המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"און וגו'" - אף כשראיתי בלבי עון ר"ל אף אם חשבתי לעשות עון מה עכ"ז לא ישמע ה' ר"ל עשה עצמו כאלו לא ישמע ולא ידע מחשבתי כי אינו מצרף מחשבה רעה למעשה ולא דחה את תפלתי בעבור המחשבה ההיא
"און", ובארו חז"ל שאמר בתפלתו שאם לא יעזרהו ה' ידע שהוא כאלהי העכו"ם ואינו שומע תפלה, וא"כ היה אז מסופק עדיין בלבו אם ה' שומע תפלה, וז"ש הגם "שראיתי" עדיין "און בלבי" שנסתפקתי "אם לא ישמע ה'", שלא האמנתי עדיין בבירור שה' שומע תפלה:
ביאור המילות
(יח-יט) "אם אם". מלת אם מציין הספק שראה בלבו, האם והספק היה און בלבו, מה שהסתפק אם לא ישמע ה', ומלת אכן סותר תמיד סברת עצמו כמ"ש ישעיה (מ'), עז"א אכן לא כמו שחשבתי.
