שולחן ערוך אורח חיים כה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · כה · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אחר שלבש טלית מצוייץ יניח תפלין שמעלין בקודש והמניחין כיס התפלין והטלית לתוך כיס אחת צריכין ליזהר שלא יניחו כיס התפלין למעלה כדי שלא יפגע בהם תחלה ויצטרך להניחם קודם הטלית כדי שלא יעבור על המצוה.

הגה: מיהו אם תפילין מזומנים בידו ואין לו ציצית אין צריך להמתין על הציצית אלא מניח תפילין וכשמביאים טלית מעטפו (דברי עצמו):

מפרשים

טורי זהב - מגן דוד

(א) כדי שלא יעבור על המצות — דאף על גב דגבי תפילין אם פגע בשל ראש תחילה יסלקנה ויניח של יד תחילה, כמו שכתוב סימן זה סעיף ו, שאני התם דכתיב "והיה לאות" כו' כמו שכתוב בסמוך; אבל הכא, דאין לנו קדימה לציצית אלא מאסמכתא בעלמא, כיון שהיא תדירה בשבת ובחול, כמה שכתב בית יוסף ריש סימן זה, מוטב שתידחה אסמכתא זאת משיעבור על המצוה, כן כתב בית יוסף:

מגן אברהם

(א) שלא יניחו:    צל"ע דנ"ל דאין קפידא בזה כיון דהתפילין עדיין בתוך כיסן וכ"מ סי"א:


(ב) מזומנים:    וכ"ה ביבמות דף ל"ט כל שהויי מצוה לא משהינן אף על פי שי"ל שיעשה אח"כ המצוה יותר מן המובחר וכ"ה בילקוט ויקרא סוף דף קכ"ט חביבה מצוה בשעתה ע"ש ובמנחות דף ע"ב (ובפסחים ס"ח):

באר היטב

(א) יניח תפילין:    הרב בשיורי כנה"ג פסק דמי שאין ידו משגת לקנות ציצית ותפילין דציצית קודם ע"ש. והמחבר בני חייא וע"ת והלקט ח"א סי' נ"ד ובתשו' יד אליהו סי' מ"א והיד אהרן. כולם כאחד חלקו עליו ופסקו דתפילין קודם ע"ש. אם מחויב להחזיר על הפתחים כדי לקנות תפילין וציצית תנינא בירושלמי דפאה דאינו מחויב ע"ש. ע"ת.


משנה ברורה

(א) אחר שלבש וכו' - ואפילו אם הטלית אינו חייב אלא מדרבנן כגון שאולה אחר שלשים יום וכנ"ל בסימן י"ד וכל כה"ג ג"כ יש להקדימו לתפילין [ארה"ח]:


(ב) יניח תפילין - ומי שאין ידו משגת לקנות ציצית ותפילין הכריעו האחרונים דתפילין קודמין כי ציצית הוא רק מצוה אם יש לו טלית של ד' כנפות ותפילין הוא חובה ומי שאינו מניחן הוא בכלל פושעי ישראל בגופן וכדלקמן בסימן ל"ז. וכ"ש לענין לקנות תפילין מהודרין וטלית נאה דתפילין קודמין לכו"ע והעולם נכשלין בזה. מי שאין ידו משגת לקנות ציצית ותפילין אין מחוייב לחזור על הפתחים כדי לקנותן אבל מי שידו משגת אך סומך על מה ששואל מאחרים אחר שיצאו בהן כתב הב"ח דעונשו גדול:


(ג) שלא יפגע - פי' אפילו לא יאחוז בהם בידו רק לפי הושטת ידו הם מונחין לפניו תחלה אין מעבירין עליהם וצריך להקדימן וכל זה דוקא אם רוצה להניח עתה התפילין אבל אם עדיין אין רוצה להניחם רק לאחר זמן לא שייך בזה אין מעבירין על המצות:


(ד) ויצטרך להניחם - נ"ל פשוט דאם מתפלל בביתו ורוצה להניח טלית ותפילין ובתוך חדר שלפניו מונח התפילין ובתוך חדר אחר מונח הטלית צריך להניח תפילין ברישא כדי שלא יעבור על המצות אחרי דהתפלין מזומנין לפניו תחלה ואף שלא נטל עדיין התפלין בידו [וראיה מהא דיומא ל"ג ע"ב בגמרא וכי עייל להיכל וכו' עיי"ש]:


(ה) קודם הטלית - ואם עבר והניחם מידו ונטל הטלית שוב אסור לעזבו וליטול התפילין:


(ו) ואין לו ציצית - אפילו הוא הולך בלי ד' כנפות וכ"ש לפי מנהגנו דכל אחד זהיר בט"ק:


(ז) אין צריך - מפני שאין משהין את המצוה אע"פ שי"ל שיעשה אח"כ יותר מן המובחר מצוה בשעתא חביבא וכן בתדיר ושאינו תדיר דקי"ל דתדיר קודם אם אין התדיר לפנינו א"צ להמתין:

ביאור הלכה

(*) שמעלין בקודש:    על האדם קאי שצריך לילך מדרגא לדרגא ולהתעלות בקדושה כי מתחלה הוא רק מכסה את עצמו בכיסוי של מצוה וע"י התפילין הוא מקשר את עצמו בקשר היחוד והקדושה [א"ר והגר"א וכוון בזה לתרץ קושית הש"א והדגול מרבבה]:.


(*) שלא יניחו:    עיין במג"א שכתב דנ"ל דאין קפידא בזה כיון דהתפילין עדיין מונחין בתוך כיסן ומהלבוש והב"ח והט"ז סק"י משמע דאין לחלק בזה וכ"כ בנשמת אדם אף דראייתו נגד המ"א [מתוספות דיומא ל"ג ע"ב ד"ה עבורי מפירוש רבינו אליהו שמצריך למשמש תחלה בשל יד והלא הש"י על פי הרוב מכוסה ואעפ"כ שייך בזה אין מעבירין] היא ראיה חלושה מאוד דטעם מ"א הוא כיון שהתפילין עדיין מונחין בתוך כיסן אין המצוה של הקשירה מזומנת לפניו דהלא צריך לזה מתחלה ליטלן מן הכיס משא"כ התם לענין משמוש דהמשמוש הוא המצוה ואפילו אם הבית יד של הכתונת מכסה את התפילין שייך ג"כ מצוה זו ע"כ שייך בזה אין מעבירין מ"מ קשה מאוד להקל כהמ"א אחרי דרבים חולקין עליו. ואפילו אם אירע לו כן כשהוא יושב בבהכ"נ ברבים ומתבייש עי"ז מסתפיקנא אם יש להקל בזה אחרי דמסיק בנ"א בכלל ס"ח וכן משמע מהפמ"ג במ"ז סק"ה דדינא דאין מעבירין על המצות הוא ד"ת וכבר פסק בשו"ע לעיל סוף סימן י"ג בהג"ה דד"ת אין נדחה מפני כבוד הבריות בכל גווני אם לא בגנאי גדול ולישב בלי טלית אפילו זמן ארוך ס"ל להרמ"א דהוא רק גנאי קטן כמ"ש המ"א שם וכ"ש כאן שהוא על רגעים אחדים עד שיניח הט"ג ואעפ"כ צ"ע:.


(*) שלא יפגע וכו':    עיין במ"ב במה שכתב פי' אפילו וכו' ומקורו מהא דיומא ל"ג ע"ב בגמרא וכי עייל להיכל וכו' ומשוך כלפי חוץ וכו' והנה אף דיש לדחות קצת דהכא שהתפילין מונחין בתוך כיס הטלית שעדיין לא הוציאן מן הכיס קיל טפי ואפילו אם נגע בהן בידיו מותר לו לסלק ידו מהן וליטול הטלית וכמש"כ הפמ"ג לדעת המ"א בא"א אות א' ובמ"ז אות י' דלהמ"א מותר לכתחלה להיות מונחין בשוה הש"ר והש"י בתוך התיק ואף אם יארע שיפגע תחלה בהש"ר יסלקנו מידו ויטול תחלה הש"י ואין בזה משום חשש דמעביר על המצות אבל כ"ז אין שייך לדינא דהא לדעת המחבר דנקטינן כוותיה וכן פסקו כמעט כל האחרונים [הלבוש והב"ח והט"ז והנ"א והארה"ח דלא כמ"א] אין חילוק בזה שהוא סובר דאפילו אם התפלין מונחין בתוך כיסן שייך בזה אין מעבירין. ובאמת פשוט הוא לענ"ד דגם המ"א מודה בזה ודלא כהפמ"ג דעד כאן לא קשרי המ"א אלא היכא שהתפלין מונחין בכיס בפ"ע שלא נגע בהן כלל בידו רק ע"י כיס וא"א להניחן ע"י כיס משא"כ בזה שהם ממש בידו או שלפי הושטת ידו הם מזומנין לפניו תחלה מה יועיל במה שהם עדיין בתוך הכיס וראיה לדברינו ממ"ש המ"א בעצמו לקמן בסימן כ"ח ס"ק ד' דמש"כ המחבר ועליו של יד פירושו שיתנו קצת לצד מעלה הרי דצריך ליתנו לצד מעלה כדי שיפגע בהם תחלה ולהפמ"ג אין צריך לזה רק שיתן סימן בכריכת הרצועות כדי שיבחין בהם בנגיעתו בם איזו ש"י ואיזו ש"ר ולא יוציא הש"ר תחלה מהתיק וכמ"ש במש"ז אות י' ויש ליישב לדידיה דכוונת הש"ע כדי שלא ישכח ויוציא הש"ר מהתיק ודוחק ואולי זהו כוונת הפמ"ג בעצמו מה שנשאר בצ"ע מלקמן סימן כ"ח סק"ד במ"א. ואולם כ"ז אין נ"מ לדינא לדידן דפסקינן בלא"ה דלא כמ"א אפילו אם הם מונחין בתוך כיסן. היוצא מדברינו דאם הושיט ידו בתוך כיס הטלית ופגע קודם בהתפלין מחויב להוציאן קודם ולהניחן משום אין מעבירין על המצות וכן לענין תפלין יש לו ליזהר לכתחלה להיות מונח הש"י קצת לצד מעלה ולא בשוה ממש כדי שלא לפגוע בתוך הכיס בהשל ראש ברישא כדי שלא יעבור על הדין דאין מעבירין:.


(*) ויצטרך להניחם:    לכאורה יש לעיין אם פשט הטלית ותפלין רק לפי שעה ודעתו להחזירם תיכף דפסקינן לקמן דאין צריך לחזור ולברך ואח"כ בעת לבישה נזדמן לו התפלין מקודם אם מחוייב להניחן תחלה דאולי כיון דלא הסיח דעתו אפשר כאלו הוא עוסק עדיין בהמצוה ופשיטנא בעזה"י דאין לחלק בזה מהא דיומא ל"ג ע"ב בתוד"ה עבורי מפירוש ר"א שמפרש מימרא דרבא לענין משמוש דחייב למשמש בשל יד בתחלה מחמת אין מעבירין אף דלענין משמוש קי"ל דאין לברך על המשמוש כי לא נסתלק עדיין מהמצוה וכ"ש בענינינו וא"ל דשם קאי לפי דינא דגמרא דבזמנם היו מברכין על המשמוש ז"א דבעל המימרא דשם הוא רבא ורבא בעצמו סבירא ליה בסוכה מ"ו ע"א דאין לברך על המשמוש ואין לומר דר"א יסבור כמו שרוצה הב"י בסוף הסימן לאמר לדעת הרמב"ם דלהכי השמיט הרמב"ם האי דינא דמשמוש דס"ל דדוקא אם נסתלקו ממקומן ורוצה להחזירם דזה הוא הנחה מחדש ממש ולא פליגי כלל רבא ורבנן דבי ר"א ע"ש דז"א דע"כ הר"א לא ס"ל כן דא"כ ישאר קושית התוספות במקומה כמו שמקשים על רש"י דלמה צריך רבא לאמר ש"מ מדר"ל והלא מקרא נפקא מתחלה וקשרתם והדר ולטוטפות אלא ודאי דלהר"א ע"כ דרבא ס"ל דזה לא מיקרי הנחה או דהר"א ס"ל דמשמוש מיקרי אפילו לא נסתלקו ממנו וכאידך פוסקים ואפ"ה ס"ל לרבא דשייך בזה אין מעבירין אלא ודאי כדכתבינן דאין לחלק בזה:.

כף החיים

(א) סעיף א׳: אחר שלבש טלית מצוייצין יניח תפילין שמעלין בקודש — ובנימוקי יוסף הלכות ציצית כתב וזה לשונו, דמצות ציצית ששקולה כנגד כל המצות ראוי להקדים. ועוד, שהיא תדירה יותר, שנוהגת בין בחול בין בשבת ויום טוב, ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, עכ״ל, והביאו בית יוסף ולבוש יעויין שם. והאר״י ז״ל נתן טעם בסוד, שצריך ללבוש הטלית דוקא קודם התפילין, בין טלית קטן בין טלית גדול, והטלית קטן ילבש קודם טלית גדול, וזה לשונו בשער הכונות בדרושי הציצית דרוש ב': ולהיות כי הציצית הם ממוחין דקטנות אשר קדמו אל המוחין דגדלות, לכן צריך להקדים ולהניח הציצית קודם התפילין, ואפילו הטלית הגדול של העיטוף, לסיבה הנזכרת, היפך סברת קצת המקובלים המניחין התפילין קודם הציצית הגדול אחר שהניחו ציצית הקטן. ומכל שכן שאין לעשות כדברי האחרים האומרים שהתפילין קודמין לכל בחינת הציצית. ומי שיעיין בספר הזוהר ימצא האמת כדברינו, עכ״ל. וכן כתב בדרוש ה׳ דציצית ובדרוש ג׳ דתפילת השחר, ויעויין שם סודם של הדברים. וכן כתב בפרי עץ חיים שער הציצית פרק ג, ובשער התפילה פרק ז ד"ה סדר עליות התפילות בחול וכו׳ יעויין שם. וכן כתב נגיד ומצוה בסוף דרושי ציצית. וכן כתב עולת תמיד אות א׳, ברכי יוסף אות ד׳, ובספרו קשר גודל סימן ג׳ אות א׳. ש״ץ דף ל״ז ע״ב. סידור בית עובד בדיני מקום הנחת תפילין אות א׳. חס״ל אות א׳. בן איש חי פרשת וירא אות ג׳. ועיין עוד לקמן אות י״ב:


(ב) שם: אחר שלבש טלית מצוייצין יניח תפילין — וסימן על זה מחוט ועד שרוך נעל. עוד סימן לעטיפת טלית קודם הנחת תפילין, והיו העטופים ללבן והקשורים ליעקב, פירוש, בתחילה יהיה העיטוף בטלית לבן ואחר כך והקשורים של תפילין יהיו ליעקב, רוצה לומר לבסוף, עטרת זהב אות א׳, והכי איתא בכנסת הגדולה בהגהת בית יוסף. כף החיים להרב חיים פלאג'י סימן יו"ד אות א', בן איש חי שם:


(ג) שם: אחר שלבש טלית מצוייצין יניח תפילין — כתב הכנסת הגדולה בהגהת הטור, מי שאין ידו משגת לקנות שניהם יקנה טלית, וכן כתב בשיורי כנסת הגדולה בהגהת הטור אות א׳. אבל הבני חיי והעולת תמיד אות א׳ והלק״ט חלק א סימן נ״ד חלקו עליו וכתבו דתפילין קודם. וכן כתב היד אהרן בהגהת הטור, וכן כתב אליה רבה אות א׳, מאמר מרדכי אות ב׳ בי״ד סימן יו״ד, בית הלל ביורה דעה סימן רפ״ה, ער״ה אות ב׳, דברי מנחם בהגהת הטור אות א בשם מהר״א נחום. והגם דבשו״ת שמש צדקה חלק אורח חיים סימן ט״ו וט״ז הליץ בעד הכנסת הגדולה, כתב הברכי יוסף אות א׳ דדברי האחרונים עיקר דתפילין קודמין. וכן כתב בספרו מחזיק ברכה אות ב׳. וכן כתב המגיה בשלמי ציבור דף כ״ו ע״ב. סידור בית עובד בדיני חיוב מצות תפילין אות ג׳. זכ״ל אות צ׳. שתילי זיתים אות א׳. יפה ללב אות א׳. אך אם מוצא תפילין בשאלה יקנה ציצית. ברכי יוסף שם בשם האחרונים. שלמי ציבור שם. בית עובד שם. זכ״ל שם. שערי תשובה אות א׳. יפה ללב שם. ונראה דהיינו דוקא אם לבו בטוח שיוכל לשאול תפילין בכל יום ולא יבטל ממצות תפילין בשום זמן, דאם לא כן נמצא בטל ממצות תפילין שהיא קודמת למצות ציצית לדברי הפוסקים הנזכרים לעיל שהם עיקר לדינא. ואפילו אינו יכול לקנות כי אם תפלה אחת של יד או של ראש, קודמין לציצית. בית עובד שם אות ד׳. ועיין לקמן אות ה׳:


(ד) ואם יש לו תפילין של רש״י אלא שרוצה להניח תפילין של רבינו תם ואין לו ציצית, הציצית קודמין, כיון דרובא דאינשי אין מניחין תפילין דרבינו תם כלל. אבל איפכא לא. ואפילו יש לו של רבינו תם, אם אין לו של רש״י, הם קודמין לציצית, שהם העיקר לעניין ברכה כמו שכתוב בסימן ל״ד. ואף שקדושת תפילין דרבינו תם גדולה מאד, מכל מקום לעניין לצאת בו ידי חובה, של רש״י קודמין, שאדרבה מחמת זה נמנעו רוב העולם מלהניחם, לפי שכל אחד הוא פעולה מיוחדת כמו שכתוב בזוהר חדש וכמו שכתבתי בסימן ל״ד. ולכן פשוט, מי שאינו יכול לקנות שניהם יקנה של רש״י תחילה, ואחר כך כשיהיה לו לקנות של רבינו תם יקנה. והכי נהוג עלמא, ואם כן הוא הדין לציצית. שערי תשובה שם, וכן יראה מדברי האר״י ז״ל בשער הכוונות מדרושי תפילין דרוש ו׳. והבאתי לשונו בספרו הקדוש קול יעקב סימן ל״ד אות ד׳, שכתב סדר הנחת תפילין דרש״י קודם לשל רבינו תם, וכתב הטעם, לפי שתחילה קודמין ליכנס המוחין דאימא שהם בחינת תפילין דרש״י ואחר כך נכנסין מוחין דאבא שהם תפילין דרבינו תם, יעויין שם. ואם כן, כיון שהם נכנסים קודם, צריך להקדימם בהנחה. והוא הדין במי שאין לו לקנות שניהם, ראוי להקדים לקנות של רש״י ואחר כך לכשיהיה לו יקנה דרבינו תם. וכן נראה ממה שאנחנו עושין בתפילת העמידה לחש וחזרה, דהלחש הוא המשכת מוחין דבינה, והחזרה היא המשכת מוחין דחכמה, וכשאי אפשר לעשות שניהם אז מתפללין לחש לבד, שהם בחינת מוחין דבינה. ואם כן הוא הדין נמי הכא, כשאי אפשר לקנות שניהם יקנה דרש״י תחילה.

ואף על גב דבחינת ציצית נמי קודמת לבחינת תפילין, כמו שכתבנו לעיל אות א׳, וכתבנו דאם אין לו לקנות שניהם, ציצית ותפילין, תפילין קודם? התם שאני, מחמת ביטול המצוה, דביטול מצות תפילין חמירא טפי, כמו שכתוב ריש סימן ל״ז. לא כן אם ביטל מצות ציצית, שאין לו בגד בת ד׳ כנפות, כמו שכתוב ריש סימן כ״ד. אבל אם ביטל מצות תפילין דרש״י ורבינו תם, רש״י חמיר, כמו שכתוב ריש סימן ל״ד, שכן נהגו העולם כרש״י.

מיהו מה שכתב השערי תשובה דציצית קודמין לתפילין דרבינו תם, עיין להרב יפה ללב אות ב׳ דשדא ביה נרגא וכתב דתפילין דרבינו תם נמי קודם לציצית, יעויין שם. ולפי דברי האר״י ז״ל יש לצדד לכאן ולכאן, על כן יקנה תפילין דרבינו תם וציצית יקח בשאלה, או בהפך, כאשר יעלה בידו, ולא יבטל אחת מהם, כמו שכתבתי באות שאחר זה:


(ה) ומי שאין ידו משגת לקנות תפילין של ראש ושל יד, יקנה של ראש תחילה. דבר משה חלק ג סימן א יעויין שם. שלמי ציבור דף ל״ו ע״א. שערי תשובה סוף אות א'. מיהו הרב יפה ללב בסימן כ"ו אות א' כתב דיקנה של יד תחילה, יעויין שם. ואם אין ידו משגת לקנות לו תפילין ולא ציצית, אינו מחוייב לחזור על הפתחים כדי לקנות תפילין וציצית. עולת תמיד אות א׳ בשם ירושלמי דפאה. אליה רבה אות א'. שתילי זיתים סוף אות א׳. ומכל מקום ישתדל ליקח ציצית ותפילין בשאלה, כדי שיקרא קריאת שמע ויתפלל בציצית ותפילין. וכן מה שכתבנו לעיל, מי שאין לו ציצית ותפילין ואין ידו משגת לקנות שניהם שיקנה תפילין תחילה, ישתדל ליקח ציצית בשאלה. וכן מי שאין לו אלא תפלה אחת, ישתדל ליקח ציצית ותפלה השנית בשאלה, כדי שלא יהפך התיקון והסדר שכתב האר״י ז״ל, שצריך ללבוש ציצית ואחר כך תפילין ואחר כך יתפלל, כמו שכתבתי לעיל באות א'. וישתדל לפחות ללבוש הציצית והתפילין קודם שיאמר פרשת התמיד, כי כן הוא הסדר על פי דברי האר״י ז״ל. ועיין לקמן אות כז:


(ו) שם: והמניחין כיס התפילין והטלית לתוך כיס אחד צריכין ליזהר שלא יניחו כיס התפילין למעלה וכו' — כתב מגן אברהם ס״ק א וזה לשונו: נראה לי דאין קפידא בזה, כיון דהתפילין עדיין בתוך כיסן, וכן משמע סעיף י״א, עד כאן לשונו. והנה מה שהביא ראיה המגן אברהם מסעיף י״א אינה ראיה, דדין זה של סעיף י״א הביאו מרן ז״ל מתשובת הר״י גיקטליא ז״ל על פי הקבלה, שאין להוציא תפילה של ראש מהתיק עד שיניח תפילה של יד, כמבואר בבית יוסף. וכן כתב בשער הכוונות דרוש ה׳ דתפילין, דהאר״י ז״ל היה נזהר שלא להוציא תפילה של ראש מכיסן עד שיניח תפילה של יד ויקשרנו למעלה על הקיבורת וכו׳ עד כאן לשונו. ואין טעם זה האיסור משום שאין מעבירין על המצות, אלא כך הוה על פי הקבלה. ונפקא מינה דאפילו אדם אחר אם בא להוציא לו תפילה של ראש קודם שיניח תפילה של יד ויקשור, אסור. ולא כמו שכתב מחצית השקל, דהיה יכול ליתן טעם משום דאין מעבירין על המצוות, והא דלא נתן טעם זה, משום דכיון שעדיין קשורים אין בהם איסור משום דאין מעבירין על המצוות. אלא הא דלא נתן טעם זה דאין מעבירין על המצוות, משום הנפקא מינה דאפילו אדם אחר אסור להוציא לו תפילה של ראש קודם שיקשור תפילה של יד, ואם היה הטעם משום דאין מעבירין על המצוות, אדם אחר היה מותר להוציא, וכאשר נבאר עוד בזה בסעיף י״א בסייעתא דשמיא. וכן כתב המאמר מרדכי אות ג' על דברי המגן אברהם הנ״ל, דאין ראיה מסעיף י״א לדהכא כל עיקר ואפילו על צד הדוחק. וכן כתב נהר שלום אות א דאין ראיה מסעיף י״א, יעויין שם. וכן כתב נשמת אדם כלל י״ג אות ב׳. וכן כתב הלבוש, דאפילו אם התפילין מונחים בכיס יש בהם משום דאין מעבירין על המצות. וכן כתב הט״ז ס״ק י. אליה רבה אות ד׳. חיי אדם כלל י״ג אות א׳, ועיין שם בנשמת אדם אות ב׳ שהביא ראיות לדבר, ובפרט שכן הוא דעת מרן ז״ל. וכן כתבו האחרונים. שלמי ציבור דף ל״ז ע״א. סידור בית עובד בדיני מקום הנחת תפילין אות א׳. חס״ל אות א׳. קיצור שלחן ערוך סי׳ יו״ד אות ב׳. ודלא כר' זלמן אות ג'. ועיין באות שאחר זה:


(ז) שם: ויצטרך להניחם קודם הטלית כדי שלא יעבור על המצות — ואף על גב דגבי תפילין אם פגע בשל ראש תחילה יסלקנה ויניח של יד תחילה, כמו שכתוב סעיף ו׳? שאני התם דכתיב "והיה לאות על ידכה" והדר "ולטוטפות בין עיניך", ודרשינן נמי מקרא דכל זמן שבין עיניך יהיו שתים, ומשום הכי מוטב שיעביר על המצוה משיעבור אמאי דכתיב באורייתא. אבל הכא, דאין לנו דמצות ציצית קודמת אלא מאסמכתא בעלמא, מוטב שתדחה מאסמכתא זו משיעבור על המצוה. בית יוסף. לבוש. ט״ז ס״ק א. וכל זה לפי הפשט, אבל לפי דברי האר״י ז״ל שנתן טעם בסוד שצריך ללבוש ציצית קודם התפילין ותפילה של יד קודם תפילה של ראש (עיין מה שכתבתי לעיל אות א׳ ובציונים שציינו שם על דברי האר״י ז״ל, וגם בציונים שציינו באות הקודם על דברי האר״י ז״ל), אין חילוק, וכמו שאם פגע בתפילין של ראש תחילה יסלקנה ויניח של יד תחילה, הוא הדין אם אירע ופגע בתפילין תחילה, יסלקנה ויניח ציצית תחילה. ואף על פי ד"אין מעבירין על המצות" ילפינן מקרא, דכתיב: "ושמרתם אח המצוות", אם באה מצוה לידך אל תחמיצנה, וכמו שכתב הלבוש – זה נאמר על שאר מצוות שאין להם סדר, אבל מצוות שיש להס סדר על פי הסוד, מעבירין כמו בתפילין. אחר כך ראיתי שכן כתב גם כן סולת בלולה אות א. יפה ללב אות ו׳, ובן איש חי פרשת וירא אות ד׳:


(ח) שם: כדי שלא יעבור על המצוות — אם הטלית של שבת היה מונח בכיס שנותן בו טלית של חול והתפילין, וטלית של שבת היה למעלה מן הכל, יכול להניח טלית של שבת וליקח טלית של חול ואין בזה משום אין מעבירין על המצוות, כיון דאין דעתו ללובשו עתה בחול אלא ביום שבת. ברכי יוסף אות ג׳. ועיין שם שהביא ראיה מדברי המגן אברהם ס״ק ד, יעויין שם. סידור בית עובד בדיני מקום הנחת תפילין אות ב׳. שלמי ציבור דף ל״ז ע״א. זכ״ל אות ט׳. שערי תשובה אות ב׳. חס״ל אות ב׳:


(ט) שם: כדי שלא יעבור על המצוות — הא דאין מעבירין על המצוות הוא מדרבנן. רדב״ז חלק ב׳ סימן תקפ״ט. יד מלאכי חלק ג׳ סימן ג׳. ולא זכר שהתוספות פליגי עליה. עין זוכר מערכת הא׳ סימן טו״ב, וכן דעת פתחי עולם אות ג׳. ועיין תוספות מגילה דף ו׳ ע״ב ד״ה מסתבר:


(י) שם הגהה: מיהו אם תפילין מזומנים בידו ואין לו ציצית, אין להמתין וכו' — ולפי מה שכתבנו לעיל בשם האר״י ז״ל, שהסדר והתיקון הוא דוקא שצריך ללבוש ציצית קודם התפילין, וכן כתב השלמי ציבור דף ל״ז ע״ב, דמדברי הזוהר פרשת במדבר דף ק״ך ע״ב נראה דאיסור גדול להניח תפילין קודם הטלית, יעויין שם, אם כן, אם מובטח לו שיביאו לו ציצית קודם שיעבור זמן קריאת שמע ותפילה, צריך להמתין עד שיביאו לו ציצית, ויתעטף בציצית ואחר כך יניח תפילין ויתפלל. ועיין ערוך השולחן אות ד׳:


(יא) שם בהגהה: אלא מניח תפילין וכשמביאין טלית מעטפו — עיין בדברינו לקמן סימן כ״ו אות א׳ מה שנכתוב בזה בסייעתא דשמיא: