כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־חִ֭צֶּיךָ נִ֣חֲתוּ בִ֑י
וַתִּנְחַ֖ת עָלַ֣י יָדֶֽךָ׃
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
נחתו" - נזרקו ל' נחת נופל בנטיית קשת ולפי שעל ידי דריכת הקשת נזרקים החצים כתיב נחתו בי וכן
(שמות, טו) אריק חרבי היה לו לכתוב אריק תערי אלא לפי שכשמוציאין חרב מתערה התער ריק ממנה לכך תולה הריקות בחרב וכן (לעיל י"ח) ונחתה קשת נחושה ואין הנו"ן שורש בתיבה שאם היתה שורש היה לו לומר ננחתו בי אבל נו"ן של נחתו וכן של ותנחת אינה שורש ונופלת לפרקים כמו ונו"ן של נגף נשך נדר נקם כשמתפעל יאמר ניגף נישך נידר ניקם כמו ננגף ננשך ננדר ננקם שהדגש בא בתיבה במקום נו"ן וכן עלה נדף
(ויקרא, כז) עיני נגרה
(איכה, ג) כמו ננדף ננגרה כן יאמר נחתו כמו ננחתו וכן ונחתה קשת נחושה
(תהלים יח, לה) כמו וננחתה שדרך החי"ת להתנהג כמנהג דגשות ברוב מקומות כגון כחש לו וממשקל דגוש כמו דבר מגזרת וידבר כך כחש מגזרת ותכחש שרה
(בראשית, יח) ולא יאמר כיחש כאשר יאמר מן המברך ברך ולא יאמר בירך כאשר יאמר דיבר לפי שאין דגשות ניכר ברי"ש אבל בחי"ת ניכר דגשות וכן
(דברים, לב) שיחת כמו כיפר דיבר אף כאן יאמר נחתו כמו נגשו נתנו מגזר' נחת נתן נגש והנו"ן יסוד נופל לכנס דגש במקומה כשהיא מתפעל וכן
(שמואל א, ב) קשת גבורים חתים מגזרת נחת וחתת כאשר יאמר מן נסב סבב מן נשם שמם ונשמו דרכיהם
(ויקרא, כו) ושממו עליה (שם) וכן בלל נבל כי שם בלל ה' ונבלה שם שפתם
(בראשית, יא) כן יאמר נחת וחתת בלשון פעל
"
ותנחת עלי ידך" - פירש לחציך נחתו בי וכן פתרונו מה דרך בקשת לירות החצים יד שלך היא נחתה בקשת להפיל עלי חצים ותנחת לשון ותרד ובזה הנו"ן שורש בתבה וכן (לעיל י"ח) ונחתה קשת נחושה אין הנו"ן שורש בתיבה (סא"א)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
כי, נחתו - בנין נפעל, כמו ננחתו, מגזרת ותנחת עלי ידך והטעם תחלואים ומכאובים כחצים.
רד"ק
• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
כי חציך החליים שהם כ
חצים
נחתו בי מבנין נפעל; משפטו בתשלומו: ננחתו; ולולא החי"ת שהיא גרונית היה נדגש, כמו: נצבו, נגשו.
ותנחת מבנין הקל; וענינו ענין ירידה, כתרגום וירד (בראשית יב י): ונחת [2].
עלי ידך: מכתך.
ולפי שהמכה נעשית ב
יד נקראת המכה
יד.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"נחתו ותנחת" - ענין ירידה כמו מי יחת עלינו (שם כ"א)
מצודת דוד
"
נחתו בי" - כבר ירדו בי חצי היסורים וכבר ירדה עלי מכת ידך ודי בזה
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי", באפך תוכיחני כי "
חציך נחתו בי" שהם החצים היורדים במעמקי נפשו מהיאוש והדאגה, וגם בחמתך תיסרני כי "
תנחת עלי ידך", שהוא המכות של הגוף שיד ה' מכה על גופו במכות גלוים, ומצייר מכות הנפש ע"י חצים כי היא פנימית וא"א להכותה ע"י מכת יד רק ע"י חץ שפולח פנימה, ומכת הגוף מצייר שמכה ביד ובאגרוף:
ביאור המילות
"
נחתו". ירדו, כמו יחד על עפר נחת
(איוב י"ז),
ובנינו נפעל, ומפני הח' לא בא הדגש לסי' הבנין, וכן ותנחת, ותרד:
