שולחן ערוך אורח חיים כה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

טאם כב*פגע בשל ראש תחלה הצריך יאכגלהעביר על אותה המצוה ויניח של יד תחלה ואחר כך של ראש:

מפרשים

 

באר הגולה

(ט) אם פגעתוס' במנחות ל"ו ע"א (ד"ה וקשרתם) ויומא ל"ג ע"ב (ד"ה עבורי).
 

ט"ז - טורי זהב

(ה) צריך להעביר כו' — דכתיב: "והיה לך לאות על ידך" והדר "ולטוטפות בין עיניך", ודרשינן נמי בגמרא: "כל זמן שבין עיניך יהיו שתים", ומשום הכי מוטב שיעבור על המצוות משיעבור על מה שכתוב בתורה. מה שאין כן לעניין ציצית ותפילין, כמו שכתבתי בסימן זה סעיף א:
 

מגן אברהם

(יא) להעביר:    כיון דכתיב בקרא דיד קודם משא"כ בס"א גבי ציצית ותפילין:
 

ביאור הגר"א

סעיף ו: אם פגע כו' — יומא לג ב לפירוש רבינו תם שם, כפירוש רש"י ומנחות לו א ד"ה וקשרתם כו':
 

משנה ברורה

(כב) פגע וכו' - דוקא פגע אבל אם הניח ש"ר תחלה או שמצא הש"י שנשמט ממקומו אין להסיר הש"ר דמאי דהוה הוה וימהר להניח ש"י על מקומו ויש חולקין ועיין בביאור הלכה:

(כג) להעביר - כיון דכתיב בקרא מפורש דיד קודם דמתחלה וקשרתם והדר ולטוטפות לפיכך אין משגיחין על העברת המצוה משא"כ לעיל בס"א גבי ציצית ותפלין:
 

ביאור הלכה

(*) פגע וכו':    ע' במ"ב כן פסק הט"ז לקמן בסימן תרפ"ד סק"ד דלא כאבודרהם והעתיקו הגרע"א בחידושיו וכן פסק הפמ"ג וכן מוכח לכאורה מדברי הגר"א שם בסוף סי' תרפ"ד שם בסוף ס"ג שציין שם על דין הרמ"א משום דאין משגיחין בחנוכה ולא כתב טעם האבודרהם בעצמו [שהובא במ"א שם] ש"מ דבתפלין אם עבר והניח ש"ר אין צריך לסלקו. ובארה"ח ראיתי שמצדד לפסוק כאבודרהם משום דלכתחלה עשה עבירה ועבר על מה שאמרו דכל שבין עיניך יהיו שתים ע"כ צריך עתה לתקן ולהניח כדין ולא נהירא דהלא באמת קי"ל דהש"י אינו מעכב של ראש הרי דבעצם קיים בזה הש"ר מצותו רק דלא קיים המצוה כתיקונה וא"ל דיסלק הש"ר ויחזור ויניחו ויקיים עתה כתיקונו ז"א דהלא בכל רגע ורגע שהוא נושא התפילין עליו הוא מקיים בזה מצות השי"ת ובודאי אין לנו לומר שיסלק עתה המצוה ממנו כדי שאח"כ יקיים יותר מן המובחר וגדולה מזו אמרו ביבמות ל"ט ע"א דצריך הקטן לייבם ואין ממתינים בגדול עד שיבא ממדינת הים אף דבקרא כתיב והיה הבכור משום דכל שהויי מצוה לא משהינן אף דאם היינו ממתינין לא היינו מבטלין עי"ז העשה בידים רק בגדר שב ואל תעשה וכ"ש כאן שאין לנו לסלק המצוה בידים ממי שעושה אותה כדי שאח"כ יקיים מן המובחר וזה אין לחלק בין שהייה מרובה לשהייה מועטת וראיה לזה ממג"א סק"ב ואף שמצאתי אח"כ ראיה להיפך והוא בסימן תכ"ו ס"ב בהג"ה ועי"ש בביאור הגר"א בשם תה"ד דמחלק בין ההיא דיבמות משום דהתם שאפשר לבוא לידי דיחוי חדא דגם ע"ז כבר ערערו הפוס' בתשובותיהם [והוא בתשובת עה"ג סימן י"ב ובתשובת פ"י חלק אה"ע סימן ט"ו ובקו"א לתשובת צ"צ סימן קכ"ו]. ועוד דשם הוא בגדר שב ואל תעשה משא"כ הכא לעקור ממנו העשה בידים נראה דכו"ע מודים בזה וגם ידוע הוא דהגר"א בעצמו הנהיג למהר בקידוש הלבנה ולא להמתין וכמו שכתב במע"ר. ע"כ נראה פשוט דהדין עם רבינו הט"ז וכמו שכתב הא"ר דמאי דהוי הוי וימהר להניח הש"י כדי שיקויי' כ"ז שבין עיניך יהיו שתים ודי בזה:.
 

כף החיים

(מא) סעיף ו: אם פגע בשל ראש תחילה צריך להעביר וכו׳ — דכתיב "והיה לאות על ידכה" והדר "ולטוטפות בין עיניך", ודרשינן נמי בגמרא: "כל זמן שבין עיניך יהיו שתים", ומשום הכי מוטב שיעבור על המצוה מיעבור על מה שכתוב בתורה, מה שאין כן לעניין ציצית ותפילין כמו שכתוב בסימן זה סעיף א׳. ט״ז ס״ק ה׳. מגן אברהם ס״ק י״א. ועיין מה שכתבנו על זה לעיל אות ז׳ יעו״ש:

(מב) שם: צריך להעביר על אותה מצוה וכו׳ — כתב החס״ל אות ה׳, דהיותר טוב שיניח של ראש מן הצד, שלא במקום הנחתם, ואחר שיניח של יד יזיזם ויניחם במקומם, עכ״ל. וזהו שכתב כדי לחוש לסברת הנימוקי יוסף שהביא בית יוסף סימן כ״ח, דסבירא ליה דאם פגע בשל ראש תחילה יניח של ראש, משום דאין מעבירין על המצוות. אמנם לפי דברי האר״י ז״ל יש לפקפק גם בזה, על כן אין לזוז מדברי מרן ז״ל שצריך להעביר על אותה מצוה ולהניח של יד תחילה ואחר כך של ראש:

(מג) שם: צריך להעביר על אותה מצוה וכו׳ — ואם הניח של ראש תחילה, עיין לקמן ריש סימן כ״ו אות א׳:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש