לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים מז יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אף אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום שעבר ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא ישן:

מפרשים

 

(יב) כל זמן שלא ישן:    משמע דאם נעור כל הלילה א"צ לברך בבקר וצ"ע דבשלמא לסברת הטור דס"ל דבשינה תליא מילתא אם לא ישן א"צ לברך אבל לפי מה שנהגו שלא לברך כשישן ביום א"כ דמה שמברך בבוקר היינו משום שקבעו חכמים ברכה זו בכל יום דומיא דשאר ברכות השחר תדע דהא לר"ת כשעומד קודם עלות השחר א"צ לברך וכשמאיר היום צריך לברך א"כ לדידן נמי אף שלא ישן כשמאיר היום צריך לברך שלא היה דעתנו לפטור רק ליום א' כתקנת חז"ל ואם ישן והשכים קודם עלות השחר צריך ג"כ לברך מידי דהוה כשאר ברכות השחר שמברך אותם קודם היום ועמ"ש סוף סימן תרל"ט:
 

סי"ב אף אם כו'. כמ"ש במנחות מ"ג א' ומ"ש מצפרא כו' ולפ"ז אף למחר ביום אין צריך ועיין מ"א ומה שהקשה מ"א לסברת הי"א דסעי' י"א כבר כתב ב"י שאינו עיקר והאגור עצמו לא כתב אלא להקל בברכות משא"כ להחמיר:

כל זמן כו'. דלא כר"ת בתוס' שם וכמ"ש במנחות שם אי הכי כל שעתא כו':
 

(יב) ישן:    ואם נעור כל הלילה כהשאיר היום צריך לברך שלא היה דעתו לפטור רק ליום א'. מ"א.
 

(כו) בלילה - ר"ל ואפי' לא למד ביום כלל:

(כז) שעבר - שכל זמן שהוא ניעור מוטל עליו ללמוד כ"ז שיש לו פנאי ואין ההפסק וההיסח הדעת חשיב הפסק לענין ברכת התורה:

(כח) שלא ישן - ר"ל שינת קבע אבל אם ישן שינת קבע על מטתו אפילו בתחלת הלילה חשיב הפסק ואפילו הי"א שבסעיף י"א מודו בזה. ואם היה ניעור כל הלילה י"א דא"צ לברך בבוקר וי"א דצריך לברך כי קבעו חכמים ברכה זו בכל יום דומיא דשאר ברכות השחר וספק ברכות להקל אך אם אפשר לו יראה לשמוע בה"ת מאחר ויאמר לו שיכוין להוציאו בהברכות והוא יכוין לצאת ויענה אמן ויאמר אח"כ איזה פסוקים כדי שיהא נחשב לו במקום לימוד או יכוין לצאת בברכת אהבה רבה וילמוד תיכף מעט אחר שיסיים תפלתו. ואם היה ישן ביום שינת קבע על מטתו ובלילה שלאחריו היה ניעור כל הלילה פסק הגאון רע"א דבזה לכו"ע צריך לברך בבוקר בה"ת ואין ברכת אהבת עולם של ערבית פוטרת אם לא למד מיד אחר התפלה:
 

(כו) סעיף י"ב: אף אם לומד בלילה הלילה הולך אחר היום שעבר ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא ישן — משמע דאם נעור כל הלילה, אינו צריך לברך בבוקר. וצריך עיון, דבשלמא לסברת הטור דסבירא ליה דבשינה תליא מילתא, אם לא ישן אינו צריך לברך; אבל לפי מה שנהגו שלא לברך כשישן ביום, אם כן צריך לומר דמה שמברך בבוקר היינו משום שקבעו חכמים ברכה זו בכל יום, דומיא דשאר ברכות השחר. תדע, דהא לרבינו תם, כשעומד קודם עלות השחר אינו צריך לברך; אם כן לדידן נמי, אף שלא ישן, כשמאיר היום צריך לברך, שלא היה דעתנו לפטור, רק ליום אחד כתקנת חז"ל. מגן אברהם ס"ק י"ב. סולת בלולה אות ד'. וכתב ר' זלמן אות ז', דהרוצה לצאת ידי ספק, ישמע ברכות התורה מאחר ויתכוין לצאת ידי חובה אם אפשר; ואם לאו, יברך בעצמו, יעו"ש. וכן כתב חיי אדם כלל ט' אות ט'. ועיין פרי חדש סימן מ"ו אות ח'. אמנם הרב אליה רבה אות ט' כתב, דהניעור כל הלילה לכולי עלמא צריך לברך בבקר ברכות התורה, יעו"ש. וכן כתב מט"י אות ט"ז (ועיין שם מה שכתב על דברי מגן אברהם והפרי חדש הנזכרים), וכן כתבנו לעיל סימן מ"ו אות מ"ט בשם הרש"ש ז"ל. ועיין ברכי יוסף סימן מ"ו אות י"ב. וכן המנהג פשוט, דהניעור כל הלילה מברך בבוקר ברכת התורה. ואחר המנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל, כמו שכתבנו לעיל סימן טו"ב אות ב':

(כז) שם: ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא ישן — העומדים בבית ה' בליל השישי לתיקון היסוד, ואשר אין כח בו לעמוד כל הלילה ישן על גבי הכר שעה או ב' ואחר כך חוזר על לימודו, אי חשיב זה שינת קבע ובעי ברכת התורה, או שינת עראי, כיון שאינו ישן על המטה, ולא בעי ברכת התורה? עיין בתשובת באר המים להרב כמהר"י מנשה ז"ל, דבסימן א' העלה תלמידו הרב כמוהר"ר קאלאמארו ז"ל דחשיב שינת קבע ובעי ברכה בקומו, ושוב אינו צריך לחזור ולברך ברכת התורה. ורבו הרב המחבר ז"ל שם בסימן ב' כתב, דהגם דהוי שינת קבע, ולא חשיב שינת עראי אלא בישן על ברכיו, מכל מקום כיון שחייבים מצד עצמן לחזור על לימודם תיכף, חזרה הלילה לגבי דידהו כיממא דלא מסלקי נפשייהו ולא מייאשי דעתייהו מתלמוד תורה; ולכן אינו צריך אחר כך לברך, כיון דליכא הסח הדעת, אלא מברך בבוקר כבכל יום ויום, יעו"ש. פתח הדביר אות ו'. ועיין מה שכתבנו לעיל אות כ"ג בשם מטה יהודה. ומשמע דאותם הלומדים בלילי ששי רק עד חצות לילה, ובהגיע חצות מברכין ברכות השחר חוץ מברכת התורה, ואומרים תיקון חצות ולומדים מעט, ואחר כך ישינים בקבע על מיטתם, אלא שקמים שעה אחת קודם עלות השחר או חצי שעה כדי לחבר הלילה והיום בתורה, כמו שכתב האר"י ז"ל בשער הכוונות סוף דרוש ד' מדרושי הלילה דף נ"ד ע"ד, לכולי עלמא צריך לברך ברכת התורה בקומם קודם לימודם. ועיין מה שכתבנו לעיל סימן מ"ו אות מ"ט:

(כט) שם: ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא ישן — משמע מזה, דמי שהוא ניעור מתחילת הלילה עד חצות, ובהגיע חצות בירך ברכות השחר, וטעה ובירך ברכת התורה גם כן באותו שעה, הויא ברכתו לבטלה, כיון שלא נתחייב עדין בברכת התורה, וצריך לומר ברוך שם כבוד וכו' כמו שאומרים אחר ברכה לבטלה, כמו שכתוב לקמן סימן ר"ו סעיף ו', ואחר כך בשחרית יחזור לברך ברכת התורה, או אחר שישן שינת קבע על מטתו, כנ"ל ודו"ק:

פירושים נוספים