שולחן ערוך אורח חיים לח יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · לח · יא · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

לא יחלוץ תפילין בפני רבו אלא יפנה לצד אחר מפני אימתו ויחלוץ שלא בפניו:

מפרשים

מגן אברהם

(יד) לפני רבו - מדסתם הרב"י משמע דס"ל אפי' חלץ רבו תחלה אסור ויש שם בטור דאי חלץ רבו תחלה מותר לחלוץ והטעם דהוי כמורה הלכה בפני רבו שמורה שהגיע זמנו לחלוץ ובשל"ה כ' בשם הגאון מהר"ש הטעם כשחולץ תפילין מונע עצמו מלשמש רבו כדאיתא ביורה דעה סי' רמ"ב דאסור להתיר לו מנעל ולהוליך כליו אחריו למרחץ שמא יאמרו עבד הוא אבל כשיש לו תפילין בראשו מותר לעשות כל המלאכות אבל כשרבו חלץ תפילין גם הוא מותר לחלוץ דאין לומר עליו עבד הוא שהרי גם רבו אין לו תפילין בראשו עיין סוף סימן כ"ז:

באר היטב

(יג) בפניו:    ולא יחלוץ קמי ס"ת. ע"ל סימן כ"ה סי"ג.


משנה ברורה

(לה) בפני רבו — היינו רבו מובהק דרוב חכמתו הימנו:


(לו) מפני אימתו — ר"ל דזלזול הוא שמגלה ראשו בפניו ולפ"ז אפילו אם כבר חלץ רבו תחלה אסור ואם מטה עצמו קצת לצד אחר וזהיר מלגלות ראשו בפניו נראה דיש להקל בכל גווני כ"כ הפמ"ג ועי"ש עוד דמשמע מיניה דאם חולצן סמוך לחשיכה יש להחמיר בכל גווני מלחלוץ אותם קודם שחלץ רבו דנראה שמורה הלכה בפני רבו שהגיע זמנו לחלוץ ועיין לעיל סימן כ"ה ס"ק נ"ח מ"ש שם בשם הפמ"ג:

ביאור הלכה

כף החיים

(לג) סעיף יא: לא יחלוץ תפילין לפני רבו וכו' — בטור הביא דאם חלץ רבו תחילה מותר לחלוץ. מיהו מסתמיות דברי מרן ז"ל משמע דאפילו חלץ רבו תחלה אסור לחלוץ לפניו, וכן משמע בבית יוסף, וכן כתב מגן אברהם ס"ק י"ד, מטה יהודה אות ב', ברכי יוסף אות ח', מאמר מרדכי אות י"א. ועיין מה שכתבתי לעיל סימן כ"ה אות צ"ג:




▲ חזור לראש