מ"ג תהלים ז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים ז · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ירדף אויב נפשי וישג וירמס לארץ חיי וכבודי לעפר ישכן סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִ֥רַדֹּֽף אוֹיֵ֨ב ׀ נַפְשִׁ֡י וְיַשֵּׂ֗ג
  וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י
    וּכְבוֹדִ֓י ׀ לֶעָפָ֖ר יַשְׁכֵּ֣ן סֶֽלָה׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ירדף האויב את נפשי" וגם "ישג וירמוס את חיי לארץ", ומלבד זה גם את "כבודי לעפר ישכן", כאילו הרגני בדין ובמשפט על חטאי, הכי היה ראוי שאשתוק על זה (ולדברי חכמינו זכרונם לברכה שפי' כוש בן ימיני זה שאול, כיון על שהיה בידו להכותו בכרתו כנף מעילו ואם היה הורגו היה הורגו כדין כי רודף היה אחרי נפשו וכבודו), סלה בזה סיים הענין, ומתחיל לצייר מפלת כוש:

ביאור המילות

"ירדף". מורכב מבנין הקל ירדף, ומהכבד ירדף, שרודף בעצמו ומעמיד אנשים לרדפו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ירדף" - כאומר ואם לא כדברי כן הוא יהיה גמול עונשי שהאויב ירדוף אחר נפשי ויזרז לזולתו לרדפני וישג אותי וירמסני בארץ כל ימי חיי ואת כבודי ישפיל להיות שוכן לעולם עד העפר

מצודת ציון

"ירדף" - הוא לשון מורכב מן יפעול ויפעיל

"חיי" - רצה לומר כל ימי חיי

<< · מ"ג תהלים · ז · ו · >>