משנה תענית א ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק א · משנה ה | >>
הגיע ראש חדש כא כסלו ולא ירדו גשמים, בית דין גוזרין שלש תעניות על הציבור.
אוכלין ושותין משחשיכה, ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.
משנה מנוקדת
הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים,
- בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיוֹת עַל הַצִּבּוּר.
- אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה,
- וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה:
נוסח הרמב"ם
הגיע ראש חודש כסליו - ולא ירדו גשמים,
- בית דין, גוזרין שלש תעניות - על הציבור.
- אוכלין, ושותין - משחשיכה.
- ומותרין -
- במלאכה, וברחיצה, בסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה.
פירוש הרמב"ם
בכל מקום שאומר לך אוכלין משחשיכה - מותר לאכול עד שיעלה עמוד השחר אלא אם ישן, לפי שאין מותר לאכול ולשתות אחר שישן בשום פנים באי זה תענית שיהיה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
' -אין פירוש למשנה זו
פירוש תוספות יום טוב
הגיע ר"ח כסלו וכו'. אע"ג דזמן רביעה האפילה היא בי"ז במרחשון כמ"ש לעיל. אשכחן ר' יוסי דפליג בגמ' שכתבתי לעיל. וס"ל שהיא בר"ח כסלו הלכך לר"מ אפילו במיעוט השני' אינה מתאחרת יותר ולפיכך ראוי שיהיו ב"ד גוזרין תענית. כ"כ הר"ן. ומיהו ברפ"ח דפיאה. ובמ"ו פ"י דשביעית. ומ"ה פ"ח דנדרים. מפרש הר"ב כר' יוסי דבינונית בכ"ג במרחשון. וטעמא דהל' כמותו כדאפסיק בגמ'. וכמו שהאריך בזה הר"ן. ומתני' דהכא כר"י דהל' כמותו. אבל לקמן רפ"ג נסיב לה נמי הר"ב כר"מ. ודע דבפי' זמן רביעה דר"ח כסלו כפי מה שפי' הר"ב וכן הרמב"ם ברפ"ח דפיאה ופ"ח דנדרים מ"ג. קאי ארביעה שניה. ובה יש ג' זמנים. וכבר כתב בזה בכ"מ פ"א מהל' מתנות עניים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כא) (על המשנה) הגיע ר"ח כו'. אע"ג דזמן רביעה האפילה הוא י"ז במרחשון כמ"ש לעיל. אשכחן ר' יוסי דפליג. וס"ל שהוא בר"ח כסליו. הלכך לר"מ אפילו במיעוט השנים אינה מתאחרת יותר. ולפיכך ראוי שיהיו ב"ד גוזרין תענית. הר"נ ועיין תוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תפארת ישראל
יכין
הגיע ראש חודש כסלו ולא ירדו גשמים, בית דין גוזרין שלוש תעניות על הציבור – שני חמישי שני. אוכלין ושותין משחשיכה – ליל שלפני התענית עד עלות השחר, כל שלא ישן שינת קבע, וכן בכל תענית. ובהתנה מותר אפילו ישן. ויש אומרים דבשתייה אין צריך תנאי. וראוי להחמיר, אם לא שרגיל לשתות אחר השינה (אורח חיים תקסד). ומותרין במלאכה, וברחיצה ובסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה.
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
ר"ן |
רבינו חננאל |
רבינו גרשום |
רמב"ן |
הריטב"א |
תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש | גבורות ארי | בן יהוידע