מדרש תנחומא בראשית יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש תנחומא · בראשית · יג · >>

יג מעשה בתלמוד אחד מתלמידי רבי עקיבא שנאמר לו בחלום באדר אתה מת וניסן אינך רואה ומה שזרעת לא תקצור, והיה מיצר על החלום הרבה וספר חלומו לפני ר' עקיבא, א"ל באדר אתה מת בהידורה של תורה אתה מת, וניסן אין אתה רואה שוב אין אתה בא לידי נסיון ומה שזרעת אין אתה קוצר בניך אין אתה קובר, ותו ר' יונתן בן עכסאי ור"י בן גרים היו תנו פרשת נדרים קמיה רשב"י, אפטרו מיניה באורת', בצפרא אתו וקא מפטרו מיניה, אמר להו מי לא אפטריתו מקמאי מאתמול, אמרו לו למדתנו רבינו תלמיד הנפטר מרבו ולן רבו באותו העיר צריכין להפטר ממנו, דכתיב (מלכים א, ח) ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וגו' א"ל רשב"י לבריה הללו בני אדם של צורה זיל לגבייהו כי היכי דלברכוך, אזל אשכחינהו דקא רמי קראי אהדדי, כתיב (משלי, ד) פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יכונו, וכתיב (שם, ה) אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע, לא קשיא כאן במצות שאפשר לעשותם ע"י אחרים כאן במצות שאי אפשר לעשותם על ידי אחרים, הדר יתבי וקא מיבעיא להו כתיב (שם, ג) יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה הא חפצי שמים ישוו בה וכל חפציך חפצי שמים, לא קשיא כאן במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים וכאן במצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים, א"ל מאי בעית הכא, אמר להו אמר לי אבא זיל לגבייהו כי היכי דלברכוך, א"ל יהא רעוא דתזרע ולא תחצד, תעיל ולא תפיק, תפיק ולא תעיל, ליחרוב ביתך וליתוב אושפיזך, לבלבל פתורך, ולא תחזי שתא חדתי, כי אתא לגבי אבוה א"ל לא מיבעיא דברוכי לא מברכינן אלא צעורי קא מצערי לן, א"ל אבוה מאי אמרו לך, א"ל הכי והכי אמרו לי, א"ל ברכתא מעליתא נינהו תזרע ולא תחצד תוליד בנין ולא ימותון, תעיל ולא תפיק תעיל כלתא ולא ימותו בנך, תפיק ולא תעיל תפיק בנתך ולא ימותון גברייהו, ליחרוב ביתך ביתא דהאי עלמא, וליתוב אושפיזך ביתא דהאי עלמא, דכתיב (תהלים, מט) קרבם בתימו לעולם משכנותם לדור ודור אל תקרי קרבם אלא קברם, לבלבל פתורך בבני ובבנתא, ולא תחזי שתא חדתי לא תמות אתתך ותנסב אתתא אחריתי, ר"ש בן חלפתא אפטר מיניה דרבי א"ל לבריה זיל לגביה כי היכי דליברכך אזל א"ל יהא רעוא דלא תבוש ולא תתבייש, אתא לגבי אבוה א"ל מלתא בעלמא הוא דא"ל, א"ל ברכך ברכתא דברכינהו קב"ה לישראל ושנה בה דכתיב (יואל, ב) ואכלתם אכול ושבוע וגו' וידעתם כי בקרב ישראל אני וגו' כן יהי רצון ונאמר אמן: