באר היטב על אורח חיים לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים לט |

סעיף א[עריכה]


(א) או קטן:    ובעינן שיהא דוקא גדול ממש דהיינו שהביא שתי שערות אחר שהוא בן י"ג שנה אבל מספיקא פסול לכתוב עד שיהא בן י"ח שנה. מ"א.


(ב) או כותי:    כצ"ל דעכו"ם בלא"ה פסול שאינו כותב לשמה. מ"א.


(ג) מומר:    מומר לכל התורה או להכעיס אפי' לעבירה אחת. או מסור אפילו לתיאבון פסול. עמ"א.


(ד) בכתיבה:    מי שנקטעה ידו השמאלית אעפ"י שאינו בקשירה כשר לכתוב תפילין דגברא בר חיובא הוא אלא פומא הוא דכאיב ליה. מ"א.

סעיף ב[עריכה]


(ה) עשייתן:    היינו שעושה מעשה בגוף התפילין אבל לעבדן כשר. ואם תפר וחיפה התפילין פסול שזהו בכלל תיקון עשייתן אבל אם גרר דבק שבין אות לאות או עשה שאר תיקון כשר בדיעבד בתפילין דבעי כסדרן. ובס"ת אם אפשר לגרור צדדי האותיות במקום שנגעו ולחזור ולכתבן יעשה דזה מקרי לכתחלה. מהר"ם לובלין סי' ס"ח. מ"א.

סעיף ג[עריכה]


(ו) יראה:    המ"א העלה דאין להקל ע"ש ועי' מ"ש היד אהרן. כתב הד"מ אע"ג דבס"ת ממזר וגר תושב פסולים לכתוב כמ"ש ביורה דעה ריש סימן רפ"א אפ"ה בתפילין ומזוזות אין לחוש.

סעיף ז[עריכה]


(ז) הרבה:    אבל מעט יותר חייבים לקנות שלא יזלזלו בהם אפילו במקום דטעון גניזה אבל במקום דצריך שריפה אין צריך ליקח מהם. עולת תמיד. מבואר בש"ס דאסור לומר לגוי שיתנם בזול יותר מדאי דילמא ירגז הגוי וינהג בהם מנהג בזיון וכמעשה דטייעי.

סעיף ט[עריכה]


(ח) קציצות:    ולא חיישינן שמא עיבדן שלא לשמן דהכל בקיאין בזה. תוספות. ועיין מ"ש היד אהרן.


(ט) בדיקה:    דעד אחד נאמן באיסורין ועכ"פ בעי שיהא מוחזק בכשרות עיין יורה דעה סימן קי"ט.

סעיף י[עריכה]


(י) לעולם:    מיהו נכון לבודקן דמתקלקלין מזיעה. כנה"ג מ"א.


(יא) בדיקה:    דחיישינן שמא נתעפשו וה"ה אם נפלו למים צריך בדיקה. המוצא תפילין מושלכים בגניזה בלא רצועות ופתוחים יש לחוש שיש להם פסול נסתר אבל אם מצאם דרך הינוח בכיסן ליכא למיחש. הלק"ט ח"ב סי' קס"ו ע"ש.