מדרש תנחומא נח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש תנחומא · נח א · >>

א ילמדנו רבינו: על כמה עבירות נשים מתות בשעת לדתן? כך שנו רבותינו: "על שלשה וכו' " (משנה שבת פ"ב מ"ו).

ושלשתן מן התורה:

ואם תאמר לישב בחשך – אין זה עונג! שאין יורדי גיהנם נדונין, אלא בחשך. שנאמר: (איוב י, כב): "אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל".

ומה ראו נשים להצטוות על שלש מצות האלו?

  • אמר הקב"ה: אדה"ר אדם הראשון תחלת בריותי היה ונצטווה על עץ הדעת וכתיב בחוה (בראשית ג, ו): "ותרא האשה וגו' ותתן גם לאישה עמה ויאכל" וגרמה לו מיתה ושפכה את דמו, וכתיב בתורה: (שם ט, ו) "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" – תשפוך דמה ותשמור נדתה, כדי שיתכפר לה על דם האדם ששפכה.
  • מצות חלה מנין? היא טמאה חלתו של עולם, דא"ר יוסי בן דוסמקא (נ"א קצרתא): כשם שהאשה מקשקשת עיסתה במים ואח"כ היא מגבהת חלתה – כך עשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, דכתיב: (שם ב, ו) "ואד יעלה מן הארץ והשקה" ואחר כך: (שם, ז) "וייצר ה' אלהים את האדם עפר וגו'".
  • הדלקת הנר מנין? היא כבתה נרו של אדם, דכתיב: (משלי כ, כז): "נר אלהים נשמת אדם" – לפיכך תשמור הדלקת הנר: