קטגוריה:תהלים ז ו

<< · מ"ג תהלים · ז · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ירדף אויב נפשי וישג וירמס לארץ חיי וכבודי לעפר ישכן סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀ נַפְשִׁ֡י וְיַשֵּׂ֗ג
  וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י
    וּכְבוֹדִ֓י ׀ לֶעָפָ֖ר יַשְׁכֵּ֣ן סֶֽלָה׃

• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

וטעם ההרכבה, כי האויב ירדפהו בעצמו וירדפהו לאחרים, שיאמר לאחרים שירדפוהו.

כך שאול היה רודפו ומרדפו לישראל.

ואמר: נפשי כי לא ירדפני לאסרני במאסר אלא להמיתני כמו שדמה כמה פעמים להמיתו בידו.

וישג וירמס לארץ חיי ואם ישיגני ירמס לארץ חיי, כי לא יניחני שלא יהרגני.

ותחסר מלת אם כמו (ישעיהו ל ג): ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ: שפרושו ו א ם נתן; ותמאן לשלחו (שמות ד כג ג) ו א ם תמאן.

וא"ו וירמס כפ"א רפה בלשון ישמעאל.

או פרושו: הוא חושב בנפשו כשרודף אחרי שישיגני וירמס לארץ חיי וכבודי לעפר ישכן.

וכבודי לעפר ישכן סלה: וכבודי הוא נפשי.

ומחשבתו שישכין כבודי לעפר.

ואף על פי שהנפש לא תשכון בעפר במות האדם, הוא על דרך משל, כמו: דבקה לעפר נפשי (תהלים קיט כה).

או לפי מחשבת האויב, כי יחשוב שאין לנפשי תקומה, כי יחשבני לרשע ואיש דמים.