שולחן ערוך אורח חיים ג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · ג · ב · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה כף החיים

שולחן ערוך

יהא צנוע בבית הכסא, ולא יגלה עצמו בעד שישב.

הגה: גולא ילכו שני אנשים ביחד. גם דלא ידבר שם, ויסגור הדלת בעדו משום צניעות (אור זרוע).

מפרשים

טורי זהב - מגן דוד

מגן אברהם

(א) ולא ילכו — ואם מפחד יכול אחד להניח ידו על ראשו דרך חלון (גמרא).

(ב) לא ידבר — איתא בסנהדרין: התקינו שיהיו נשים מספרות בבית הכסא משום יחוד. ועיין באבן העזר סימן כ"ב סעיף ו'. ובמקום שהן בעיר אין לחוש.

באר היטב

(א) שני אנשים — ואם מפחד, יוכל אחר להניח ידו על ראשו דרך חלון. ש״ס פרק הרואה דף ס״ב בעובדא דרבא. מגן אברהם:

(ב) לא ידבר שם — וכל שכן שלא יאכל. איתא בסנהדרין: התקינו שיהא נשים מספרות בבית הכסא משום יחוד, עיין באבן עזר סימן כ״ב. ובמקום שהן בעיר אין לחוש:

משנה ברורה

(ב) עד שישב – והוא הדין שלא יקום כשהוא מגולה.

(ג) ולא ילכו – ואם מפחד, יכול אחד להניח ידו על ראשו דרך החלון, ובלבד שלא יראה פירועו, וכדלקמן בסעיף ח. וליכנס שם להדיא אסור אפילו עם אשתו. אך עם קטן שאין בו דעת מותר ליכנס [ארצות החיים].

(ד) לא ידבר – ואם הוא לצורך גדול אפשר דמותר לדבר, כל זמן שאין נפנה עדיין. אבל בעת שנפנה, אף לצורך גדול אסור. ואם אי אפשר לסגור הדלת ואיש אחר רוצה לכנוס, ינחרו זה לזה ולא ידברו. רק הנשים, כשהולכות לבית הכסא הקבוע לרבים, כמו בית הכסא שבשדה בימיהם, או בחצר בית הכנסת במדינות אלו, התקינו חכמים שיהיו מספרות זו עם זו כדי שיישמע קולן מבחוץ ולא יכנוס איש לשם ויתייחד עמהן (סנהדרין יט א). ומשמע קצת שם דנכנסות גם כן בשתיים בבית הכסא.

כף החיים

(ב) סעיף ב: יהא צנוע בבית הכסא וכו' — והמצניע עצמו בבית הכסא אין רוח רעה ולא מיתה שולטים עליו, והוא אחד משלושה דברים שמאריכין ימיו של אדם. והיינו לגדולים, אבל להטלת מים לא יהא צנוע. יפה ללב ח"א אות ב'.

(ג) שם בהג"ה: ולא ילכו ב' אנשים ביחד — ואם מפחד, יכול אחד להניח ידו על ראשו דרך חלון. גמרא ברכות סג א. מג"א ס"ק א'. ר"ז אות ב'. והמכניס ידו לתוך בית הכסא צריך נטילת ידים בעירוי ג' פעמים. רו"ח אות ג'. ועיין בדברינו לקמן סימן ד' אות ס"ו.

(ד) שם בהג"ה: ולא ילכו ב' אנשים ביחד — והוא הדין שתי נשים לא יכנסו ביחד. וכתב בחסד לאברהם ז"ל שיש להזהיר בזה גם על הקטנים, א' – משום שירגילו במילי דצניעותא, וא' – משום שלא ירגילו במילי דפריצותא. ואפילו בקטנים שאין יודעים עשות רע, דהא אמרו בגמרא דאיתתא לא תקום להשתין בפני תינוק יונק, וכל שכן בגדולים קצת. בן איש חי ה' שנה א' פרשת ויצא אות ו'.

(ה) שם בהג"ה: גם לא ידבר שם — אבל נשים תקנו חכמים שיהיו מספרות בבית הכסא משום יחוד. ובמקום שהן בעיר אין לחוש. מג"א סע"ק ב'. וכן במקום שהן בעיר לא ילכו שתי נשים ביחד, ודלא כפרי מגדים א"א אות ב', חיי עולם על מ"א ס"ק ב', ועיין בן איש חי שם.

(ו) שם בהג"ה: גם לא ידבר שם — כי יש מין שד המחטיא את האדם אם ידבר שם. אור ישראל בשם האר"י ז"ל. עמודי השולחן על קיצור שולחן ערוך סימן ד' אות ג'. והרב סלת בלולה אות ב' כתב שאסור לדבר בבית הכסא כדי שלא לתת להחיצונים מקום להאחז בעניין הקול והדבור של האדם, כי קדוש הוא. ולצורך גדול, כל זמן שלא נפנה עדיין אפשר דמותר. שערי תשובה אות ב' עיין מחצית השקל שם. וכמה ספרי מוסר כתבו שטוב לחשוב מחשבות אחרות בבית הכסא כדי שלא יכנסו ברעיוניו הרהורי דברי תורה. וכתב הר"ח שטוב להרהר בבית הכסא צרכי מזונותיו וצרכי ביתו, ובשבת יחשוב בבניינים נאים וציורים. סלת בלולה אות ח'.

(ז) שם בהג"ה: ויסגור הדלת וכו' — אפילו בלילה וחושך ואפילה. ומכל מקום אם יש בבית הכסא ריח רע קשה לו מאד, והוא פותח את הדלת לאצולי פורתא, יש להקל בחושך לילה ואין רואהו. בן איש חי שם אות ד'.

(ח) כשנכנס לבית הכסא לא יכנס ופניו לאחוריו או לפניו, אלא לצדדין. מסכת דרך ארץ, ליקוטי פר"ח.===ברכי יוסף ===