המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו
(כה) והמלך השיבו שיאמר ליואב אל ירע בעיניך על הדבר הזה, כי כזה וכזה תאכל החרב, רוצה לומר אל ירע בעיניך על מיתת העם שנפלו שם ועל אוריה, כזה וכזה כנכבד כנקלה תאכל החרב, ולכן החזק במלחמה, רוצה לומר השתדל להנקם מהאויבים, ולכן אמר בסוף וחזקהו, וזה צווי למלאך השלוח שיחזק את יואב להלחם. או נפרש וחזקהו בשאר הדברים שיאמר אל יואב, רוצה לומר שיהרוס העיר ויפרוץ אותה, כי אחרי שילכדה הנה הוא יחזק את העיר שזכר שיוכל להשגב בה מהאויבים:
"ויאמר דוד כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה". ר"ל שדבר הזה שנגשו אל החומה אינו דבר
רע, כי טוב יותר שיתקרבו אל החומה ושם ילחמו עד יהרסו את החומה משיעמדו מרחוק ויארכו ימי המצור: "כי כזה וכזה תאכל החרב". ר"ל אם יארכו ימי המצור ויעמדו בשדה רחוק מן העיר ואנשי העיר יפלו עליהם תמיד "תאכל החרב" כפלים
מאשר יאכלו החצים והאבנים בעת התקרבם, כי בעת יתקרבו אל החומה הגם שיפלו רבים הלא ישימו קנצי למלים, ובכבשם
החומה לא תאכל החרב עוד כפעם בפעם. ולכן "החזק מלחמתך על העיר". עצמה: "והרסה". לקצר ימי המצור: "וחזקהו".
(כה) "ויאמר דוד אל המלאך כו'". הנה אומרו "וחזקהו", הוא מיותר ומשולל הבנה, ומה גם בלשון זכר, שאין נראה שחוזר אל המלחמה. אך יאמר כי לבל יראה כי היה המלך שמח בנפילת אוריה, ושעל כן שלח יואב אליו לאומרו, כי אם אדרבה להורות כי מה ששלח יואב הודעה זו היה כמצטער על אחד מהגבורים הידועים למלך שנפל, ושעל כן שלח אליו יואב, על כן עשה המלך כמראה כי זה היה הצער הגדול, "ויאמר כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך על הדבר הזה", הוא על נפילת אוריה, "כי כזה וכזה תאכל החרב", החזק מלחמתך אל העיר, כלומר לנקום נקמתו, "וחזקהו" את הדבר הזה הנזכר ממות אוריה, וחזקהו את הדבר לחזק ולברר אם אמת, כלומר להשיא את אשתו, עם היות שגט כריתות היה לאשתו, יהיה מפני הרואים, ואחשבה כי לא יתכן שכתב דוד בלי טעם אל יואב לגרום מיתת אוריה, כי אם שהודיעו בכתב כי מרד במלכות שקרא אדוני את יואב, וזה אחשוב רמז לו יואב באומרו עבדך אוריה החתי מת, כי מלת עבדך מיותרת, אך אמר כי על היות עבדו מת, כלומר שנגע בעבודתו ועשה עצמו עבד לזולתו:
