שולחן ערוך אורח חיים כד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · כד · א · >>

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה

שולחן ערוך

אם אין אדם לובש טלית בת ארבע כנפות אינו חייב בציצית וטוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית קטן כל היום כדי שיזכור המצוה בכל רגע ועל כן יש בו חמשה קשרים כנגד ה' חומשי תורה וארבע כנפים שבכל צד שיפנה יזכור ונכון ללובשו על המלבושים. לפחות יזהר שיהיה לבוש ציצית בשעת התפלה:

מפרשים

מגן אברהם

יזהר לעשות טלית נאה משום זה אלי ואנוהו (גמ'):

באר היטב

ביאור הגר"א

כדי כו' — שם, הכי קאמר, טצדקי כו'. ובסוף פרק קמא דסוטה דף י"א, מפני מה נתאוה כו'. ועיין תוס' פרק ערבי פסחים קי"ג ב' ד"ה ואין כו', אי נמי כו'. וכן כתב הרב רבינו יונה בספר היראה, וזה לשונו שם: ויהיה לו טלית קטן, וילבשנו מתחת למדיו. כי עיקר מצות ציצית ללבשו תמיד, כי לזכרון המצוות ניתנו ולמען לא יתור אדם אחר שרירות לבו ואחרי מראה עיניו כו'. רוצה לומר כמו שכתוב "וראיתם" כו' "ולא תתורו" כו':

כדי כו' — כמו שכתוב במנחות מ"ג ב': "וראיתם" כו', ראייה מביאה לידי זכירה כו':

ועל כן יש כו' — טור:

ונכון כו' — כמו שכתוב לעיל סימן ח' סעיף י"א:

משנה ברורה

(א) כדי שיזכור — דוגמא לדבר כאדם המזהיר לחבירו על ענין אחד שקושר קשר באיזורו כדי שיזכרנו [טור].


(ב) על המלבושים — עיין לעיל בסימן ח במשנה ברורה מה שכתבנו שם.


(ג) בשעת התפילה — וקריאת שמע. ואיתא בזוהר פרשת שלח לך, דהקורא קריאת שמע בלי ציצית מעיד עדות שקר בעצמו, שקורא פרשת ציצית ואינו מקיים הקרא. כתב החיי אדם, לא טוב עושים המון העם שמתפללין בדרך בלא טלית גדול ועל פי רוב הטלית קטן אינו עשוי כדין בכל פרטיו שיהי ראוי לברך עליו, וגם הוא ישן בו בלילה. ועיין לעיל בסימן ח' סעיף ט"ז במשנה ברורה.


כף החיים

(א) סעיף א׳: אם אין אדם לובש טלית בת ד׳ כנפות, אינו חייב בציצית — אלא שמפסיד אותו השכר בעולם הבא שהיה מקבל אם היה לובש ציצית, שיש בה ה׳ לשונות למצות עשה, והם: "ועשו להם ציצית". "ונתנו על ציצית". "וראיתם אותו". "והיה לכם לציצית". "גדילים תעשה לך". בית יוסף. לבוש. שתילי זיתים אות א׳:


(ב) שם: וטוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית כל היום וכו' — כדאמרינן [[סוטה יד א|בסוטה (דף י"ד ע"א)]]: לא נתאוה משה ליכנס לארץ משום פירותיה, אלא כדי לקיים מצוות התלויות בה. ומתן שכרה מרובה, כדאמרינן ששקולה כנגד כל המצוות. בית יוסף בשם מרדכי וסמ"ג. ועיין מה שכתבנו לעיל סוף סימן ח׳:


(ג) שם: וטוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית וכו' — וגם יזהר לעשות טלית נאה משום "זה אלי ואנוהו", כמו שכתב במסכת שבת דף קלג ע"ב: "זה אלי ואנוהו", התנאה לפניו במצוות; עשה לפניו סוכה נאה וכו', ציצית נאה וכו'. וכן כתב מגן אברהם ריש הסימן, ומחצית השקל, ר' זלמן אות ג׳. ויהא מכובס ונקי. חס"ל אות ה׳. והרב אורחות יושר הזהיר הרבה לעניין הכיבוס, שיכבס אותו כפעם בפעם כדי שיהיה מלובן, עיין שם. והביאו הרב חיים פלאג'י בספרו כף החיים סימן יו"ד אות א. וכתב שם החס"ל, דכמה מהגנות והבושה למי שמתלבש מלבושים נאים כאשר תשיג ידו, והטלית בלוי וקרוע, ילבש בושה ויתעטף כלימה ונפשו תהיה עגומה וידאג מן הנקמה רחמנא ליצלן, עכ״ל. וכן הוכיח על זה הרב משנת חכמים ז״ל באות רי״ח יעויין שם, והביא דבריהם הרב חיים פלאג'י בכף החיים שם אות הנזכר יעויין שם:


(ד) שם: ונכון ללובשו על המלבושים — וכן כתב לעיל סימן ח סעיף י״א, דעיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדיו וכו׳. אמנם כבר כתבנו שם אות מ"ג דדעת האר״י ז״ל והאחרונים דטלית קטן צריך ללובשו למטה משאר מלבושיו על גבי חלוקו, והלובשו על כל בגדיו הוא שטות גדול והיפך האמת, יעויין שם. וכן עמא דבר:

ומה שיש להקשות על דברי מרן ז״ל, שכאן ובסימן ח׳ כחב ללבוש הטלית על המלבושים, ובסימן כ"ג כתב בבית יוסף, והבאנו לשונו שם אות ב', שלובשים הטלית קטן תחת הבגדים? כבר תירץ המאמר מרדכי כאן אות א׳, דבסימן כ"ג מיירי על מנהג העולם שלובשים אותו תחת הבגדים, ובכאן ובסימן ח׳ קאמר דנכון לעשות כן ללובשו על הבגדים, יעויין שם. וכבר כתבנו לעיל דאין כן דעת האר״י ז״ל:


(ה) שם: ולפחות יזהר שיהיה לבוש ציצית בשעת התפילה — זה מי שאינו יכול להתעטף כל היום. טור, לבוש, שתילי זיתים אות ד׳:


(ו) שם: ולפחות יזהר שיהיה לבוש ציצית בשעת התפילה — בלבוש כתב, בשעת קריאת שמע ותפילה. וכן כתב ר' זלמן אות ב'. וכן כתב הפרישה, דבספרים אחרים איתא בשעת קריאת שמע ותפילה, ולמאי דגרסי בשעת התפילה, רבותא קאמר, דאפילו בשעת התפילה יש לו ליזהר שיהיו עליו ציצית, וכל שכן בשעת קריאת שמע שמזכיר בפירוש מצות ציצית, נמצא כשאין לו מעיד עדות שקר בעצמו. עד כאן לשונו. וכן כתב מגן אברהם ס"ק יב בשם זוהר הקדוש פרשת שלח לך: הקורא קריאת שמע בלא ציצית מעיד עדות שקר בעצמו. וכן כתב פתחי עולם אות א׳ בשם רבינו חיים [ויטאל] שער הקדושה פרק ו, וכן כתב מור וקציעה:


(ז) שם: בשעת התפילה — שחרית ומנחה, שמרויח ב׳ מצוות, מצות ציצית וברכתה. ומלבשתו ענוה ויראה. חס״ל אות א'. ועיין בדברינו לעיל סימן ח׳ אות יו"ד. וכן האר״י ז״ל היה נזהר מאד להתפלל תפילת מנחה בציצית ותפילין, כמו שכתב בשער הכוונות. והבאנו לשונו לעיל סימן ח"י אות י״ב יעויין שם. וכתבנו שם שכן מנהג בית אל יכב"ץ גם כן, יעויין שם: