שיחת משתמש:גימליוד

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

For English, please click here

שלום גימליוד! וברוך בואך לוויקיטקסט – מיזם רב-לשוני ליצירת מאגר טקסטים חופשי על ידי עבודה משותפת של תורמים.

להלן מעט מידע שאנו מקווים שיהיה לך לתועלת:

  • עריכה: אם יש לך מה להוסיף או לתקן בדף שקראת, באפשרותך לעשות זאת, ואף כדאי שתעשה זאת. לחץ על הלשונית "עריכה" בראש העמוד ותקן כמיטב הבנתך. (לפני שמירת השינוי, מומלץ ללחוץ קודם על "תצוגה מקדימה" ולוודא שהעריכה נעשתה כראוי.) לפרטים נוספים: איך לערוך דף וגם היכרות עם האתר.
  • הזנה אוטומטית של תכנים: ניתן להזין קבצים סרוקים באמצעות תוכנת OCR, או להשתמש בבוט להזנה אוטומטית של טקסטים גדולים.
  • דפי שיחה: בראש כל דף בוויקיטקסט, מופיעה לשונית "שיחה", שלחיצה עליה מובילה לדף השיחה על הערך. בדף זה ניתן לדון עם משתמשים אחרים בתוכנו של הערך.
  • חתימות: בסוף כל הערה שכתבת בדפי השיחה, צריך לחתום. כדי לעשות זאת מוסיפים ארבעה סימני ~ (זרקא, tilde) בסוף הטקסט. סימנים אלו יהפכו אוטומטית לחתימה הכוללת את שמך, קישור לדף המשתמש שלך, והשעה והתאריך בהם נכתבה ההודעה. החתימות מיועדות לדפי השיחה בלבד. בוויקיטקסט לא נהוג לחתום על הטקסטים עצמם או על המאמרים במרחב הראשי או במרחב הביאור.
  • דפי משתמש: לכל משתמש רשום בוויקיטקסט יש "דף משתמש" ודף "שיחת משתמש". דף המשתמש (אליו ניתן להגיע בלחיצה על שמו של המשתמש) משמש בדרך כלל את המשתמש כדי להציג פרטים על עצמו. דף השיחה של המשתמש (כמו דף זה) משמש כדי להשאיר למשתמש הודעות אישיות.
  • הודעה אישית: כדי להעביר מסר או הודעה למשתמש מסוים, יש להיכנס לדף השיחה של אותו משתמש (בלחיצה על שמו, ולאחר מכן מעבר ללשונית השיחה) ולהשאיר בו הודעה. לאחר הוספת הודעה בדף השיחה, המשתמש יקבל חיווי על כך שממתינה לו הודעה.
  • לתשומת לבך: אין להכניס לוויקיטקסט חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. מעשה כזה מהווה עבירה פלילית חמורה ופגיעה במדיניות שלנו.

אשמח לעזור אם תתעורר שאלה או בעיה, וכך גם כל שאר הוויקיעורכים.

בהצלחה!

(התנצלות: כדי למנוע סרבול מיותר, וכמקובל בשפה העברית, אנו משתמשים בלשון זכר בהתייחסות אל כלל הגולשות והגולשים ובמתן שמות לערכים. אנא קבלו זאת בהבנה!)--Roxette5 (שיחה) 12:10, 10 בדצמבר 2014 (IST)[תגובה]

אם תרצה, אשמח לשלוח אליך את המאמר של משה קליין בדוא"ל, אם תמסור לי את הדוא"ל שלך.

לטעמי אינו משכנע, אבל תשפוט בעצמך. בכל אופן יש בו בהחלט כמה הבחנות יפות.

Ahituvrs (שיחה) 18:18, 19 ביולי 2015 (IDT)[תגובה]

סקור עריכות אוטומטית[עריכה]

סקור עריכות אוטומטית שלום גימליוד,

כפי שניתן לראות ביומן התפקידים, סומנת כ"סקור עריכות אוטומטית". על משמעות ההגדרה החדשה שלך ניתן לקרוא בדף ויקיטקסט:סקור עריכות אוטומטית.

בתמצית, אין לסימון זה כל השפעה על פעילותך בוויקיטקסט. הסימון נועד להקל על מלאכתם של העורכים והסוקרים.

בברכה, נריה - 💬 - 22:13, 2 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אהליבמה[עריכה]

תודה רבה גימליוד על העין הטובה ועל תשומת הלב.

מדובר על קמץ שבא לפני קמץ קטן (במקרה הזה חטף-קמץ), ויש שתי שיטות. ראה בבקשה את ההסבר המלא כאן. אם תסתכל על התיבות "אהליבמה" בדף העריכה של הפרק, תראה שהן מתויגות בתבנית מיוחדת, המציינת הניקוד לפי שתי השיטות, כאשר לפי המדקדקים הספרדים התיבה מנוקדת בקמץ רגיל (כדבריך). אם תסתכל בתיקוני קוראים שונים תראה שגם אצלם זה כך. אך אם תסתכל בחומש קורן החדש, שהולכת לפי אותה שיטה כמו במהדורת ויקיטקסט, תראה שגם אצלם יש קמץ קטן באל"ף. Dovi (שיחה) 20:57, 13 בדצמבר 2022 (IST)[תגובה]

תודה דובי.
1) לא מצאתי את "דף העריכה של הפרק". אשמח אם תביא לי קישור.
2) לפי שיטתך, (או האשכנזים, או תנ"ך קורן) - כיצד מבטאים את שמה של אהליבמה? אוהליבמה?
כי זאת לא מצאתי שמישהו אומר "אוהליבמה". לא אשכנזי ולא ספרדי. גימליוד (שיחה) 12:11, 14 בדצמבר 2022 (IST)[תגובה]
1. נכנסים לדף הפרק ולוחצים על לחצן העריכה, כאילו שרוצים לערוך את הפרק.
2. אשכנזים מבטאים Oholivomo בהברה אשכנזית, ו-Oholivama כשהם מדברים בעברית יומיומית (מה שנקרא אצלם "הברה ספרדית"). זאת משום שבמסורת האשכנזית, כפי שהיא מתועדת בספרי המדקדקים ובעלי המסורה שהלכו בשיטה זו, הקמץ של האל"ף הוא "קמץ קטן", כמו הקמץ בחי"ת של "חכמה". בברכה, נחוםשיחה 12:36, 14 בדצמבר 2022 (IST)[תגובה]

תודה רבה נחום. האמת שלא הייתי קורא לזה שיטה "אשכנזית", אלא שיטה דקדוקית אחרת, שמתאימה יותר להגייתם של בעלי המסורה מאשר שיטתם של המדקדקים הספרדים הקלאסיים מתקופת הראשונים. יוצרי השפה העברית המדוברת אימצו שיטה זו, והיא נפוצה בדיבורם החי של רוב הישראלים (לא משנה מאיזה מוצא). אלא שבבתי כנסת ספרדים, בתפילה ובקריאת התורה, מקפידים לרוב על שיטת ההגייה של מדקדקי ספרד. Dovi (שיחה) 11:34, 15 בדצמבר 2022 (IST)[תגובה]

אתה מחליט שזו השיטה הדקדוקית ה"נכונה" או ה"ראויה", בניגוד לרב ברויאר שהבאת שסייג את דבריו וכתב על דרך האפשר. מה שאתה אומר על ההגייה הישראלית נכון רק בדוגמה של צוהוריים, אבל לא שמעתי אף אחד שאומר בואוניות או בכללי באותיות השימוש. זו שיטה דקדוקית שנכון להיום נוהגת בבתי כנסת אשכנזים ציוניים, שהיא נישה מאוד ספציפית. שלום אורישיחה • כ"ד בכסלו ה'תשפ"ג • 19:26, 17 בדצמבר 2022 (IST)[תגובה]
"אהליבמה" דומה יותר ל"צהריים".--נחוםשיחה 19:36, 17 בדצמבר 2022 (IST)[תגובה]

שבוע טוב שלום אורי,

  1. תודה נחום, זה נכון ל"אהליבמה" לפי אותו עיקרון כמו "צהרים".
  2. בשום פנים ואופן אינני טוען שזאת השיטה "הנכונה". ניתן לטעון ששיטה זו מתאימה יותר לניקוד של בעלי המסורה, ויש מומחים למסורה שאכן טוענים כך. אך כמובן שגם זה לא הופך אותה לשיטה "הנכונה".
  3. הרצון שלי היה רק לציין את שתי האפשרויות בכל מקום ומקום, ולתת לכל קורא לבחור את השיטה שאותה הוא ירצה לראות. לצערי, עד עכשיו לא מצאתי את הדרך הטכנולוגית לאפשר את זה בסביבה של תוכנת "מדיה-ויקי". אבל התיעוד המלא הכפול בתבניות לכל המילים בתנ"ך כבר קיים (זה היה המון עבודה, והיה הרבה יותר קל לציין רק שיטה אחת). אנחנו רק מחכים למתכנת שיכול לבוא ולהפעיל אותו. אשמח לקבל כל עזרה אפשרית בעניין.
  4. המציאות הזאת הכריחה בחירה, בינתיים, באחת מהשיטות בתור ברירת מחדל. השיקול היה כזה: יש תיקוני קוראים רבים בשיטה הספרדית, אך רק ספרים מעטים (אולי רק קורן?) בשיטה החלופית. וכך זה נותן מענה על משהו שלא היה קיים קודם, למי שצריך אותו.
  5. כך בחשבון שהתנ"ך הזה מופיע גם מחוץ לוויקיטקסט, באתרים כגון "ספריא" ו"על התורה". בינתיים נעשית עבודה רבה כדי שכל הגרסאות המקבילות יהיו זהות ויקבלו את אותם העדכונים והתיקונים. גם באתרים האלה יש העדפה לשיטה הנוכחית לגבי ברירת מחדל.
  6. אתה כותב ש"בתי כנסת אשכנזים ציוניים" הם "נישה מאוד ספציפית", וזה נכון. אך ייתכן שמי שירצה לקרוא פסוקים באינטרנט יבוא פחות מהעולם החרדי. וגם ייתכן שבשביל העולם הלא-דתי, ישראלים דוברי עברית שמתשמים באינטרנט, שיטת ניקוד זו לגבי הקמץ הקטן מתאים יותר לעברית השגורה בפיהם. אני אגב כן מכיר אנשים שהעברית חשובה להם, חילונים גמורים, והם יודעים ומקפידים לומר לא רק "בצהריים" אלא אפילו "ב(ו)א(ו)ניות" :-) Dovi (שיחה) 20:18, 17 בדצמבר 2022 (IST)[תגובה]
סליחה אם התפרש מדברי שיש פה איזה חוסר התחשבות בשיטה הספרדית, פשוט משתמע מדבריך שיש לך נטייה מסוימת, וזה בעיניי לא תקין. היינו מוכרחים לבחור גרסה אחת שתהיה בתצוגה הרגילה, אבל זה לא אומר שצריך לציין מה השיטה היותר מדוקדת לדעתך. אפשר להביא את דברי האומרים כך ואת דברי האומרים כך ובחרנו בתצוגה את השיטה הזאת מהטעמים הזה והזה, בלי לומר שזו שיטת המדקדקים וזו שיטה שאיכשהו נכנסה. שלום אורישיחה • כ"ד בכסלו ה'תשפ"ג • 20:50, 17 בדצמבר 2022 (IST)[תגובה]
מסכים איתך. ביחד עם זה, אנחנו כן אומרים. כלומר: יש המון פרטים במהדורת מקרא שצריך לבחור כך או כך (זה ממש לא רק עניין של קמץ קטן), ובשביל זה יש מבוא למהדורה שמסביר את הנימוקים, ותיעוד מלא מקומי שמציג את הנתונים בכל מקום ומקום. זה בעצם התנ"ך הראשון אי-פעם שהנוסח בו "שקוף" לחלוטין למי שרוצה להבין את כל הפרטים. ועל כל פרט ופרט שמוזכר במבוא אפשר לדון ולשפר. Dovi (שיחה) 21:51, 17 בדצמבר 2022 (IST)[תגובה]