באר היטב על אורח חיים לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים לח |

סעיף א[עריכה]


(א) מתפילין:    מי שביטל מצות תפילין מחמת חולי ועברו עליו למ"ד יום שלא הניחם אם כשחזר והניחם צריך לברך שהחיינו או לא פסק בתשו' חות יאיר סי' רל"ז דא"צ לברך. שהחיינו כיון דאינו מצוה דאתא מזמן לזמן ע"ש.


(ב) צער:    אפי' הולך בשווקים וברחובות פטור. וכ' המ"א דאם רוצה להחמיר בשעת ק"ש ותפלה מותר כמ"ש בסעיף ב'.

סעיף ד[עריכה]


(ג) אשה:    עיין ב"י ומ"ש עליו המ"א. והיד אהרן מיישבו.

סעיף ה[עריכה]


(ד) ראשון:    פירוש ביום הקבורה דביום המיתה פטור מכל המצות כל זמן שלא נקבר דאז מקרי אונן וה"ה אם שמע שמועה קרובה אסור ג"כ להניח תפילין ביום הראשון כמו יום הקבורה ט"ז ביורה דעה סי' ת"ב ס"ק א' ומהריט"ץ בחידושיו לפרק איזהו נשך דף י"ב כ' דנקטינן דדוקא יום המיתה ויום הקבורה פטור מן התפילין יום ראשון אבל כשהמיתה היה יום אחד והקבורה יום אחר חייב בתפילין אפילו ביום ראשון ע"ש.


(ה) חייב:    משמע דחייב מיד אבל ביורה דעה סי' שפ"ח כתב אחר הנץ החמה עמ"א וע"ת. כ' האר"י ז"ל דאין להניח תפילין דר"ת כל ז' ימי אבילות.


(ו) חדשות:    פי' מנחמים חדשים. ומ"א פסק דאם באו פנים חדשות אינו מניח לכתחלה עד שילכו אבל אם מניח אינו חולץ ע"ש.

סעיף ז[עריכה]


(ז) חתן ושושביניו:    בתשוב' רמ"א סי' קל"ב כתב דחתן בזמן הזה חייב בתפלה ובתפילין וכן נתפשט המנהג בזמן הזה בארצות אלו דחתן וכל בני חופה קוריו ומתפללין וכ' המ"א ול"נ המקיל לא הפסיד אם החתן מיסב אצלם ע"ש ובכנה"ג.

סעיף ח[עריכה]


(ח) ותגריהם:    דוקא הלוקחים כדי להמציאם למכור למי שצריך להם אבל אם עושה כדי להשתכר לא מקרי עוסק במצוה. מ"א.


(ט) אחרת:    כל זה מיירי שכבר התחיל לכתוב קודם שהגיע זמן ק"ש אבל משהגיע אסור להתחיל סי' ע"ב ס"ב.

סעיף ט[עריכה]


(י) מצטער:    אפילו מפני הצינה. מגן אברהם.


(יא) עליו:    דוקא כשא"א לו ליישב דעתו. ב"ח.

סעיף י[עריכה]


(יב) בתורה:    אבל העוסק בגמרא אפשר דלא מיפטר. עיין ב"י.

סעיף יא[עריכה]


(יג) בפניו:    ולא יחלוץ קמי ס"ת. ע"ל סימן כ"ה סי"ג.

סעיף יב[עריכה]


(יד) קודמין:    ואם אפשר בשאלה מזוזה קודמת דאי אפשר בשאלה. מ"א.