שולחן ערוך אורח חיים מז יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · מז · יג · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

המשכים קודם אור היום ללמוד מברך ברכת התורה ואינו צריך לחזור ולברך כשילך לבית הכנסת המשכים קודם אור היום מברך כל סדר הברכות חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה ופרשת התמיד (עיין לעיל סימן א' סעיף ו') שימתין מלאומרה עד שיאור היום. הגה: ולכתחילה יטול ידיו קודם שיברך ללמוד ואם לא היה לו מים יכול ללמוד ולברך בלא נטילה כמו בשאר ברכות שמברך קודם נטילה כדלעיל סימן מ"ו (אגור):

מפרשים

מגן אברהם

(יג) חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה:    ובכתבים איתא שיוכל לומר הנותן לשכוי מיד אחר חצות לילה וכ"מ בזוהר ויקהל ע' שמ"ב ונ"ל דוקא אם שמע קול תרנגול ע"ס מ"ו ס"ח ומ"מ טוב ליזהר לכתחלה:

באר היטב

(יג) בינה:    ובכתבים ובזוהר איתא שיכול לומר הנותן לשכוי בינה מיד אחר חצות. וכ' המ"א ונ"ל דוקא אם שמע קול תרנגול ומ"מ טוב ליזהר לכתחלה וכתב ע"ת דבדיעבד יצא וא"צ לחזור ולברך ביום.


משנה ברורה

ביאור הלכה

(*) המשכים וכו' מברך בה"ת:    עיין במ"ב במה שכתב דאם חזר וישן וכו'. הוא נובע מהדה"ח שכתב דאם חזר וישן אח"כ בין ביום ובין בלילה א"צ לחזור ולברך וכונתו בזה היינו אפילו אם חזר וישן שינת קבע קודם אור הבקר וכמו שמסיים בעצמו לאפוקי מפר"ח דמצריך בזה לחזור ולברך אבל אין כונתו לפטור בזה אפילו חזר וישן שינת קבע בתחלת הלילה שאחר זה וכמו שמשמע לכאורה מלשון הפמ"ג בזה סוף אות י"ב בא"א מדמסיים הדה"ח עד שינת הלילה שאחריו ויותר נראה לומר דגם דעת הפמ"ג הוא כן ומה שכתב הפמ"ג דאפשר דדעתו לפטור מעל"ע שאחריו כונתו רק לאפוקי מדעת הפר"ח דדעתו הוא רק עד שיקום משינה בבוקר ולזה קאמר דאינו כן אבל פשוט דגם הוא מודה דשינת קבע אפילו בתחלת הלילה הוי הפסק וכדמשמע גם מלשון הב"י בסוף ד"ה וכתב עוד האגור עי"ש. ועוד לא שבקינן כל הני פשיטותא דהרבה גדולים שפוסקין דצריך לחזור ולברך משום ספיקא דפמ"ג דהלא הב"י בעצמו והפר"ח והגר"א וא"ר מצריכין אפילו בשינת קבע ביום לחזור ולברך ונהי דשם אנו מחמירין כדעת יחידאה עכ"פ בשינת קבע בלילה שאחר זה בודאי יש לברך:


(*) המשכים קודם אור היום וכו':    עיין במ"ב בסק"ל ובדיעבד אם בירך גם ברכת אלהי נשמה והמעביר שינה כראוי בפעם הראשון דעת הפר"ח דחוזר ומברך אלו השתי ברכות כשקם בפעם שנית ממטתו והסכים עמו הח"א לענין ברכת המעביר שינה ומש"ת בסימן ו' משמע דלא יחזור ויברך וכן משמע מדה"ה וספק ברכות להקל. ואם תקפה עליו שינה לכו"ע אין לו לחזור ולברך אותם [פר"ח בסי' מ"ו]:


(*) מברך כל סדר הברכות חוץ כו':    עיין במ"ב במה שכתב והאחרונים וכו' היינו המגן אברהם בשם הזוהר והגר"א והפר"ח והח"א ומה שכתבתי אך י"א וכו' הוא מדברי הח"א ובשע"ת אית' דיש מקילין בזה ג"כ ולפי הבאר היטב והדה"ח יש להחמיר לכתחילה אפילו בשמע קול תרנגול ולא רציתי לסתום כמותם משום דהפר"ח והגר"א עבדו עובדא להתיר כמו שכתב בפר"ח ובספר מעשה רב. וביותר שמדברי הפמ"ג משמע דקודם שיאיר היום מותר לברך אפילו לא שמע קול תרנגול דדוקא בלאחר חצות צריכין לשמיעת קול תרנגול אך דברי הח"א לכאורה סתורים מדברי המגן אברהם ממה שסיים לסוף סקי"ג ומ"מ טוב ליזהר לכתחלה ומזה נובע דברי הדה"ח אמנם כד נעיין היטיב נראה שהוא מפרש דברי המגן אברהם כפשטיה דמה שכתב המגן אברהם עיין סימן מ"ו ס"ח ר"ל דשם היקל רמ"א אפילו בלא שמע קול תרנגול דכונת הגמרא על מנהגו של עולם וא"כ אפשר לומר דכונת הזוהר ג"כ מה שאמר כד קרא גברא הוא כעין זה וע"ז סיים המגן אברהם ומ"מ טוב ליזהר לכתחלה ר"ל להחמיר בדלא שמע אבל בדשמע יש להקל אפילו לכתחלה:

כף החיים

כט) סעי' י"ג. המשכים קודם אור היום ללמוד מברך ברה"ת וכו'. המשכים קודם אור היום מברך כל סדר הברכות וכו' זמן ברה"ש הוא מחצות הלילה ואילך אבל לא קודם חצות כמש"ל סי' מ"ו אות מ"ט בשם המקובלים יעו"ש וכ"כ בן א"ח פ' וישב אות י"ג וכתב שכן נראה מדברי זוה"ק בראשית דף יו"ד ע"ב, ועיין מקדש מלך שם. וא"כ מכל זה משמע כיון דברכת השחר זמנה היא מחצות הלילה ואילך אם טעה ובירך ברכות השחר קודם חצות הלילה צ"ל ברוך שם כבוד וכו' כמ"ש באות הקודם ואח,כ אחר שיגיע חצות צריך לחזור ולברכם מיהו על צד היותר טוב אם אפשר יחפש אחר אדם שלא ברך עדיין ויאמר לו שיתכוין להוציאו. אמנם ברכת התורה דיכול לברך קודם חצות ם רוצה ללמוד בעת ההיא כיון דישן שינת קבע על מטתו ושינת הלילה בקבע על מטתו חשובה הפסק לסברת מרן ז"ל ודעימיה דלא קיי"ל כר"ח והר"ם ור"י שכתבו דברכת התורה של אתמול פורטת עד שחרית אחר כמ"ש בב"י ובאחרונים, אך אם ניעור סמוך לחצות נכון להמתין מלברך ברה"ת עד שיהיה חצות כדי שיהיו סמוכים לברה"ש ויהיה התיקון על נכון כמש"ל סי' מ"ו אות ח"י יעו"ש, וכ"כ הבן א"ח שם. וכתב עוד בן א"ח שם בשם הרב החסיד מהר"א מני ז"ל וז"ל בין הפשטנים בין המקובלים כ"ע מודו שאם ישן שינת קבע חייב לברך ויכול לברך וכנראה מלשון זוה"ק ח"א דף יו"ד ע"ב ועיין מק"מ. אמנם יש ב' כוונות בברכת התורה אחת פרטית והיא הנז' בנהר שלום דצ"ב ע"א וזו שיכא גם קודם חצות, ואחת כללית בכלל הי"ח ברכות והיא הנז' בשער הכוו' דפוס ירושלים דף א' ע"ג ועיין נה"ר דט"ל ע"ב ודפ"ז ע"ב ביאורם, ובודאי המברך קודם חצות לא יתוקן זה התיקון כיון שעליונים לא נתקנו האיך יתוקנו התחתונים. ומ"מ המנהג בבית אל יכב"ץ בזמן שהוא קרוב לחצות ממתינים עד חצות אבל אם יש זמן הרבה לחצות יש מברכין ברה"ת ולומדים ובחצות יברכו שאר הברכות. ויש חסידים שאעפ"י כן ממתינים עד חצות בעבור תיקון סדר הי"ח ברכות עכ"ל. כבר כתבנו לעיל סי' מ"ו אות מ"ט דהקם בחצות ומברך ברכת השחר וברה"ת אפי' היה דעתו לחזרו ולישן וישן אח"כ שוב לא יברך שנית אחרי שניעור שום ברכה דהו"ל כישן ביום ודלא כמ"ש הפר"ח בסי' מ"ו אות ח' ובזה הסי' אות י"ג והביאו מט"י אות ט"ז יעו"ש:

ל) שם חוץ מברכת הנותן לשכוי וכו'. שימתין מלאומרה עד שיאור היום, והפר"ח אות י"ג כתב דמגמרא וזוהר משמע דזמנה מחצות הלילה אם שמע קול תרנגול וגם הא"ש יודה לזה. אלא מילתא פסיקתא נקט הרא"ש שבבקר ודאי יברך ברכ זו ואין הכי נמי שכל ששמע קול התרנגול מחצות הלילה ואילך ולא היו ידיו נקיות שיכול לברך ברכה זו כל שעה שירצה אפילו קודם אור היום יעו"ש. וכ"כ המחב"ר אות ו' וז"ל בזוהר מפורש דאחר חצות היו מברכין אותם. ובספר הפרדס לרש"י כ" י כתב דכך היה מנהגו של רש"י זצ"ל לברך כל הברכות וגם ברכת הנותן לשכוי בקומו באשמורת. וכ"כ האר"י ז"ל וכן נהגו שלמים וכן רבים עכ"ל והב"ד ש"ץ דמ"ז וסידור בי"ע אות ג' ושע"ת אות י"ג. וכ"כ בספרו קש"ג סי' ה' אות י"א וז" הנותן לשכוי יש לברכה אחר חצות כשקם באשמורת אף שלא שמע קול התרנגול עם שאר הברכות אף שלא נתחייב בהן מחב"ר סי' מ"ז. וכן מצאתי בס' הפרדס כ"י שהשיבו מן השמים לרבינו ממרו' שאפי' לא שמע קול תרנול וכיוצא יברך עכ"ל. וכ"כ אנן לעיל בס"ד סי' מ"ו או' יוד ואו' י"א יעו"ש, ומ"ש מהט"י או' י"ז דעדיף טפי להניחה עד אור היום ואינו מפסיד יעו"ש אינו כן לדעת המקובלים אלא הוא מפסיד אם מאחרה כמש"ל סי' מ"ו אות מ"ט יעו"ש. ועיין עוד בדברינו לשם אות ח"י ואות ן':

לא) שם ופרשת התמיד שימתין וכו'. ואם אמרה קודם אור היום לא יצא י"ח תקנת חכמים וצריך לחזור ולאומרה כשיאיר היום. סידור בי"ע או תב'. וכתב ודלא כמהר"י חזן ז"ל בס' חק"ל חא"ח סי' ן' יעו"ש:

לב) שם בהגהה. ואם לא היה לו מים יכול למוד ולברך בלא נטילה וכו'. עיין בדברינו לסי' ד' אות ק"ז מ"ש בזה בס"ד: