעיפים 320 ו־321 לחוק החברות לא יחולו;
(9)
היה תאגיד היעד חברה לתועלת הציבור שהוטל שעבוד צף על נכסיה, לא תהיה החברה האמורה רשאית להתמזג לתאגיד קולט שהוא עמותה, בלא הסכמת הנושה המובטח שלטובתו הוטל השעבוד הצף.
תוצאות המיזוג [תיקון: תש״ע]
נתקבלה ברשם ההקדשות או ברשם העמותות, לפי העניין, החלטה חלוטה של בית המשפט המאשרת את המיזוג, יבוצע המיזוג כלהלן:
(1)
כל הנכסים והחיובים של תאגיד היעד, לרבות חיובים מותנים, עתידיים, ידועים ובלתי ידועים, יועברו ויוקנו לתאגיד הקולט;
(2)
יראו את התאגיד הקולט כאילו היה תאגיד היעד בכל הליך משפטי, לרבות בהליכי הוצאה לפועל;
(3)
במיזוג בין עמותות, יעביר רשם המשכונות את המשכונות הרשומים אצלו על נכסי תאגיד היעד לתאגיד הקולט; במיזוג בין עמותה לחברה לתועלת הציבור, שבו תאגיד היעד הוא עמותה, יעביר רשם המשכונות את המשכונות הרשומים אצלו על שם העמותה לרישום על ידי רשם החברות בפנקס השעבודים של החברה; במיזוג בין חברה לתועלת הציבור לעמותה, שבו תאגיד היעד הוא חברה, יעביר רשם החברות את פנקס השעבודים של החברה לרישום כמשכון על נכסי העמותה על ידי רשם המשכונות; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין ביצוע העברת השעבודים והמשכונות כאמור, ובכלל זה את המסמכים שיידרש התאגיד המתמזג להגיש לצורך כך;
(4)
תאגיד היעד יחוסל והרשם העמותות או רשם החברות, לפי העניין, ימחק אותו ממרשמיו;
(5)
רשם העמותות, אם התאגיד הקולט הוא עמותה, או רשם החברות, אם התאגיד הקולט הוא חברה לתועלת הציבור, ימסור לתאגיד הקולט תעודה המעידה על ביצוע המיזוג וירשום את דבר המיזוג במרשמיו.
תקנות לעניין פרק ד׳2 [תיקון: תש״ע]
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע מיזוג לפי פרק זה, לרבות לעניין הפרטים שיש לכלול בהצעת מיזוג, לעניין מסירת מידע לנושים, לתורמים או לסוג שבהם ולעניין רישום העסקאות הנובעות מהמיזוג; כל עוד לא קבע שר המשפטים הוראות כאמור, יחולו ההוראות שנקבעו לעניין זה לפי חוק החברות, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות פרק זה.
פרק ה׳: ניהול חשבונות, הגשת מסמכים ועיון
פנקסי חשבונות [תיקון: תשנ״ו]
(א)
עמותה חייבת לנהל פנקסי חשבונות שישקפו בשלמות ובנאמנות את עסקאותיה ומצבה הכספי ואשר יכללו לפחות את הפרטים המופיעים בתוספת השניה, לפי הענין.
(ב)
כל חבר של הועד, של ועדת הבקורת או של הגוף המבקר וכן רואה חשבון שמונה לעמותה רשאי לעיין בכל עת בפנקסי החשבונות של העמותה ובמסמכים המתייחסים אל הרשום בהם ולקבל מכל חבר הועד ומכל עובד העמותה כל מסמך שברשותם וכל מידע הדרושים, לדעתו, למילוי תפקידיו.
דו״ח כספי [תיקון: תשנ״ו, תשס״ז־2]
(א)
הועד יכין אחת לשנה מאזן ודין וחשבון של הכנסות העמותה והוצאותיה (להלן – דו״ח כספי) בכל שנת מס, אשר יכלול פירוט מלא לפי הרשימה המופיעה בתוספת השניה; הדו״ח הכספי יוגש לועדת הבקורת או לגוף המבקר לא פחות משבועיים לפני יום האסיפה הכללית או במועד מוקדם יותר שנקבע לכך בתקנון ויובא בפני האסיפה הכללית, לאישורה.
(ב)
הועד יצרף לדו״ח הכספי הודעה ובה פירוט מלא ומדוייק של כל התשלומים ששילמה העמותה או שהתחייבה לשלם, בשנה שלגביה מוגש הדו״ח הכספי, לכל אחד מחמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה לרבות פרטים בענין תנאי פרישה; והכל, בין שהתשלומים או ההתחייבויות לתשלומים כאמור ניתנו למקבלי השכר כאמור ובין שניתנו לאחר עבורם או בשל העסקתם;
לענין סעיף זה, ”תשלומים“ – סכומי כסף וכל דבר שהוא שווה כסף, הלוואות, ניירות ערך או זכויות אחרות וכן כל הטבה אחרת.
(ג)
הדו״ח הכספי ייערך על פי כללי חשבונאות ודיווח מקובלים המתאימים למצבה ולנסיבותיה של העמותה, ויתן ביטוי נאות לנתונים הכלולים בפנקסי החשבונות המנוהלים כאמור בסעיף 35(א).
(ד)
הדו״ח הכספי המקורי או העתקו המאושר כדין יוגש לרשם לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה שלאחר תום תקופת הדו״ח, חתום בידי שנים מחברי הועד, ורשאי הרשם, להאריך את המועד להגשתם.
תרומה מישות מדינית זרה [תיקון: תשס״ח, תשע״א]
(א)
בסעיף זה –
”ישות מדינית זרה“ – כל אחד מאלה:
(1)
מדינה זרה, לרבות –
(א)
איחוד, ארגון או חבר של מדינות זרות (בסעיף זה – איחוד מדינות זרות);
(ב)
אורגן, רשות או נציגות של מדינה זרה או של איחוד מדינות זרות;
(ג)
רשות מקומית או מחוזית, רשות שלטונית של מדינה זרה או של מדינה שחברה בברית מדינות במדינה זרה (בסעיף זה – גוף זר);
(ד)
איחוד, ארגון או חבר של גופים זרים;
(2)
הרשות הפלסטינית, כמשמעותה בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967;
(3)
תאגיד שהוקם בחיקוק של אחד מהגופים המפורטים בפסקאות (1) או (2), או שגוף כאמור מחזיק ביותר ממחצית מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד או שהוא מינה את התאגיד לפעול בשמו; לעניין זה, ”אמצעי שליטה“, ”החזקה“ – כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
(4)
חברת חוץ שמחזורה בשנת הכספים האחרונה שלגביה היה עליה להגיש דוח כספי, היה ברובו מגופים המנויים בפסקאות (1) עד (3);
”תרומה“ – למעט הקלת מס, מלאה או חלקית, שניתנה מחוץ לישראל.
(ב)
(1)
עמותה שמחזורה עולה על 300,000 שקלים חדשים, תציין בדוח הכספי לפי סעיף 36, אם קיבלה או לא קיבלה בשנה שאליה מתייחס הדוח הכספי, תרומות מישויות מדיניות זרות ששוויין המצטבר עולה על סכום של 20,000 שקלים חדשים; בפסקה זו, ”מחזור“ – כהגדרתו בתוספת השניה;
(2)
קיבלה העמותה תרומות כאמור בפסקה (1), יצוינו בדוח הכספי כל אלה, לגבי כל תרומה מישות מדינית זרה:
(א)
זהות נותן התרומה;
(ב)
סכום התרומה;
(ג)
מטרת התרומה או ייעודה;
(ד)
התנאים לתרומה, לרבות ההתחייבויות שנתנה העמותה בנוגע לתרומה, בעל פה או בכתב, במישרין או בעקיפין, אם יש כאלה;
(3)
על העמותה לעשות כל שביכולתה כדי לדעת אם התרומה הגיעה מישות מדינית זרה, וחובת הדיווח כאמור בסעיף זה תחול אם ידעה או היה עליה לדעת שהתרומה היא מישות מדינית זרה כאמור.
(ג)
העמותה תפרסם באתר האינטרנט שלה מידע כאמור בסעיף קטן (ב); הודיעה העמותה לרשם כי אין לה אתר אינטרנט, יפרסם הרשם את המידע כאמור באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
ביקורת של רואה חשבון [תיקון: תשנ״ו]
(א)
דו״ח כספי של עמותה החייבת במינוי רואה חשבון על פי סעיף 19(ג), יוגש לאסיפה הכללית כשהוא מבוקר בידי רואה החשבון.
(ב)
הרשם רשאי, לבקשת ועדת הבקורת, או עשירית מכלל חברי העמותה, ואף מיזמתו הוא, להורות כי הדו״ח הכספי של עמותה אשר אינה חייבת במינוי רואה חשבון על פי סעיף 19(ג), יוגש לאסיפה הכללית כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון שימנה הועד באישור הרשם.
(ג)
רואה החשבון ישתתף בכל אסיפה כללית של העמותה, שיוגשו בה חשבונות שביקר או שמסר עליהם דין וחשבון, ולמסור כל הודעה או הסבר שנראה לו בנוגע לאותם החשבונות.
(ד)
פעל הרשם על פי סעיף קטן (ב), רשאי הוא, אם ראה צורך בכך, להורות על דחיית האסיפה הכללית למועד שיקבע.
דוח מילולי [תיקון: תשס״ז־2, תש״ע]
(א)
הוועד יכין אחת לשנה דין וחשבון אשר יכלול פירוט בענינים המנויים בתוספת השלישית (להלן – דוח מילולי).
(ב)
הדוח המילולי של עמותה יוגש יחד עם הדוח הכספי שלה.
(ג)
הוראות סעיפים 30, 36(א) סיפה ו־(ד), 38א ו־39, החלות לענין דוח כספי, יחולו, בשינויים המחויבים, לענין דוח מילולי.
הגשת מסמכים לרשם [תיקון: תשנ״ו, תשס״ז, תשפ״ב]
(א)
עמותה חייבת להגיש לרשם באופן מקוון את המסמכים או הדיווחים שלהלן, חתומים בידי שניים מחברי הועד:
(1)
הודעה על שינוי מענה או מענה הדיגיטלי של העמותה, על בחירת חבר או מינוי חבר של הועד, של ועדת הבקורת או של הגוף המבקר, או על פקיעת כהונתם ועל מינוי רואה חשבון;
(2)
פרוטוקול החלטת האסיפה הכללית לשנות את תקנונה, שמה ומטרותיה לפי סעיף 11, או החלטת האסיפה הכללית או הועד בדבר הרשאים לחתום בשם העמותה;
(3)
פרוטוקול החלטת האסיפה הכללית לאשר את הדו״ח הכספי אשר הובא בפניה – בצירוף הדו״ח הכספי והמלצת ועדת הבקורת או הגוף המבקר, ואם נתמנה רואה חשבון תצורף חוות דעתו על הדו״ח הכספי;
(4)
הודעה על הגשת תובענה כנגד העמותה או כנגד חבר הועד בתוקף תפקידו כחבר הועד; בהודעה יצויינו שמות הצדדים, בית המשפט שאליו הוגשה התובענה, העילה ומספר ההליך;
(5)
פרוטוקול בדבר החלטת האסיפה הכללית על פירוק מרצון ועל מינוי מפרק לפי סעיף 43(א);
(6)
הדו״ח הכספי כאמור בסעיף 36(ד);
(6א)
הדוח המילולי כאמור בסעיף 37א;
(7)
מסמכים אחרים ששר הפנים קבע בתקנות.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשם רשאי לאפשר הגשת דיווחים ומסמכים לפי סעיף קטן (א), שלא באופן מקוון, אם התקיימו נסיבות שמצדיקות זאת.
(ב)
(1)
המסמכים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) יוגשו תוך שבועיים מיום קבלת ההחלטה או מיום האירוע;
(2)
החלטה כאמור בפסקה (5) תירשם בידי הרשם;
(3)
דו״ח כספי ודוח מילולי יוגשו במועד הקבוע בסעיף 36(ד).
הבהרת פרטים בדו״ח הכספי [תיקון: תשנ״ו]
(א)
עמותה חייבת להמציא לרשם לפי דרישתו, ותוך תקופה שיקבע, כל מסמך או מידע נוסף שימצא לנכון לדרוש, להבהרת פרטים שצוינו או שהיה צריך לציין בדו״ח הכספי שהוגש לו לפי סעיף 38(א)(6).
(ב)
הרשם רשאי לדרוש כי יוגש לו דו״ח כספי מתוקן שבו יצויינו הפרטים כאמור בסעיף קטן (א).
הגשה באופן מקוון [תיקון: תשע״ז, תשפ״ב]
(א)
(בוטל).
(ב)
הרשם רשאי לקבוע כללים לגבי הגשה באופן מקוון של בקשות ומסמכים שיש להגיש לרשם לפי חוק זה, בעניינים אלה:
(1)
הליכי הזיהוי של מגישי הבקשה או המסמך;
(2)
אופן ההגשה;
(3)
מבנה הטפסים והמסרים האלקטרונייים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה.
(ג)
(בוטל).
עיון [תיקון: תשס״ו, תשע״ד, תשפ״ב]
(א)
פנקס החברים ופנקס חברי הועד, הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות והדו״חות הכספיים שהובאו לפני האסיפה הכללית, יהיו פתוחים בכל עת סבירה לעיון של כל חברי העמותה.
(ב)
המסמכים המפורטים להלן יהיו פתוחים במשרד הרשם לעיון של כל דורש, לפי בקשה:
(1)
מסמכים שהוגשו לרשם לפי סעיפים 2, 10 או 38; ולעניין מסמך כאמור הכולל מען דיגיטלי של עמותה למעט פרט (2) לתוספת הרביעית לחוק החברות;
(2)
ממצאי פיקוח של הרשם או של מפקח לפי סעיף 39ב, דין וחשבון סופי של בודק חיצוני לפי סעיף 39ג, דין וחשבון סופי של חקירה לפי סעיף 40 או בקשת פירוק שהוגשה בידי הרשם לפי סעיף 50, והכול בכפוף להוראות סעיף קטן (ה);
(3)
כל מסמך אחר שבידי הרשם הנוגע לעמותה, ובכלל זה מסמך שהכין הרשם או מי מטעמו לגביה והתכתבויות של הרשם עם העמותה או בנוגע אליה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).
(ג)
הרשם רשאי לפרסם באינטרנט, בעצמו או באמצעות אחר, את המסמכים המפורטים בסעיף קטן (ב)(1) או את הפרטים הכלולים בהם, כולם או חלקם, בהתאם להוראות שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ו), ובלבד שלא יפורסמו שמות תורמים לעמותה; צורפה לדוח הכספי הודעה כאמור בסעיף 36(ב), יפרסם הרשם באינטרנט פירוט של כל התשלומים ששילמה העמותה או שהתחייבה לשלם כאמור באותה הודעה, בלא פירוט שמותיהם של מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה.
(ד)
על עיון במסמך כאמור בסעיף קטן (ב)(3) יחולו הוראות אלה:
(1)
הרשם ימנע את העמדתו של המסמך, כולו או חלקו, לעיון הציבור, אם מצא כי התקיימה לגביו עילה אחת או יותר מהעילות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998 (בסעיף זה – חוק חופש המידע), והוא רשאי למנוע את העמדתו של המסמך לעיון הציבור כאמור אם מצא כי התקיימה לגביו עילה אחת או יותר מהעילות המנויות בסעיף 9(ב) לחוק חופש המידע, והכול בשינויים המחויבים ובמידה הנדרשת בשל אותה עילה;
(2)
הרשם לא יאפשר עיון במסמך שהוכן על ידי רשות ציבורית אחרת או עבורה, אלא לאחר התייעצות עמה; לעניין זה, ”רשות ציבורית“ – משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין;
(3)
הרשם לא יעמיד לעיון הציבור מסמך הכולל פרטי זיהוי של צד שלישי העשוי להיפגע, אלא לאחר שהודיע לו על כך ונתן לו הזדמנות להביע את עמדתו; קיבל אדם הודעה כאמור, רשאי הוא להודיע לרשם, בתוך 21 ימים, כי הוא מתנגד לגילוי המידע כולו או מקצתו, מכוח הוראות סעיף 9 לחוק חופש המידע או הוראות כל דין; החליט הרשם לדחות את ההתנגדות, יודיע על כך לצד השלישי, בכתב, בתוך זמן סביר, וכן יודיע לו על זכותו לעתור נגד החלטתו; הוגשה התנגדות כאמור – לא יועמד המידע לעיון הציבור עד תום המועד להגשת עתירה, ואם הוגשה עתירה – עד למתן החלטה בעתירה; לעניין זה, ”צד שלישי“ – למעט העמותה, חבר ועד העמותה, חבר ועדת ביקורת או הגוף המבקר של העמותה, גזבר העמותה, המבקר הפנימי של העמותה, המנהל הכללי של העמותה, משנהו, סגנו וכל מנהל הכפוף אליו במישרין, וכל ממלא תפקיד כאמור בעמותה אף אם תוארו שונה;
(4)
הרשם לא יעמיד לעיון הציבור מסמך שהוגש בהליך בבית המשפט, אלא אם כן הרשם הוא צד להליך;
(5)
אדם המעוניין שמסמך מסוים הנוגע לעמותה לא יועמד לעיון הציבור, בשל קיומה של עילה אחת או יותר מהעילות המפורטות בסעיף קטן זה, רשאי לפנות בבקשה מנומקת לרשם; הרשם יודיע למבקש על החלטתו בכתב ובתוך זמן סביר.
(ה)
היה מסמך כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או (3) נוגע להליך בירור, ביקורת או אכיפה תלוי ועומד יחולו הוראות אלה:
(1)
הרשם רשאי להעמידו לעיון הציבור רק בסיום ההליך;
(2)
הרשם רשאי לקבוע כי יועמדו לעיון הציבור רק המסקנות הנובעות מהליך הבירור, הביקורת או האכיפה;
והכול, אם סבר כי הדבר דרוש כדי למנוע חשיפת נהלים ושיטות עבודה של הרשם באופן העלול לפגוע בפעולות הבירור, הביקורת או האכיפה שמבצע הרשם, או כי יתקיימו במסמכים האמורים העילות לאי־העמדת המידע כולו לעיון הציבור לפי סעיף זה, או כי יהיה בכך כדי לפגוע למעלה מן הצורך בעמותה או בצד שלישי אחר.
(ו)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע –
(1)
לעניין הפרסום באינטרנט –
(א)
הוראות בדבר אופן הפרסום, ובלבד שהפרסום לא יאפשר איתור מידע לפי פרטי זיהוי של יחיד, אלא אם כן קבע זאת שר המשפטים, והכול לאחר שהשתכנע כי הדבר חיוני לצורך שקיפות פעולתן של עמותות או לצורך ציבורי אחר ובמידה הנדרשת, בשים לב להגנה על פרטיותו של מי שאליו מתייחס המידע;
(ב)
הוראות שיבטיחו את שלמות המידע שבידי הרשם ואמינותו, וכן הגנה מפני שימוש במידע בלא רשות כדין;
(ג)
פרטים נוספים על האמור בסעיף זה שלא יפורסמו;
(2)
סוגי מסמכים כאמור בסעיף זה, או פרטים הכלולים בהם, שלא יועמדו לעיון הציבור, כולם או חלקם, לרבות פרטים הכלולים במסמכים המפורטים בסעיף קטן (ב)(1) ו־(2), אם על פי טיבם מתקיים בהם האמור בסעיף זה לעניין אי־העמדת המידע לעיון הציבור; הוראות כאמור יכול שייקבעו לסוגים של עמותות.
[תיקון: תשע״ד]
פרק ה׳1: הנחיה, פיקוח ובקרה
סיוע והנחיה לעמותות בניהול ענייניהן [תיקון: תשע״ד]
הרשם יפרסם מידע והנחיות לעמותות, ובמידת האפשר יתרשם מפעילותן ויערוך להן הדרכות, והכול כדי לסייע להן בניהול ענייניהן בהתאם להוראות החוק.
רשות התאגידים במשרד המשפטים פרסמה חוברת הנחיות להתנהלות עמותות בהתאם לחוק העמותות, התש״ם–1980.
הסמכת מפקחים וסמכויות פיקוח [תיקון: תשע״ד]
(א)
הרשם רשאי להסמיך, מבין עובדי משרד המשפטים הכפופים לו, מפקחים לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, ואולם לא ימונה למפקח אלא מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הרשם, לשמש כמפקח;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר המשפטים;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר המשפטים.
(ב)
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הרשם וכן מפקח –
(1)
לדרוש מאדם שיש יסוד להניח כי הוא עובד עמותה, נושא משרה בה או בעל תפקיד אחר בה ונמצא במקום שבו פועלת העמותה או שיש יסוד להניח שהיא פועלת בו, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – חבר ועד העמותה, חבר ועדת ביקורת או הגוף המבקר של העמותה, המבקר הפנימי של העמותה, המנהל הכללי של העמותה, משנהו, סגנו וכל מנהל הכפוף אליו במישרין, וכל ממלא תפקיד כאמור בעמותה אף אם תוארו שונה;
(2)
להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; הכניסה תיעשה בליווי המחזיק במקום או נציגו, ואולם אין בסירוב להתלוות למפקח כדי למנוע ממנו למלא את תפקידו; הפעלת הסמכות לפי פסקה זו תיעשה בהתאם לתכנית פיקוח שאישר הרשם לעניין זה;
(3)
לדרוש מעובד העמותה, מנושא משרה בה, מבעל תפקיד אחר בה או מכל אדם אחר הנוגע בדבר למסור לו כל מידע או מסמך שיש בידו, לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995, שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או של הוראות תקנון העמותה או מטרותיה.
(ג)
הפעלת סמכויות הפיקוח לפי סעיף זה תיעשה בהתאם לנהלים שיקבע הרשם, בשים לב למאפיינים הייחודיים למקום ולפעילות המתבצעת בו ולמקבלי השירות מהעמותה.
(ד)
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובמידה הדרושה לכך, ובהתקיים כל אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
יש בידו תעודה החתומה על ידי הרשם, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
הסתייעות בבודק חיצוני, סמכויותיו וחובותיו [תיקון: תשע״ד]
(א)
לשם בדיקת עמידתה של עמותה בהוראות לפי חוק זה, בהוראות תקנונה ובמטרותיה, רשאי הרשם להסתייע בבודק, גם אם אינו עובד המדינה (בחוק זה – בודק חיצוני), שיערוך בדיקות בהתאם לרשימת עניינים שיפרסם הרשם באתר האינטרנט של משרד המשפטים (בפרק זה – בדיקות), ובאופן ובתדירות כפי שיורה הרשם.
(ב)
בודק חיצוני יפעל מטעם הרשם, בהתאם להנחייתו ולהוראותיו ותחת פיקוחו.
(ג)
הבודק החיצוני ימסור לעמותה את טיוטת הדין וחשבון הסופי שלו, ויודיע לה על זכותה להגיש את תגובתה בתוך 30 ימים או בתוך תקופה ארוכה יותר שאישר הרשם; הבודק החיצוני יגיש לרשם את הדין וחשבון הסופי שיכלול את ממצאי בדיקתו, תגובת העמותה אליהם והמלצותיו; העתק מהדין וחשבון יימסר לעמותה.
(ד)
בודק חיצוני לא יפעיל סמכות הכרוכה בהפעלה של שיקול הדעת שניתן לרשם לפי דין.
(ה)
הרואה את עצמו נפגע מבדיקה שערך בודק חיצוני, מממצאי בדיקתו, מהמלצותיו או מכל פעולה אחרת שלו, רשאי לפנות בבקשה מנומקת בכתב לרשם.
(ו)
הרשם רשאי, על פי בקשה כאמור בסעיף קטן (ה) או מיוזמתו, לתת לבודק חיצוני הוראות בעניין עריכת בדיקות, לעיין מחדש בממצאי הבדיקות, לערוך בדיקות נוספות בעצמו, למנות בודק חיצוני אחר, או לפעול בכל דרך אחרת שימצא לנכון.
(ז)
דינו של בודק חיצוני ושל כל עובד המבצע בדיקות מטעמו לפי סעיף זה כדין עובדי המדינה לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור בחוק העונשין, התשל״ז–1977.
אישור לשמש בודק חיצוני, התלייתו וביטולו [תיקון: תשע״ד, תשע״ח]
(א)
הרשם רשאי לתת אישור לשמש בודק חיצוני למי שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים או תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל, ובלבד שאין הגבלה על אחריות בעלי המניות או השותפים בתאגיד;
(2)
הוא לא הורשע בעבירה פלילית כמפורט בסעיף 226(א) לחוק החברות, התשנ״ט–1999, או בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל אישור לשמש בודק חיצוני, ולא הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בשל חשד לביצוע עבירות כאמור, ואם הוא תאגיד – התאגיד וכן נושא משרה או בעל שליטה בו, וכל עובד שיבצע בדיקות מטעם התאגיד, לא הורשעו בעבירה כאמור ולא הוגשו נגדם כתב אישום או קובלנה משמעתית בשל חשד לביצוע עבירות כאמור;
(3)
הוא, ואם הוא תאגיד – התאגיד וכן נושא משרה או בעל שליטה בו, וכל עובד שיבצע בדיקות מטעם התאגיד, לא עלולים להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידם לפי סעיף זה לבין עניין אישי אחר או תפקיד אחר;
(4)
הוא לא הוכרז פסול דין או ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018 כל עוד לא הופטר, ואם הוא תאגיד – לא ניתן לגביו צו פירוק או צו לפתיחת הליכים לפי החוק האמור;
(5)
הוא בעל מומחיות וניסיון מתאימים.
(ב)
התקשרות עם בודק חיצוני תיעשה בהתאם להוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992.
(ג)
אישור לשמש בודק חיצוני יהיה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הרשם רשאי להאריך אישור כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שלא ישמש אדם כבודק חיצוני תקופה העולה על שמונה שנים רצופות; על אף האמור, הרשם רשאי להאריך אישור של בודק חיצוני לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים לשם סיום בדיקה שהחל בה לפני תום תקופת האישור.
(ד)
בודק חיצוני שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים בסעיף קטן (א) או שמתקיימת לגביו עילה המונעת ממנו לשמש בודק חיצוני יודיע על כך מיד לרשם.
(ה)
הרשם רשאי, מיוזמתו או על פי תלונה שהוגשה לו, לבטל אישור לשמש בודק חיצוני או להתלותו לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבודק החיצוני הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי, כי תנאי מהתנאים המנויים בסעיף קטן (א) הופר או חדל להתקיים או שקיימות נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי או מתאים לשמש בודק חיצוני.
(ו)
הרשם יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים את אלה:
(1)
רשימת הבודקים החיצוניים בעלי האישורים התקפים;
(2)
הדרכים הייעודיות לפנייה לרשם לצורך בירור תלונות על בודקים חיצוניים.
(ז)
שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין –
(1)
השכלה, ניסיון מקצועי והכשרה של בודקים חיצוניים;
(2)
נסיבות שבהן יראו בודק חיצוני כנמצא במצב של ניגוד עניינים;
(3)
הגבלות שיחולו על בודק חיצוני לאחר שסיים לשמש ככזה.
דרישת מידע על ידי בודק חיצוני
(א)
בודק חיצוני רשאי לדרוש מעמותה ומכל אחד מהגורמים שלהלן, למסור לו כל מידע או מסמך, לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995, הנוגעים לענייני העמותה, ככל שהם נמצאים בידו, הכול כפי שיפרט בדרישה ובמועד שפורט בה:
(1)
חברי העמותה;
(2)
נושאי המשרה בעמותה כהגדרתם בסעיף 39ב, למעט המבקר הפנימי של העמותה;
(3)
עובדי העמותה;
(4)
גורמים נוספים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שיש להם זיקה לפעילות העמותה.
(ב)
היה לרשם יסוד סביר להניח כי עמותה הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, רשאי הוא להורות לבודק החיצוני לדרוש מידע ומסמכים כאמור בסעיף קטן (א) גם ממי שהיה בארבע השנים שקדמו למועד הדרישה, אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) של אותו סעיף קטן.
(ג)
בודק חיצוני וכל עובד מטעמו ישמרו בסוד כל מידע שהגיע אליהם עקב או תוך כדי מילוי תפקידם, לא יעשו בו כל שימוש ולא יגלו אותו לאחר, אלא ככל הנחוץ לשם מילוי תפקידם.
(ד)
שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לעניין דרך שמירת מידע ומסמכים על ידי בודק חיצוני ותקופות שמירתם.
דיווח לכנסת על הסתייעות בבודקים חיצוניים [תיקון: תשע״ד]
שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנתיים, על יישום הוראות סעיפים 39ג עד 39ה.
[תיקון: תשנ״ו]
פרק ו׳: חקירת תפקוד העמותה
חקירת עמותה [תיקון: תשנ״ו, תשס״ה, תשע״ד]
(א)
היה לרשם יסוד סביר להניח כי עמותה אינה מקיימת את ההוראות לפי חוק זה או שאינה מקיימת את הוראות תקנונה או את מטרותיה, רשאי הוא, לבקשת רבע מכלל חברי העמותה, לבקשת ועדת הביקורת או הגוף המבקר, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, או מיוזמתו, להחליט לפתוח בחקירה בענייניה של אותה עמותה ויהיו נתונות לו או לעובד משרד המשפטים הכפוף לו שהסמיך לשם כך, הסמכויות לפי סעיפים 9 עד 11 ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968.
(ב)
לצורך ביצוע חקירה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הרשם למנות חוקר חיצוני; מונה חוקר חיצוני, יהיו נתונות לו סמכויות החקירה ויחולו עליו ההוראות החלות על חוקר לפי סעיף זה, בכפוף לתנאי המינוי.
(ג)
הרשם רשאי להסמיך כחוקר או למנות חוקר חיצוני מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הרשם, לשמש כחוקר;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר המשפטים;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר המשפטים.
(ד)
הודעה על זימון אדם לחקירה תימסר זמן סביר לפני מועד החקירה ותכלול את אלה:
(1)
שם העמותה שבעניינה נפתחה החקירה, אלא אם כן החליט הרשם כי אין לציינו בשל צורכי החקירה;
(2)
זכויות המזומן לחקירה בשפה פשוטה וברורה.
(ה)
זומן אדם לחקירה לפי סעיף זה, עליו להשיב לשאלות שנשאל, אולם תשובותיו לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגדו.
(ו)
החוקר ימסור לעמותה את טיוטת הדין וחשבון הסופי שלו ויודיע לה על זכותה להגיש את תגובתה בתוך 30 ימים או בתוך תקופה ארוכה יותר שאישר הרשם; החוקר יגיש לרשם את הדין וחשבון הסופי שיכלול את ממצאי החקירה, תגובת העמותה אליהם והמלצותיו; העתק מהדין וחשבון יימסר לעמותה.
(ז)
בהוצאות החקירה לפי סעיף זה יישא אוצר המדינה; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע נסיבות חריגות שבהתקיימן רשאי הרשם להטיל את הוצאות החקירה, כולן או מקצתן, על העמותה, על חברי הוועד או על מבקשי החקירה.
[תיקון: תשס״ה, תשע״ד]
(בוטל).
פרק ז׳: פירוק
דרכי הפירוק
פירוק של עמותה יהיה פירוק מרצון או פירוק לפי צו בית המשפט.
סימן א׳: פירוק מרצון
החלטה על פירוק ומינוי מפרק [תיקון: תשנ״ו]
(א)
עמותה רשאית, באסיפה כללית, להחליט על פירוק מרצון ועל מינוי מפרק או מפרקים; ההחלטה טעונה רוב של שני שלישים מן המצביעים באסיפה, שעליה ניתנה לכל חברי העמותה הודעה 21 ימים מראש תוך ציון שיוצע באסיפה להחליט על פירוק.
(ב)
(בוטל).
(ג)
תחילת הפירוק תהיה כעבור שבועיים מקבלת ההחלטה, זולת אם נקבע בה תאריך מאוחר יותר לענין זה.
הצהרת כושר פרעון
אסיפה כללית כאמור בסעיף 43 לא תכונס אלא לאחר שהוגש לרשם תצהיר של רוב חברי הועד שהם בדקו את מצב עסקי העמותה ונוכחו שתוכל לפרוע חובותיה במלואם תוך שנה מתחילת הפירוק.
תפקידי המפרק
על המפרק –
(1)
לכנס את נכסי העמותה ולגבות את החובות המגיעים לה מחברים ומאחרים;
(2)
לממש את נכסי העמותה במידה הדרושה לפרעון חובותיה;
(3)
לפרוע את חובות העמותה, לרבות הוצאות הפירוק;
(4)
לעשות ביתרת הנכסים בהתאם לסעיף 58.
הודעה לנושים
(א)
תוך שבועיים לאחר תחילת מינויו יפרסם המפרק הודעה על פירוק העמותה ויזמין בה את נושי העמותה להגיש לו תביעותיהם תוך מועד סביר שקבע בהודעה.
(ב)
ההודעה תפורסם ברשומות; היא תפורסם גם בשני עתונים יומיים המופיעים בעברית, אולם אם רוב חברי העמותה דוברי ערבית – היא תפורסם בעתון יומי המופיע בערבית.
סיום הפירוק
(א)
השלים המפרק את פעולות הפירוק, יכנס אסיפה כללית מסיימת ויביא לאישורה דין וחשבון על הפירוק, מאושר בידי ועדת הבקורת או בידי הגוף המבקר; הוראות סעיף 37 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על דין וחשבון זה.
(ב)
אישרה האסיפה הכללית המסיימת את הדין וחשבון, יגיש המפרק לרשם, תוך שבועיים אחרי האסיפה, העתק ממנו ומפרוטוקול האסיפה.
שמירת סמכות
פירוק מרצון לא יגרע מסמכות בית המשפט לתת צו פירוק לפי סעיף 49; ניתן צו כזה, ייחשב הפירוק לפי הצו כאילו התחיל ביום תחילת הפירוק מרצון.
העברת פירוק מרצון לפירוק לפי צו בית המשפט [תיקון: תשס״ז־2]
נוסף על הוראות כל דין, מקום שעמותה מתפרקת מרצון, רשאי בית המשפט בכל שלב להורות, לבקשת הרשם, כי הפירוק יהיה לפי צו בית המשפט, אם מצא כי קיים אינטרס ציבורי בפיקוח בית המשפט על הליכי הפירוק של העמותה.
סימן ב׳: פירוק לפי צו בית המשפט
עילות הפירוק [תיקון: תש״ע]
בית המשפט המחוזי רשאי לצוות על פירוק של עמותה בכל אחת מאלה:
(1)
פעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה;
(2)
העמותה או מטרותיה מכוונות לשלילת קיומה של מדינת ישראל או אופיה הדמוקרטי;
(3)
חוקר שנתמנה לפי סעיף 40 המליץ על פירוק העמותה;
(4)
העמותה אינה יכולה לפרוע חובותיה;
(5)
בית המשפט מצא שמן היושר ומן הצדק לפרק את העמותה;
(6)
העמותה קיבלה באסיפה הכללית החלטה על פירוק בידי בית משפט, והחלטת האסיפה התקבלה ברוב של שני שלישים מן המצביעים באסיפה שעליה ניתנה לכל חברי העמותה הודעה 21 ימים מראש, תוך ציון שיוצע באסיפה להחליט על פירוק כאמור.
בקשה לצו פירוק [תיקון: תשנ״ו, תש״ע]
(א)
בקשה לפירוק עמותה תוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או בידי הרשם; בקשה כאמור בסעיף 49(4) יכול גם שתוגש בידי נושה שהעמותה חייבת לו חוב של יותר מ־5,000 שקלים חדשים. בקשה כאמור בסעיף 49(4) עד (6) יכול שתוגש גם בידי העמותה.
(ב)
לא תוגש בקשת פירוק כאמור בסעיף 49(1), (2) או (5) אלא לאחר שהתרה הרשם בעמותה בכתב לתקן את המעוות והעמותה לא עשתה זאת תוך זמן סביר לאחר קבלת ההתראה.
בירור מוקדם [תיקון: תשנ״ו]
היה לרשם יסוד לחשוש שמתקיימת בעמותה אחת מעילות הפירוק האמורות בסעיף 49(1), (2), (4) או (5) רשאי הוא לדרוש מכל חבר של העמותה או של מוסד ממוסדותיה וכן מכל עובד שלה למסור, תוך תקופה שיקבע, כל מסמך שברשותו וכל מידע העשויים, לדעת הרשם, לסייע לבירור החשש.
ערעור
היועץ המשפטי לממשלה, הרשם, העמותה וכל מי שהיה צד להליכים בבית המשפט המחוזי ונפגע על ידי צו פירוק או על ידי סירוב לתיתו, רשאים לערער לבית המשפט העליון; נפגע אדם שלא היה צד להליכים אלה, רשאי הוא לערער אם קיבל רשות לכך מנשיא בית המשפט המחוזי.
תחילת הפירוק
תחילת הפירוק לפי צו בית המשפט תהיה ביום מתן הצו, זולת אם נקבע בו יום אחר לענין זה.
תחולת הוראות [תיקון: תשנ״ו, תשע״ח]
על פירוק עמותה לפי צו בית המשפט יחולו, בשינויים המחויבים, ובשינויים הנובעים מאופייה של העמותה כתאגיד שלא למטרות רווח ובכפוף להוראות חוק זה, הוראות סעיפים 258, 263, 264, 267, 270, 276, 281, 285, 300 עד 305, 307, 312, 313, 315 עד 317, 336, ו־373 עד 378 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983 (להלן – פקודת החברות), הממשיכות לחול לפי סעיף 376(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, וכן הוראות חלק ד׳ לחוק האמור, והתקנות שהותקנו על פיהם.
סימן ג׳: הוראות משותפות
פעולות וייצוג
מתחילת הפירוק, ואם קבע לכך בית המשפט בצו הפירוק יום הקודם למתן הצו – מיום מתן הצו, לא תמשיך עוד העמותה בכל פעולה זולת פעולות הדרושות לביצוע הפירוק, וכל סמכות לפעול בשם העמותה תהיה בידי המפרק בלבד.
הוראות בית המשפט
בית המשפט רשאי, לפי בקשה של המפרק, של חבר העמותה או של נושה, לתת למפרק הוראות בכל הנוגע לפירוק.
מעמד הרשם בהליכי פירוק [תיקון: תשס״ז־2]
(א)
העתק מכל בקשה שהוגשה במסגרת הליך לפירוק מרצון או לפירוק לפי צו בית המשפט, של עמותה, ומכל החלטה שניתנה במסגרת הליך כאמור, יימסרו לרשם.
(ב)
בית המשפט יחליט בבקשה שהוגשה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר שנתן לרשם הזדמנות להביע את עמדתו.
(ג)
הרשם רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנובעת מן הפירוק.
חובת מתן מידע
כל חבר של העמותה או של מוסד ממוסדותיה, כל העובד בה וכל מי שהיה חבר העמותה או מוסד ממוסדותיה או עבד בה, חייב, לפי דרישת המפרק, למסור לו כל מסמך שברשותו וכל מידע הנוגע לעסקי העמותה או לעניניה.
נכסי עמותה שפורקה [תיקון: תשס״ז־2]
(א)
פורקה עמותה ולאחר שנפרעו חובותיה במלואם נשארו נכסים, ינהגו בהם לפי הוראות התקנון, ובלבד שאם העמותה פורקה לפי צו בית המשפט, שוכנע בית המשפט שאין בהוראות האמורות כדי להביא לכך שנכסי העמותה יחולקו לאחר פירוקה, במישרין או בעקיפין, לחברי העמותה או למייסדיה, או שיועברו נכסים, לאחר הפירוק, במישרין או בעקיפין, למטרות שאינן קרובות למטרות העמותה ערב מועד הפירוק; פורקה העמותה מרצון – אם שוכנע כאמור הרשם; באין הוראות כאלה או באין אפשרות מעשית לנהוג לפיהן, יוקדשו אותם נכסים לפי הוראות בית המשפט למטרה שקבע בית המשפט כקרובה למטרות העמותה.
(ב)
הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי נכס, שנקבע במועד העברתו לעמותה, בהסכם או בתקנון העמותה, כי הוא יועבר לאחר הפירוק לאדם שהעבירו לעמותה (בסעיף קטן זה – המעביר) או לאדם אחר שקבע המעביר.
מחיקה, החיאה וביטול פירוק [תיקון: תשנ״ו]
(א)
עמותה שהתקיים בה אחד מאלה יראו אותה כעמותה שחדלה לפעול:
(1)
לא שילמה אגרה שחובה עליה לשלם לפי חוק זה, תוך תשעים ימים מהיום האחרון שנקבע לתשלומם;
(2)
לא הגישה לרשם את הדו״ח הכספי תוך תשעים ימים מהיום האחרון שנקבע לכך בסעיף 36;
(3)
לא מילאה אחר פסק דין או החלטה של בית משפט בענין חוק זה, בתקופה שנקבעה לכך, או תוך תשעים ימים מיום מתן ההחלטה או פסק הדין, לפי המאוחר מביניהם.
(ב)
הרשם רשאי למחוק עמותה שחדלה לפעול, לפי הוראות סעיף 368 לפקודת החברות והתקנות שהותקנו על פיו, בשינויים המחוייבים.
(ג)
על ביטול מחיקת עמותה יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 369 לפקודת החברות והתקנות שהותקנו על פיו.
(ד)
על ביטול פירוקה של עמותה יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 367 לפקודת החברות והתקנות שהותקנו על פיו.
פרק ח׳: אגודות קיימות
בקשת רישום [תיקון: תשנ״ו]
(א)
אגודה שנוסדה לפי חוק העותמאני על האגודות מיום 29 לחודש רג״ב 1327 (1909) (להלן – החוק העותמאני), ונמסרה לפני תחילת חוק זה הודעה על ייסודה בהתאם לחוק העותומני (להלן – אגודה קיימת), רשאית להגיש לרשם בקשה להירשם כעמותה; על בקשה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 2(א);
(ב)
הרשם יקבל בקשה לרישום עמותה אם הוכחה, להנחת דעתו, סמכותם של החתומים על הבקשה לפעול בשם האגודה לרישומה כעמותה.
רישום אגודה כעמותה [תיקון: תשנ״ו, תשס״ה]
(א)
הוגשה בקשה כאמור בסעיף 60, ירשום הרשם את האגודה הקיימת בפנקס העמותות כעמותה זולת אם ראה את עצמו מנוע מלעשות כן לפי סעיפים 1, 3, 4(א) או 4(ב), והוראות סעיפים 4(ג) ו־7 יחולו בשינויים המחוייבים, לענין הרישום.
(ב)
מיום הרישום כמצוין בתעודת הרישום תהיה האגודה הקיימת לעמותה ויחולו עליה הוראות חוק זה.
(ג)
נרשמה אגודה קיימת כעמותה לפני תחילתו של חוק העמותות (תיקון מס׳ 3), התשנ״ו–1996, לא ייפגע תוקפו של הרישום רק עקב הגשת הבקשה לרישומה של העמותה לאחר התקופה שנקבעה לכך בסעיף 60(א) כנוסחו לפני תחילת החוק האמור.
אגודה שלא ביקשה להירשם [תיקון: תשנ״ו]
אגודה קיימת שלא ביקשה להירשם כעמותה, רשאי הרשם למחוק אותה; על הליך המחיקה ועל החיאת האגודה לאחר מחיקתה יחולו הוראות סעיפים 368 ו־369 לפקודת החברות, בשינויים המחויבים.
פרק ט׳: שונות
רשם העמותות
שר המשפטים ימנה לרשם העמותות עובד המדינה הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, ורשאי השר למנות מבין עובדי המדינה כאמור סגן או סגנים לרשם ולאצול להם מסמכויות הרשם.
עבירות מרמה [תיקון: תשנ״ו, תשע״א, תשע״ו]
(א)
חבר בעמותה, עובד בה או אדם שנמנה עם גוף מבקר, העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1)
משיב תשובה כוזבת על שאלה שנשאל או מוסר מידע כוזב כשנדרש על פי חוק זה לעשות כן;
(2)
במטרה לרמות ממשיך לפעול בשם העמותה כשהיא נמצאת בפירוק, בניגוד להוראות סעיף 55.
עבירות של אחריות קפידה [תיקון: תשנ״ו, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו]
(א)
עמותה שהפרה אחת מחובות אלה, דינה ודין כל אדם שהיה אחראי להפרת החובה – קנס כקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977:
(1)
(2)
קיום אסיפה כללית כאמור בסעיף 20(א);
(3)
רישום פרוטוקול כקבוע בסעיף 23;
(4)
מתן אפשרות לחבר הועד, ועדת הבקורת או הגוף המבקר לעיין בפנקסים ובמסמכים האמורים בסעיף 35(ב);
(5)
הגשת המסמכים האמורים בסעיף 38 לרשם;
(6)
מתן אפשרות לחבר עמותה לעיין בפנקסים ובמסמכים האמורים בסעיף 39(א);
(7)
הימנעות מפעולה בשם העמותה כשהיא נמצאת בפירוק, בניגוד להוראות סעיף 55;
(8)
הגשת דוחות רבעוניים כאמור בסעיף 2 לחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע״א–2011 (בסעיף קטן זה – חוק חובת גילוי);
(9)
ציון היותה נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות זרות או ציון כי שמות הישויות המדיניות הזרות שמהן קיבל את התרומות כאמור מפורטים באתר האינטרנט של הרשם, לפי סעיפים 5א(א) עד (ג) לחוק חובת גילוי.
(ב)
עבירה לפי סעיף זה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות.
פטור מתחולה
שר הפנים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות שהוראה מהוראות חוק זה לא תחול על סוגי עמותות, או שתחול עליהם בשינויים, הכל כמפורט בתקנות.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשנ״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תש״ע]
(א)
שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר –
סמכויות שר הפנים הועברו לשר המשפטים (י״פ תשס״ד, 1870).
(1)
אגרות שיש לשלם בעד פעולות הרשם ואגרה שנתית; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה);
(2)
רישום משכונות של עמותות;
(3)
רישום אגודות קיימות כעמותות לפי סעיף 60.
(א1)
שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת מסמכים ודוחות לפי חוק זה וצורתם; תקנות לעניין דיווח לפי סעיף 37א טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים בבית המשפט לפי חוק זה.
(ג)
שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת הראשונה ואת התוספת השניה.
אי־
הוראות חוק זה לא יחולו על –
(1)
(בוטלה);
(2)
אגודות שהן ארגונים של עובדים או של מעבידים קיימים או שנוסדו לפני עבור שלוש שנים מיום תחילת חוק זה.
תחולת החוק העותמאני
החוק העותמאני לא יחול אלא על אגודה קיימת כל עוד לא נרשמה כעמותה או לא נמחקה לפי סעיף 62, ועל אגודות שחוק זה אינו חל עליהן לפי סעיף 67.
הנוסח שולב בחוק הנאמנות, תשל״ט–1979.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ״ו באדר ב׳ תשמ״א (1 באפריל 1981).
פרסום
חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.
[תיקון: תשנ״ו]
תוספת ראשונה
(סעיף 10)
תקנון מצוי של עמותה
סימן א׳: חברות
1.
קבלת חברים
(א)
מייסדי העמותה הנם חברים בה מיום רישום העמותה בפנקס העמותות.
(ב)
אדם החפץ להיות חבר העמותה יגיש לועד בקשה בלשון זו:
”אני (שם, מען ומספר זהות) מבקש להיות חבר בעמותה (שם העמותה). מטרות העמותה ותקנונה ידועים לי. אם אתקבל כחבר בה, אני מתחייב לקיים את הוראות התקנון ואת החלטות האסיפה הכללית של העמותה“.
(ג)
ההחלטה בדבר קבלת המבקש כחבר העמותה או אי קבלתו נתונה בידי הועד; סירב הועד לקבל את המבקש, רשאי הוא לערור על הסירוב לפני האסיפה הכללית הקרובה.
2.
זכויות וחובות של חבר
(א)
חבר העמותה זכאי להשתתף ולהצביע בכל אסיפה כללית ויהיה לו קול אחד בכל הצבעה; הוא זכאי לבחור ולהיבחר לועד או לועדת הבקורת.
(ב)
חבר העמותה זכאי להשתתף בפעולות העמותה וליהנות משירותיה.
(ג)
הועד, באישור האסיפה הכללית, רשאי לקבוע דמי חבר שתשלומם יהיה חובה על החברים.
(ד)
פקיעת החברות בעמותה אינה פוטרת מסילוק התשלומים שהגיעו לעמותה מן החבר ערב פקיעת חברותו בעד התקופה שעד לפקיעת חברותו.
3.
פקיעת חברות [תיקון: תשע״ד]
(א)
החברות בעמותה פוקעת –
(1)
במות החבר, ובחבר שהוא תאגיד – בגמר פירוקו;
(2)
בפרישתו מן העמותה; הודעת פרישה בכתב תינתן לועד שלושים יום מראש;
(3)
בהוצאתו מן העמותה.
(ב)
האסיפה הכללית רשאית, לפי הצעת הועד, להחליט על הוצאת חבר מן העמותה מאחד הטעמים הבאים:
(1)
החבר לא שילם לעמותה את המגיע לה ממנו;
(2)
החבר לא קיים את הוראות התקנון או החלטה של האסיפה הכללית;
(3)
החבר פועל בניגוד למטרות העמותה;
(4)
החבר הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר עמותה.
(ג)
לא יציע הועד לאסיפה כללית להוציא חבר מן העמותה אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו לפניו, ולא יציע מהטעמים האמורים בתקנת משנה (ב)(1), (2) או (3) אלא לאחר שהתרה בחבר ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.
4.
מתן הודעות לחבר
הזמנה, דרישה, התראה והודעה אחרת של העמותה לחבר יינתנו לו בכתב שיימסר לו ביד או יישלח בדואר רגיל אל מענו הרשום בפנקס החברים; לפי בקשת החבר בכתב תשנה העמותה את מענו הרשום בפנקס החברים.
סימן ב׳: האסיפה הכללית
5.
זמן ומקום
יומה, שעתה ומיקומה של אסיפה כללית ייקבעו בידי הועד.
6.
הזמנה
אסיפה כללית תכונס על ידי הודעה שתינתן לכל חבר לפחות עשרה ימים מראש ותציין יום, שעה, מקום וסדר יום לאסיפה.
7.
תפקידים של אסיפה כללית רגילה
אסיפה כללית רגילה תשמע דינים וחשבונות על פעולות הועד ועל פעולות ועדת הבקורת, תדון בהם ובדין וחשבון הכספי שהגיש לה הועד, תחליט על אישורם, ותבחר בועד ובועדת הבקורת.
8.
מנין
(א)
אסיפה כללית לא תיפתח אם לא נכחו לפחות רבע ממספר חברי העמותה; היה מנין זה נוכח בפתיחת האסיפה, רשאית היא להמשיך בדיוניה ולקבל החלטות אף אם פחת מספר הנוכחים.
(ב)
לא נתכנס המנין האמור תוך שעה מהזמן הנקוב בהזמנה, יראו את האסיפה כנדחית, ללא צורך בהזמנה נוספת, בשבוע ימים לאותה שעה ולאותו מקום, ובאסיפה נדחית זו יהיו הנוכחים רשאים לדון ולהחליט, יהיה מספרם אשר יהיה.
9.
יושב ראש ומזכיר
אסיפה כללית תבחר, מבין חברי העמותה, יושב ראש ומזכיר לאסיפה.
10.
החלטות
החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב קולות של המצביעים, זולת אם החוק או תקנון זה דרשו רוב אחר לקבלתן; היו הקולות שקולים, רשאי יושב ראש האסיפה להכריע.
11.
פרוטוקול
מזכיר האסיפה הכללית ינהל את פרוטוקול האסיפה.
סימן ג׳: הועד
12.
מספר החברים
מספר חברי הועד ייקבע בהחלטת האסיפה הכללית ולא יהיה פחות משנים.
13.
תקופת הכהונה [תיקון: תשע״ח]
(א)
הועד יכהן מהיבחרו באסיפה כללית ועד שאסיפה כללית אחרת תבחר ועד חדש; חבר הועד היוצא יכול להיבחר לועד החדש.
(ב)
חבר הועד רשאי להתפטר בכל עת מכהונתו על ידי הודעה בכתב לועד; חבר הועד יחדל לכהן אם הוכרז פסול דין או אם ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018.
14.
השלמת הועד
(א)
נתפנה מקומו של חבר הועד, רשאים הנותרים או הנותר למנות חבר אחר של העמותה לכהן כחבר הועד עד לאסיפה הכללית הקרובה; עד למינוי כזה רשאים הנותרים או הנותר להמשיך לפעול כועד.
(ב)
חבר הועד שנבצר ממנו למלא תפקידיו, רשאים הנותרים או הנותר למנות חבר העמותה למלא מקומו עד שישוב למלא תפקידיו.
15.
ישיבות הועד
הועד רשאי להסדיר בעצמו את מועד ישיבותיו, ההזמנה להן, המנין הדרוש בהן ודרך ניהולן.
16.
החלטות
החלטות הועד יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היו הקולות שקולים, לא נתקבלה ההצעה; החלטת כל חברי הועד פה אחד יכול שתתקבל גם שלא בישיבת הועד.
17.
פרוטוקול
הועד ינהל פרוטוקול מישיבותיו והחלטותיו.
18.
זכות הייצוג
הועד רשאי להסמיך שניים או יותר מבין חבריו לחתום בשם העמותה על מסמכים שיחייבו אותה, ולבצע בשמה פעולות שהן בתחום סמכותו.
סימן ד׳: ועדת הבקורת
19.
תחולת הוראות
הוראות תקנות 12 עד 17 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על ועדת הבקורת.
סימן ה׳: סניפים
20.
הקמת סניפים וארגונם
העמותה רשאית, בהחלטת האסיפה הכללית, להקים סניפים ולקבוע את ארגונם ואת סדרי ניהול עניניהם.
סימן ו׳: נכסים לאחר פירוק
21.
העברת נכסים עודפים [תיקון: תש״ע]
פורקה העמותה ולאחר שנפרעו חובותיה במלואם נשארו נכסים, יועברו נכסים אלה לעמותה אחרת או לחברה לתועלת הציבור אחרת הרשומה אצל רשם ההקדשות כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999 בעלת מטרות דומות.
[תיקון: תשנ״ו]
תוספת שניה
(סעיף 35(א))
”מחזור“ – סכום התקבולים מכל מקור וסוג, שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה;
”שנה“ – תקופה של 12 חודשים מחודש ינואר ועד סוף חודש דצמבר;
”תקבולים“ – לרבות תרומות, הקצבות, מסים עקיפים, סכומים מיועדים, הן בכסף והן בשווה ערך כסף, למעט תמורה ממכירת רכוש קבוע;
”קרוב“ – אח, הורה, הורי הורים, צאצא, צאצא של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה.
א.
[תיקון: תשס״ח]
עמותה שמחזורה עולה על 750,000 שקלים חדשים, חייבת לנהל מערכת חשבונות על פי שיטת החשבונאות הכפולה באחת השיטות הנהוגות, לרבות:
(1)
ספר קופה;
(2)
שוברי קבלה, תקבולים בשל מכירת נכסים או בשל מתן שירותים יירשמו בפנקס שוברי קבלות נפרדות; תקבולים בשל תרומות יירשמו בפנקס שוברי קבלות נפרד; על כל קבלה בפנקס של שובר קבלות לתרומות תודפס בצורה בולטת לעין המילה ”תרומה“; ניתן לעמותה אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, יודפסו על הקבלה גם המלים ”למוסד אישור מס הכנסה לענין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה“;
(3)
חשבון הכנסות אשר בו יירשמו בנפרד, הכנסות בשל:
(א)
הקצבות והשתתפויות מאחרים, כולל גופים ממשלתיים או עירוניים;
(ב)
תרומות אשר מקורן בארץ ותרומות שיתקבלו מחו״ל למעט תרומות מישות מדינית זרה כמשמעותן בסעיף 36א (בתוספת זו – תרומות מישות מדינית זרה);
(ב1)
תרומות מישות מדינית זרה;
(ג)
הכנסות מריבית והפרשי הצמדה;
(ד)
הכנסות מהשכרת נכסים;
(ה)
תקבולים מדמי חבר;
(ו)
הכנסות ממכירת שירותים ונכסים שאינם משמשים במישרין למטרות העמותה;
(ז)
תמורה בעד מכירת רכוש קבוע ונכסים הוניים;
(ח)
הכנסות אחרות;
(4)
ספר כרוך ובו יירשמו נכסים שנתקבלו כתרומות או כמתנות; הרישום יכלול את שם הנותן או התורם, תיאור הנכס שנתקבל ומועד קבלתו;
(5)
חשבון הוצאות אשר בו יירשמו בנפרד, הוצאות בשל:
(א)
תרומות והשתתפויות שניתנו לאדם אחר;
(ב)
שכר עבודה והוצאות נלוות;
(ג)
הוצאות הנהלה והוצאות כלליות;
(ד)
הוצאות ריבית והפרשי הצמדה;
(ה)
סכומים לרכישת שירותים ונכסים שאינם משמשים במישרין למטרות העמותה;
(ו)
רכישות הוניות;
(ז)
עסקות והלוואות שבוצעו בין העמותה לבין חבר ועד או קרוב של חבר ועד;
(ח)
הוצאות אחרות.
ב.
[תיקון: תשס״ח]
עמותה שמחזורה אינו עולה על 750,000 שקלים חדשים, חייבת לנהל, לכל שנת מס, מערכת חשבונות שתכלול לפחות –
(1)
ספר תקבולים ותשלומים, שבו יירשמו בטורים נפרדים:
(א)
בצד התקבולים –
(1)
הקצבות והשתתפויות מאחרים, כולל גופים ממשלתיים או עירוניים;
(2)
תרומות אשר מקורן בארץ ותרומות שהתקבלו מחו״ל למעט תרומות מישות מדינית זרה;
(2א)
תרומות מישות מדינית זרה;
(3)
הכנסות מריבית והפרשי הצמדה;
(4)
הכנסות מהשכרת נכסים;
(5)
תקבולים מדמי חבר;
(6)
הכנסות ממכירת שירותים ונכסים שאינם משמשים במישרין למטרות העמותה;
(7)
תמורה בעד מכירת רכוש קבוע ונכסים הוניים;
(8)
הכנסות אחרות;
(ב)
ספר כרוך ובו יירשמו נכסים שנתקבלו כתרומות או כמתנות; הרישום יכלול את שם הנותן או התורם, תיאור הנכס שנתקבל ומועד קבלתו;
(ג)
בצד התשלומים –
(1)
תרומות והשתתפויות שינתנו לאדם אחר;
(2)
שכר עבודה והוצאות נלוות;
(3)
הוצאות הנהלה והוצאות כלליות;
(4)
הוצאות ריבית והפרשי הצמדה;
(5)
תשלומים לרכישת שירותים ונכסים שאינם משמשים במישרין למטרות העמותה;
(6)
רכישות הוניות;
(7)
עסקות והלוואות שבוצעו בין העמותה לבין חבר ועד או קרוב של חבר ועד;
(8)
הוצאות אחרות.
(2)
תיק תיעוד חוץ.
ג.
[תיקון: תשס״ח]
על אף האמור בתוספת זו, רשאית עמותה שלא לרשום בדו״ח הכספי שמו של תורם, למעט לגבי תרומות מישות מדינית זרה, אם צויינו בשובר הקבלה, במקום המיועד לרישום שם התורם, המלים ”תרומה בעילום שם“, והתקיים אחד מאלה:
(1)
סכום התרומה אינו עולה על הסכום המרבי שקבע השר;
(2)
הרשם נתן אישור מיוחד שלא לציין את שם התורם בדו״ח הכספי, לפי הליכים ונהלים שקבע השר.
[תיקון: תשס״ז־2, תש״ע]
תוספת שלישית
(סעיף 37א)
פרטים שיש לכלול בדוח מילולי
”גורם מוסמך“ – משרד ממשלתי, רשות מקומית או רשות אחרת המוסמכת על פי דין;
”מחזור“ – כהגדרתו בתוספת השניה;
”נושאי משרה“ – חברי ועד, חברי ועדת ביקורת או הגוף המבקר, לפי הענין, המנהל הכללי של העמותה וכל מי שכפוף במישרין למנהל הכללי;
”קרוב“ – בן זוג, אח או אחות, הורה, הורי הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה.
הפעולות העיקריות שביצעה העמותה לצורך קידום מטרותיה במהלך השנה שלגביה מוגש הדוח הכספי (בתוספת זו – שנת הדוח), לרבות התייחסות לנתונים המופיעים בדוח הכספי הנוגעים לפעולות אלה;
תיאור המבנה הארגוני של העמותה בסוף שנת הדוח, לרבות שמות נושאי המשרה בה;
תאגידים שמרבית חברי העמותה או קרוביהם הם חברים, בעלי מניות או שותפים בהם, לפי הענין, תאגידים שנושא משרה בעמותה הוא נושא משרה בהם או מכהן בהם בתפקיד מקביל לנושא משרה, וכן כל תאגיד אחר שיש לו זיקה לעמותה;
היקף מתן השירותים שניתן לעמותה על ידי נותני השירותים המהווים חלק מרכזי בפעילותה, בלא ציון שמם;
השימושים העיקריים שעשתה העמותה בכספי תרומות במהלך שנת הדוח;
עלויות גיוס תרומות;
כספים ונכסים אחרים שהעבירה העמותה שלא במסגרת מימוש מטרותיה בלא תמורה במהלך שנת הדוח, לרבות פרטים לגבי הגורם הנעבר ומהות הקשרים שבינו לבין העמותה, ולמעט כספים או נכסים קטני ערך;
פירוט עסקאות במקרקעין שביצעה העמותה בשנת הדוח, לרבות תיאור הנכס נושא העסקה, הצדדים לעסקה, הקשר שלהם לעמותה, לחברי העמותה או לנושאי משרה בה והמחיר ששולם במסגרת העסקה;
פירוט עסקאות של העמותה עם צדדים קשורים בשנת הדוח; לענין זה, ”צדדים קשורים“, כל אחד מאלה –
(א)
חברי העמותה;
(ב)
עובדי העמותה;
(ג)
תורמים שתרמו בשנה כלשהי לעמותה סכום העולה על 25% מהמחזור שלה באותה שנה;
(ד)
בני זוגם וקרוביהם של מי מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג);
(ה)
תאגידים שאחד מאלה המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד) מחזיק ב־25% לפחות של המניות בהם או של כוח ההצבעה בהם, או שאחד מאלה משמש נושא משרה בהם או מכהן בהם בתפקיד מקביל לנושא משרה;
דרישה של גורם מוסמך, חיצוני לעמותה, לתקן ליקויים שהתגלו בה, לרבות הקטנת גירעון, ודיווח על ביצוע דרישה כאמור;
אירועים חריגים שאירעו בעמותה בשנת הדוח, לרבות התפטרות מוסד ממוסדותיה, התפטרות מנהלה הכללי, שינוי משמעותי בקהל היעד שלה או שינוי משמעותי באזורי הפעילות שלה;
תיאור הפריסה הגאוגרפית של פעילויות העמותה;
כל ענין מהותי אחר שאירע בשנת הדוח;
כל עדכון שחל בפרטים המנויים בפסקאות (1) עד (13) בתקופה שמסוף שנת הדוח ועד למועד הגשת הדוח המילולי לאסיפה הכללית.
נתקבל בכנסת ביום ט״ו באב תש״ם (28 ביולי 1980).
- מנחם בגין
ראש הממשלה - יוסף בורג
שר הפנים - יצחק נבון
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.