זהר חלק ג קכ ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קכ ב
מתוך: זוהר חלק כה (עריכה)
יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא -- זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי, דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה. ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה, עליה כתיב "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר".
ר"ש פתח "לדוד אליך יי' נפשי אשא אלקי בך בטחתי וגו'". מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה ו'? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין?
אלא (תא חזי) רזא עלאה הוא גניז בין חברייא. בשעתא דליליא עאל (ושלטא) אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא, וע"ד אתחשך, וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפיש ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוי דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרא עליה ההוא עול. לבתר סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא.
ת"ח רזא דמלה, אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא -- כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא. כגוונא דצלותא הוא ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. עובדא דקדמיתא (ס"א בקדמיתא עובדא). בשעתא דבר נש קאים בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, ולבתר יקבל עליה האי עול לפרשא על רישיה פרישו דמצוה, לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין, (מהו תפילין) תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא כמה דאוקימנא "שמאלו תחת לראשי וגו'", וכתיב "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך", והא אוקימנא, ודא הוא עובדא בקדמיתא.
לבתר בשעתא דב"נ עאל לבי כנישתא ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה (פרישו דמצוה) בשבחי דדוד מלכא כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא. ואי פגים עובדא -- מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא, ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא.
(ולא עוד אלא) דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה ודא הוא צלותא שלים. ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה. עליה כתיב "כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע", דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא.
ת"ח כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא -- אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כד"א "ויאסוף רגליו אל המטה", דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו. השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה "אליך יי' נפשי אשא". בקדמיתא