מגן אברהם על אורח חיים מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

כתב הב"ח לומר וצאצאינו וצאצאי צאצאינו דאמרי' כל שהוא ובנו וב"ב ת"ח אין תורה פוסקת מזרעו לעולם עכ"ל ול"נ דצאצאינו היינו יוצאי חלצינו וכן תרגום באיוב כ"א על וצאצאיו בניא ובני בניא לכן אין לשנות הנוסחא:

סעיף ג[עריכה]

(א) הכותב:    נראה דוקא בכותב ספרים לעצמו דרך לימודו ומבין מה שהוא כותב אבל סופר המעתיק ואינו מבקש להבין מה שהוא כותב א"צ לברך דאין זה לימוד ואפי' בכותב דרך לימודו צ"ע דהא עכ"פ הרהור הוא ובאגודה סיים וכתב ובלבד שלא יכתוב אגרות רשות וכ"כ התשב"ץ וצ"ל דה"פ אף על פי שכותב פסוקים באגרות רשות א"צ לברך:

סעיף ד[עריכה]

(ב) המהרהר:    דהרהור לאו כד"ד [עיין סי' ס"ב ס"ג ]:

סעיף ה[עריכה]

(ג) על ד"ת:    נוסחא אשכנזית לעסוק בד"ת דקאי על עסק התורה אבל על דברי תורה משמע דקאי נמי על עסק המצות [ב"ח טור ואבודרהם] גר יכול לברך ג"כ אשר בחר בנו וכו'] אגרת הרמב"ם סימן ט' כ"ה]:

סעיף ו[עריכה]

(ד) עם וי"ו:    דברכה א' היא דאלו הית' ברכה בפ"ע היתה פותחת בברוך ואף על גב דסמוכה לחברת' היא מכל מקו' כיון דברכו' קצרות הן ה"ל לפתוח בברוך מידי דהוה אברכת הבדלה שפותחת בברכות אף על פי שהם סמוכות כיון שהם קצרות והי"א ס"ל דשאני ברכות הבדלה שאינן סמוכות שאם רצה אומר על כל א' בפ"ע על הנר ועל הבשמים:

(ה) יותר טוב וכו':    משום שהרי לסוברים דברכה א' היא אם אמרה בלא וי"ו מפסיק באמצע הברכה [ב"י] ובכוונות כתב שהאר"י נהג לענות אמן בנתים דס"ל ברכה בפ"ע היא עכ"ל:

סעיף ז[עריכה]

(ו) אם למד מיד:    [עיין סימן ס' ] ואז פוטרת לימוד של כל היום:

סעיף ט[עריכה]

(ז) אין בכך כלום:    ול"ד לכל הברכות שאסור להפסיק בין הברכו' למצוה כמ"ש סי' ר"ו שאני הכא דמצוה להגות יומם ולילה וא"כ לעולם ליכא היסח הדעת:

(ח) ברכת כהנים:    וכיון דאמרי' להו מטעם לימוד אומרים אותן ואפי' קודם אור הבקר [ל"ח] דלא כרש"ל שכתב בתשובה לומר קודם אור הבוקר פסוקים אחרים כיון שאין נשיאות כפים בלילה:

סעיף י[עריכה]

(ט) כיון שדעתו לחזור:    משמע דמי שאין דרכו ללמוד ונמלך ללמוד צריך לברך וכ"כ הרא"ש בתשו' כלל ד' סי' ב':

(י) ומרחץ:    דהא צריך ללמוד דיני ב"ה ומרחץ:

סעיף יא[עריכה]

(יא) שינת קבע:    ול"ח כ' שרבו מהר"י גינצבורג נהג לברך כשישן ביום:

סעיף יב[עריכה]

(יב) כל זמן שלא ישן:    משמע דאם נעור כל הלילה א"צ לברך בבקר וצ"ע דבשלמא לסברת הטור דס"ל דבשינה תליא מילתא אם לא ישן א"צ לברך אבל לפי מה שנהגו שלא לברך כשישן ביום א"כ דמה שמברך בבוקר היינו משום שקבעו חכמים ברכה זו בכל יום דומיא דשאר ברכות השחר תדע דהא לר"ת כשעומד קודם עלות השחר א"צ לברך וכשמאיר היום צריך לברך א"כ לדידן נמי אף שלא ישן כשמאיר היום צריך לברך שלא היה דעתנו לפטור רק ליום א' כתקנת חז"ל ואם ישן והשכים קודם עלות השחר צריך ג"כ לברך מידי דהוה כשאר ברכות השחר שמברך אותם קודם היום ועמ"ש סוף סימן תרל"ט:

סעיף יג[עריכה]

(יג) חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה:    ובכתבים איתא שיוכל לומר הנותן לשכוי מיד אחר חצות לילה וכ"מ בזוהר ויקהל ע' שמ"ב ונ"ל דוקא אם שמע קול תרנגול ע"ס מ"ו ס"ח ומ"מ טוב ליזהר לכתחלה:

סעיף יד[עריכה]

(יד) נשים וכו':    דהא חייבות ללמוד דינין שלהם כמ"ש ביורה דעה סימן רמ"ו ס"ו ועוד דחייבות לומר פ' הקרבנות כמו שחייבות בתפלה וא"כ קאי הברכה ע"ז [ב"י בשם אגור] עמ"ש סי' קפ"ז ס"ג: