שיחת תבנית:דף של פסוק

קישור ישיר לפסוק

"פסוק זה פרק X כתיב (מסומן, שורות) וכו'" - האם הכוונה שמכאן יהיו קישורים לכל 9 המהדורות? האם לא מספיקים שלושת הקישורים שלמעלה (מהמילים "כתיב", "עם ניקוד", "עם טעמים") ? Ori229 22:29, 15 ביולי 2007 (IDT)

הרעיון: קישור ישיר לראות את הספר או את הפרק בקפיצה אל הפסוק המסויים. לא היה לי זמן אתמול (וגם אין לי כרגע לעשות את זה כמו שצריך אם פרמטרים. Dovi 05:42, 16 ביולי 2007 (IDT)

אז אולי לא הייתי מובן כשיצרתי קישורים מהמילים "כתיב", "עם ניקוד", "עם טעמים" - אני אנסה לעשות את זה יותר ברור. Ori229

ציטוט מהמהדורה המבוארת

אולי כדאי לצטט גם את הפסוק מהמהדורה המבוארת (ניסיתי להוסיף אבל זה לא עבד - כנראה שבמהדורה המבוארת אין סימוני LST ). --Erel Segal 00:24, 16 ביולי 2007 (IDT)

אכן לא שמתי סימני LST. משתי סיבות :1. הפירוש על פסוק לא עומד בפני עצמו, אלא יש ללומדו במסגרת כל הפרק כדי להבין אותו. 2. הישתדלתי שהדפים של הביאור יהיו נקיים כמה שאפשר גם במצב עריכה. הוספת כל מיני <> לפני ואחרי כל פסוק יקשה על עריכת\כתיבת הביאורים. Ori229

אממ... בחלק מהספרים בתנ"ך יש סימני LST - שכחתי. חבל שאין אחידות. אולי בעתיד נעשה פרוייקט לסמן ב LST את בפסוקים בכל הספרים, ואז יהיה אפשר להציג פסוק מפורש עם התבנית הזאת. Ori229

נוסח הכתיב

דובי,

כתבת "נוסח הכתיב על פי כתר ארם צובה וכתבי היד הקרובים לו (על בסיס מהדורת מכון ממרא)" - זה כבר לא נכון. אחרי שהתייאשתי מלחכות לשי שיתקן את התוכנית שלו ויטען מחדש את גרסת הכתיב (עם השינויים שכבר דנו בהם), טענתי בעצמי את גירסת הכתיב מ tanach.us

אתה רוצה לשנות את הכתוב פה? Ori229

שלום אורי. לא הבנתי למה היה צריך לחכות לשי. בכל מקרה, לא היתה אפשרות להעלות את נוסח הכתיב ממכון ממרא כמו שהוא עשה וכמו שכולם הסכימו? נוסח הכתיב בכת"י לנינגרד (שעליו מבוסס tanach.us) שונה בעשרות מקומות אפילו ממה שכתוב בספרי התורה שלנו (שזה מה שחשוב בנוסח "כתיב").

אז אם אפשר בעתיד לחזור לנסוח הקודם, עדיף. אם משום מה אי אפשר, נשנה את ההערה. שבת שלום! Dovi 11:00, 16 בנובמבר 2007 (IST)

דובי, שבוע טוב. אוקי - שיניתי. אני מקוה שגם העיצוב החדש מוצא חן בעיניך.

חיכיתי לשי כי הוא כתב תוכנית שממירה את הטקסט של מכון ממרא לפורמט שלנו. התוכנית שלי יודעת לקחת את הטקסט של ווסמינסטר.

בכל אופן, ההבדלים הם של ו או י יתרות וחסרות, לא משהו שמשנה את המשמעות של הפסוק.

עוד יתרון בכך, שבסופו של דבר לא לקחנו כלום ממכון ממרא, וכך לא יכולות להיות להם שום טענות של הפרת זכויות יוצרים מצידנו. Ori229

תודה אורי. אמת שאין ההבדלים במלא וחסר משנים את המשמעות, אבל בכל זאת יש כאן עניין הלכתי. לדעתי מתי שאפשר ממש כדאי לעבור להקלדה על פי כתר ארם צובה, ובכך אינני רואה שום בעיה של זכויות יוצרים (והיו על זה מלא דיונים בעבר). לגבי עכשיו זה לא דחוף כלל, אבל בעתיד מאוד חשוב שנסדר את זה איכשהו. נוסח המסורה (לכל אות ואות) זה אחד האוצרות היקרות של עם ישראל. Dovi 12:19, 29 בנובמבר 2007 (IST)

הכללות בתוך דף של פסוק

אפשר במקראות גדולות להמשיך בשיטה שבה הותחל ("קטע:" וכו') ובדף הזה לעשות:

• אם קיים קטע:רש"י על ספר פרק פסוק לעשות תיבה מתקפלת עם רש"י בתוכה
• אם קיים קטע:רמב"ן על ספר פרק פסוק לעשות תיבה מתקפלת עם רמב"ן בתוכה
• וכו' לכל שאר המפרשים

ככה מי שעובד על מקראות גדולות, ימשיך כרגיל, וכל דף חדש שהוא יוצר, יופיע אוטומטית כאן.

כך עשיתי קודם, אבל מכיוון שדובי רצה להשאיר את הדפים מהסוג מ"ג ספר פרק פסוק, חשבתי שכדאי ששמות הפרשנים יופיעו רק במקום אחד (תבנית:מקראות גדולות על פסוק), כדי שלא תהיה כפילות, ואם נרצה להוסיף פרשן, נצטרך להוסיף רק במקום אחד. --אראל

אני לא בטוח שהבנתי, אבל זה הרבה יותר יפה (לטעמי) שיהיה תיבה של פרשנים (מקראות גדולות) רק כאשר באמת יש פרשנים על הפסוק הזה (ועל 99% מהתנ"ך עדיין אין לנו), מאשר שתמיד יהיה וכל מי שילחץ על "הראה" יתאכזב כשיראה שהתיבה ריקה. לא? אוֹרי

אני גם חושב שבדפים של הפסוקים עדיף שכל פרשן יהיה בתיבה מתקפלת משל עצמו, אבל בדפים של "מקראות גדולות", כרגע, אין תיבות מתקפלות אלא כל הטקסט פרוש. קודם נראה מה יחשבו הכותבים האחרים על תבנית:מקראות גדולות של פסוק, ואז נדון אם לשנות אותה לפורמט של תיבות מתקפלות. --Erel Segal 17:43, 26 בנובמבר 2007 (IST)

הכללת הביאור בתוך דף של פסוק

ואם כבר... אפשר להכליל את הדף של ביאור:ספר פרק פסוק גם כן מתחת לפרשני המקראות גדולות, כמו שעשינו בדף של הביאור:בראשית א למשל. -- אוֹרי

שיניתי --אראל

מצוין. אוֹרי

קישור לפסוק בהקשרו בספר

הדפים של הספרים המסומנים לא נראים טוב מאז השינוי של הגבלת מספר התבניות (ראו למשל ויקרא ניקוד מסומן). צריך לתקן את זה, אבל בינתיים ייתכן שצריך לשנות את התבנית כך שתקשר לפרק ולא לספר. --אראל סגל 11:38, 30 ביוני 2008 (IDT)

קישורים לפרק אחורה\קדימה ולכל פסוקי הפרק

(הועבר משיחת משתמש:תולדות אדם)

בפסוקים שנמצאים בפרק האחרון בספר, הקישור לפרק הבא אדום - אתה חושב שאפשר לפטור את זה? אוֹרי 08:04, 16 ביוני 2009 (IDT)

תודה על ההערה. עשיתי לזה סידור, צריך להוסיף בכל הפרקים האחרונים של הספרים פרמטר "|מעבר ספר=שם הספר" והוא יעביר לספר הבא. (כשיהיה לי זמן אעבור על כל הספרים, בינתיים כשתפגוש מקום כזה אתה יכול לעשות את זה)

תּוֹלְדֹת אָדָם • שיחה • כ"ד סיוון ה'תשס"ט

-כעת שמתי לב שאת הפרמטר צריך להוסיף לכל פסוק מפסוקי הפרק האחרון. נו... ננסה בעזרת ה' למצוא פתרון אחר. תּוֹלְדֹת אָדָם • שיחה • כ"ד סיוון ה'תשס"ט 09:57, 16 ביוני 2009 (IDT)

לא נעים להגיד לך, עם הטירחה שהשקעת בזה, אבל לדעתי כדאי להוריד את כל זה.

1. בגלל שזה יהיה הרבה עבודה לסדר קישורים בפסוקי הפרק האחרון בכל ספר.

2. זה מאט מאוד פתיחה של דף של פסוק.

3. זה לא נראה טוב בגוגל.

4. המשתמש מצפה שלחיצה על החצים ימינה ושמאלה תעביר אותו לפסוק הבא ולא לפרק הבא.

5. זה גם לא עובד טוב בפרק הראשון של כל ספר.

בקיצור, מסתבר שלא הכל אפשר להשיג על ידי תבניות מתוחכמות...

מסכים? אוֹרי 14:33, 16 ביוני 2009 (IDT)

על מה כוונתך, על החיצים לפרק הקודם/הבא או על כל פס הניווט? תּוֹלְדֹת אָדָם • שיחה • כ"ד סיוון ה'תשס"ט 14:46, 16 ביוני 2009 (IDT)

התכוונתי לכל פס הניווט (בגלל נקודות 2 ו-3) אבל אתה צודק, יש גם פשרת ביניים: רק להוריד את החצים. 16:09, 16 ביוני 2009 (IDT)

לגבי נקודה 3. מסתבר שאם יעבירו אותו לתחתית הדף הוא לא יופיע שם.

לגבי נקודה 2. לי אישית זה עזר מאד הרבה, כשאתה רואה פסוק ורוצה לראות את המשיכו וכדו', הברירה שהיתה לפני זה היה לפתוח את הקישור לכל הפרק שזה לוקח הרבה יותר זמן, וגם שלא ראו את אותיות הפסוקים שלפעמים זה נחוץ. אבל אפשר לחשוב על פתרון גם על זה. תּוֹלְדֹת אָדָם • שיחה • כ"ד סיוון ה'תשס"ט 16:31, 16 ביוני 2009 (IDT)

לגבי 3 - רעיון טוב. לגבי 2 - לא נתת פיתרון. אני מבין את הצורך בזה. מה שאני עושה זה ללחוץ על הקישור למהדורה המבוארת שעולה יחסית מהר, ומשם מגיע לפסוק הבא. אוֹרי 20:55, 16 ביוני 2009 (IDT)

לעת עתה השהיתי את פס הניווט ונחליט אח"כ מה לעשות בו. תּוֹלְדֹת אָדָם • שיחה • כ"ד סיוון ה'תשס"ט 21:25, 16 ביוני 2009 (IDT)

אולי אפשר להעלות מחדש אוטומטית את כל דפי הפסוקים? זה נראה יחסית פשוט, אין בהם שום דבר חוץ מהתבנית, וזה די פשוט להוסיף לשם הפניות לפסוק הקודם ולפסוק הבא. --אראל סגל 13:26, 19 ביוני 2009 (IDT)

רעיון מצויין. העליתי באוב את התוכניות (מלפני שנתיים!) ועשיתי שינויים כדלקמן:

הוספתי לתבנית את הפסוק הקודם ואת הפסוק הבא.

כיוון שתבנית:דף של פסוק מתשמשת בכל מיני תבניות שמחשבות גמטריה וכו' העברתי את המידע הזה לתוכנית שלי, ועכשיו הכל יהיה בתוך דף הפסוק עצמו. (קישור לסנונית, לתנךמל, ולאתנכת"א).

אם יש לכם רעיונות נוספים לדברים שכדאי להעלות לדף הפסוק - אשמח לשמוע.

אני מעלה עכשיו את דברי הימים. אם אין התנגדות אעלה מחר את יתר התנ"ך ואשנה את תבנית:דף של פסוק. אני מקוה שבזכות השינוי הזה, פתיחת דף של פסוק תהיה הרבה יותר מהירה מעכשיו. אוֹרי 16:28, 22 ביוני 2009 (IDT)

יישר כוחך! האם אפשר לבדוק לפני ההעלאה שאין תוכן אחר בדף, חוץ מהתבנית? יש כמה עשרות פסוקים שהוספתי להם קישורים לשירים, ראה בקטגוריה:טקסטים מולחנים. --אראל סגל 17:15, 22 ביוני 2009 (IDT)

רעיון נוסף: להוסיף לתבנית את מספר הפסוקים בפרק, למקרה שנרצה בעתיד לשים סרגל ניווט לכל הפסוקים בפרק. הנה טבלת מספרי הפסוקים. --אראל סגל 17:22, 22 ביוני 2009 (IDT)

הרעיון של אראל נפלא (אולי בגלל שהתרגלתי לפס הניווט), אם יעלה לכאן מאגר של מספרי הפסוקים זה יעבוד יותר מהר כי לא יקח זמן עד שהתבנית בודקת את מספר הפסוקים. (ומסתבר שיהיה לזה שימושים נוספים) תּוֹלְדֹת אָדָם • שיחה • ל' סיוון ה'תשס"ט 21:08, 22 ביוני 2009 (IDT)

תודה לשניכם - סידרתי את שני הדברים - אני מעלה עכשיו את כל התנ"ך ואח"כ אני אשנה את התבנית. אוֹרי 14:03, 23 ביוני 2009 (IDT)

העליתי ושיניתי את התבנית. תכנסו לפסוק אקראי בתנ"ך - לדעתי מרגישים שזה יותר מהר. נכון? אוֹרי 15:19, 29 ביוני 2009 (IDT)

אז מה נשאר עכשיו לגבי סרגל ניווט? --תו"א

הוספתי קישור לפסוק הקודם ולפסוק הבא. באותה הזדמנות הוספתי גם קישור שיכול לעזור למי שמתכוון לכתוב ביאור: תיבת טקסט שכוללת אוסף של קישורים בפורמט ויקיטקסט למאמרים שקשורים לפסוק, בעזרת מנוע חיפוש מיוחד של גוגל. --אראל סגל 00:58, 30 ביוני 2009 (IDT)

יפה מאוד. תודה. (שכחתי לסדר את הקישור לפסוק קדימה ואחורה). אוֹרי 12:23, 30 ביוני 2009 (IDT)

רוב תודות וברכות לאורי ואראל, (שיניתי מעט את העיצוב של החיצים) תּוֹלְדֹת אָדָם • שיחה • ח' תמוז ה'תשס"ט 21:04, 30 ביוני 2009 (IDT)

קטגוריה

האם נכון לקשר כל פסוק לקטגוריית הפרק או שבכוונה זה לא כך? תודה. Shalomori123 (שיחה) 15:57, 21 באפריל 2017 (IDT)

לדעתי אין צורך - זה רק יעמיס ויפריע למצוא דפים אחרים השייכים לקטגוריה על פי הקשר תוכני. -- אוֹרי (שיחה) 17:32, 21 באפריל 2017 (IDT)

טוב. אם אתה חושב כך אולי נבטל, אבל אני חושב שקטגוריות אמורות לקשר לכל הדפים הקשורים אליהם וככלל הקטגוריות באתר לוקות בחסר וכל דבר כזה יכול רק להועיל להם. מה גם שהפסוקים יכנסו במקום של הקטגוריות ושאר הקישורים הם לרוב לא קטגוריות ויכללו בחלק התחתון של העמוד. Shalomori123 (שיחה) 02:36, 23 באפריל 2017 (IDT)

יש שגיאה בהפניה לאתר הכתר

זה מפנה לספר אחר, למשל במקום רות מפנה לשיר השירים וכדו' יכול להיות שהם שינו את סדר הספרים. אם אפשר לתקן. תודה רבה. קפדניקו (שיחה) 11:01, 1 במרץ 2019 (IST)

אכן הם שינו את המספרים. צריך ליצור תבנית המקשרת בין שם הספר, לבין המספר באתר הכתר. --אראל סגל • שיחה • ט"ו באב ה'תשע"ט 08:57, 16 באוגוסט 2019 (IDT)

תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים

על ידי התבנית הזאת, בכל דף של פסוק יש קישור חיצוני אל "תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים" (הסתכלו אחרי הופעת הפסוק בניקוד ובטעמים (דוגמה כאן). הקישורים האלה עדיין עובדים, אבל הם מפנים אל גרסה מיושנת ובלתי-מעודכנת של הפרויקט ההוא.

לאחרונה הוקם הפרויקט הזה במקום חדש, עם כמה שיפורים:

1. העיצוב החדש הרבה יותר יפה ושימושי.
2. הגרסה החדשה של הפרויקט תומכת בטעמי אמ"ת (הפרויקט הישן לא הכיל אותם).
3. הגרסה החדשה מוגשת ברישיון חופשי לגמרי (הישנה הייתה ללא שימוש מסחרי).

אם יש מישהו שיודע ויוכל לעדכן את הקישורים כדי שיפנו אל הגרסה החדשה - יבורך. Dovi (שיחה) 08:56, 29 ביולי 2019 (IDT)

הבעיה העיקרית היא, שהקישור שלהם מסתמך על קיצור שם הספר, בקידוד מיוחד שלהם. למשל בראשית=Gen, שמות=Exod, וכו'. צריך לבנות תבנית המקשרת בין שם הספר שלנו לבין שם הספר אצלם. --אראל סגל • שיחה • ט"ו באב ה'תשע"ט 08:54, 16 באוגוסט 2019 (IDT)

הפנייה למעבדת התנ"ך

שלום, אני חושב שכדאי גם ליצור הפנייה למעבדת התנ"ך של על התורה. יש לי רשימה של כל הפרקים בטקסט. איך עושים את זה? A.S-Alhatorah (שיחה) 15:07, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

זה די פשוט מבחינה טכנית, אבל כדאי לשמוע את דעת שאר חברי הקהילה לפני ההטמעה בתבנית. מה הכוונה רשימה של כל הפרקים בטקסט? (אגב תיקנתי את הקישור השבור). עמד • שיחה • כ"ו באב ה'תשפ"א • 16:03, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

אני חושב שדי בכך שאנחנו מפנים לפסוק עצמו באתר על-התורה, משם זה תפקידו של האתר שלהם להפנות לחלקים נוספים באתר.--נחום - שיחה 20:07, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

חולם חסר אחרי וי"ו

אני סבור שיש טעות בסימון של חולם חסר אחרי וי"ו במהדורות המבוססות על כתב יד לנינגרד. ולפי מה שראיתי הטעות אינה במקור. חולם חסר אחרי וי"ו (כמו בעֲוֺן, מִצְוֺתַי) צריך להיות מסומן או בסימן הייעודי 0x5ba או ב־zero-width non-joiner שהוא 0x200c ואחריו חולם רגיל 0x5b9. הבעיה שכאן נעשה שימוש בטעות ב־zero-width joiner שהוא 0x200d במקום ב־non-joiner. ראו למשל בראשית_טו_טז. תודה! 5.102.239.19 04:59, 24 ביוני 2023 (IDT)

שבוע טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים. לעצם העניין, בדקתי עכשיו בדף העריכה של בראשית טו/טעמים. שלושת התווים שנמצאים שם הם "וֺ֥", וזה נכון: קודם כל האות וי"ו, אחר כך חולם חסר לוי"ו (U+05BA), ובסוף מרכא. וכך הוא גם במקור הדיגיטלי. ייתכן שאתה מתכוון ל"מהדורה הדקדוקית" המופיעה בדף של הפסוק, אבל בו יש טקסט מיושן המבוסס על גרסאות קודמות של ה-WLC. דרוש בו רענון כללי בכל התנ"ך. Dovi (שיחה) 23:17, 24 ביוני 2023 (IDT)