שולחן ערוך אורח חיים א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · א · ו · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

פרשיות הקרבנותט לא יאמר אלא ביוםוייביז (ועיין לקמן סי' מ"ז סעיף י"ג).

מפרשים

באר הגולה

(ט) פרשיות הקרבנות וכו' — כל בו ורא"ש גבי פרשת התמיד.



טורי זהב - מגן דוד

(ו) אלא ביום - כיון שאין זמנם אלא ביום:

מגן אברהם

(י) ביום — אבל פרשת הכיור ופרשת תרומת הדשן יכול לומר קודם היום, כדאיתא ביומא סוף פרק א'.

באר היטב

(יב) ביום — דאין הקרבנות קרבין אלא ביום. ויש לומר פרשת הקרבנות מעומד, דקיימא לן דיושב פסול לעבודה. עולת תמיד, יד אהרן. וכן יש לומר "מזמור לתודה" מעומד, יד אהרן. אבל פרשת הכיור ותרומת הדשן יוכל לאומרם קודם היום, כדאיתא ביומא דף כ.

שערי תשובה

ביאור הגר"א

(כו) פרשיות כו'. כמ"ש ביום צוותו בספ"ב דמגילה ובריש פרק ג דיומא ובתמיד צאו וראו כו' ובשארי מקומות:

משנה ברורה

(יז) ביום – דאין הקרבנות קרבין אלא ביום. אבל פרשת הכיור ופרשת תרומת הדשן יכול לאמר קודם היום. ואם אין לו פנאי, יכול לאמר גם פרשת הקרבנות בלילה. ואם צריך עמידה, עיין בסימן מ"ח במ"ב סק"א.
כתב בשל"ה דבשבת ויום טוב לא יאמר יהי רצון, דאין קרבן נדבה בא בהם, אבל הפרשיות אין הפסד לאומרן, כקורא בתורה. ומכל מקום אם הוא בן תורה, מוטב יותר שיעסוק בפרשה דיומא.
מי שהוא אבֵל לא יאמר פרשת הקרבנות (משום שהוא אסור בתלמוד תורה).

ביאור הלכה

כף החיים

(לג) סעיף וא"ו: פרשיות הקרבנות וכו' — כתב עולת תמיד אות ח': נראה לי דיש לומר פרשת הקרבנות בעמידה, דהא תנינא דיושב פסול בעבודה, והביאו יש אומרים בהגהות הטור, וכתב שכן משמע מהאר"י זצ"ל. אבל אנן בדידן לא מצינו כעת כתוב בדברי קדשו כלל מזה, וכן כתב שלמי צבור דף ס"ב עמוד א', וכתב שמדברי האר"י ז"ל יש לדקדק בהיפך, עיין שם. וכן כתב ברכי יוסף אות י"ד ובמחזיק ברכה סימן מ"ח ובקשר גודל סימן ז' אות כ"ב. וכתב שם בברכי יוסף דכן עמא דבר. וכן כתב הרוח חיים אות ל"ב דרוב הפוסקים הסכימו דאין צריך לקרותם מעומד ודלא כהעולת תמיד והיש אומרים, וכמו שכתב השלמי צבור.


(לד) שם: לא יאמר אלא ביום — ומצוה מן המובחר שאין לאומרם אלא עד אחר תפילת י"ח. ברכי יוסף אות י"ג עיי"ש.




▲ חזור לראש