מ"ג תהלים ז ה
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם גמלתי שולמי רע ואחלצה צוררי ריקם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־גָּ֭מַלְתִּי שֽׁוֹלְמִ֥י רָ֑ע
וָאֲחַלְּצָ֖ה צֽוֹרְﬞרִ֣י רֵיקָֽם׃
רש"י
רד"ק
ואחלצה צוררי ריקם: לא די שלא גמלתי שלמי רע, אבל חלצתי מי שהיו צוררי ריקם.
ובחנם הייתי מציל אותו, כמו שהציל שאול מיד אבישי שהיה הורג אותו לולי שמנעו שאמר: אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה לו (שמואל א כו ח) ; וכן כשהיה במערה נאמר: וישסע דוד את אנשיו בדברים ולא נתנם לקום אל שאול (שם כד ח).
וא"ו ואחלצה כמו וא"ו ועבדיך באו לשבר אכל (בראשית מב י) שפרושו: לא אדני כמו שאתה אומר כי מרגלים אנחנו, אבל עבדיך באו לשבר אכל.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ואחלצה" - הלא אף בעת שהיה צר עלי לרדוף אחרי בחנם על לא חמס יקרה עוד נפשו בעיני והוצאתיו מן המיתה כי הצלתיו מיד אנשי אשר בקשו להרגו כמ"ש בשמואל א' וכאומר והנה בעבור זה כרתי מעילו להודיעו זאת שהיה מסור בידי ולא שלחתי בו יד
"אם גמלתי" - בעוד שהיה שאול איש שלומי וכי גמלתיו אז רעה תחת טובה כאשר חשב הוא שאני לו לאויב
מצודת ציון
"ואחלצה" - אוציא ואשלוף
"צוררי" - מלשון אויב
"ריקם" - רצה לומר בחנםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"שולמי". איש שלומי, "ואחלצה". מענין חלוצי צבא, ומלת "ריקם". משמש כמלת חנם, כמו הבוגדים ריקם, ר"ל על דבר ריק: