תנחומא על סדר תולדות השמים
דרשת "ילמדנו"
[עריכה]
על כמה עבירות נשים מתות בשעת לדתן? כך שנו רבותינו: "על שלשה וכו' " (משנה, שבת ב, ו).
ושלשתן מן התורה:
- נדה – דכתיב: (ויקרא טו, כה): "ואשה כי יזוב",
- חלה – (במדבר טו, כ): "ראשית עריסותיכם",
- הדלקת הנר – דכתיב: (ישעיה נח, יג): "וקראת לשבת עונג" – זו הדלקת הנר בשבת.
ואם תאמר לישב בחשך – אין זה עונג! שאין יורדי גיהנם נדונין, אלא בחשך. שנאמר: (איוב י, כב): "אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל".
ומה ראו נשים להצטוות על שלש מצות האלו?
- אמר הקב"ה: אדה"ר אדם הראשון תחלת בריותי היה ונצטווה על עץ הדעת וכתיב בחוה (בראשית ג, ו): "ותרא האשה וגו' ותתן גם לאישה עמה ויאכל" וגרמה לו מיתה ושפכה את דמו, וכתיב בתורה: (שם ט, ו) "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" – תשפוך דמה ותשמור נדתה, כדי שיתכפר לה על דם האדם ששפכה.
- מצות חלה מנין? היא טמאה חלתו של עולם, דא"ר יוסי בן דוסמקא (נ"א קצרתא): כשם שהאשה מקשקשת עיסתה במים ואח"כ היא מגבהת חלתה – כך עשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, דכתיב: (שם ב, ו) "ואד יעלה מן הארץ והשקה" ואחר כך: (שם, ז) "וייצר ה' אלהים את האדם עפר וגו'".
- הדלקת הנר מנין? היא כבתה נרו של אדם, דכתיב: (משלי כ, כז): "נר אלהים נשמת אדם" – לפיכך תשמור הדלקת הנר:
דרשת "גאולה"
[עריכה]
אמר רבי ברכיה ורבי חלבו, בשם רבי שמואל בר נחמן: כל 'תולדות' שבתורה חסרי וא"ו – חוץ מזה, ואחרן "אלה תולדות פרץ" – ששניהם מלאין.
אמר רבי יודא הלוי בר שלום: וא"ו זו כנגד ששה דברים שחיסר הקב"ה מאדם הראשון לאחר שחטא, ואלו הן:
- זיו פניו
- וקומתו,
- וחייו,
- ופירות הארץ,
- ונטרד מגן עדן,
- וחמה ולבנה
- זיו פניו מנין? דכתיב: "משנה פניו ותשלחהו" (איוב יד, כ).
- קומתו מנין? דכתיב: אחור וקדם צרתני וגו' (תהלים, קלט).
- חייו מנין? דאלו זכה – היה חי וקים לעולם,
- פירות הארץ - דכתיב: ארורה האדמה בעבורך (בראשית, ג)
- ונטרד מגן עדן - שנא': ויגרש את האדם (שם).
- וחמה ולבנה מנין? דכתיב: חשך השמש בצאתו וגו' (ישעיה, יג).
ולעתיד, הקדוש ברוך הוא מחזירם.
- זיו פניו מנין? דכתיב: כל רואיהם יכירום וגו' (שם סא),
- קומתו מנין? דכתיב: ואולך אתכם קוממיות (ויקרא, כו) - שיהא כל אחד ואחד מישראל גבה קומה מאה אמות. רבי שמעון בן יוסי אומר: ר' אמה! כל קומה = מאה; קוממיות = מאתים.
- וחייו מניין? דכתיב: כי כימי העץ ימי עמי (ישעיה, סה),
- ופירות הארץ מנין? דכתיב: ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר (יחזקאל, מז). מהו? - שכל חדש וחדש יבכר בכורים חדשים; לא כבכורי חודש זה בכורי חודש אחר אלא מחדש,
- גן עדן מנין? שנא': (הושע, יד) ישובו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן,
- חמה ולבנה מנין? דכתיב: (ישעיה, ל) והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים,
- וכתיב: ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים, ה) ומתרגמינן: ורחמוהי צדיקיא יהון עתידין לאנהרה כזיהור יקריה על חד תלת מאה וארבעין ותלתא כמיפק שמשא בגבוריה.
ואימתי? - "ביום חבש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא" (ישעיה, ל) - מחץ מכתו של עולם - ירפא!