אלשיך על שמואל ב יא כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(כה) "ויאמר דוד אל המלאך כו'". הנה אומרו "וחזקהו", הוא מיותר ומשולל הבנה, ומה גם בלשון זכר, שאין נראה שחוזר אל המלחמה. אך יאמר כי לבל יראה כי היה המלך שמח בנפילת אוריה, ושעל כן שלח יואב אליו לאומרו, כי אם אדרבה להורות כי מה ששלח יואב הודעה זו היה כמצטער על אחד מהגבורים הידועים למלך שנפל, ושעל כן שלח אליו יואב, על כן עשה המלך כמראה כי זה היה הצער הגדול, "ויאמר כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך על הדבר הזה", הוא על נפילת אוריה, "כי כזה וכזה תאכל החרב", החזק מלחמתך אל העיר, כלומר לנקום נקמתו, "וחזקהו" את הדבר הזה הנזכר ממות אוריה, וחזקהו את הדבר לחזק ולברר אם אמת, כלומר להשיא את אשתו, עם היות שגט כריתות היה לאשתו, יהיה מפני הרואים, ואחשבה כי לא יתכן שכתב דוד בלי טעם אל יואב לגרום מיתת אוריה, כי אם שהודיעו בכתב כי מרד במלכות שקרא אדוני את יואב, וזה אחשוב רמז לו יואב באומרו עבדך אוריה החתי מת, כי מלת עבדך מיותרת, אך אמר כי על היות עבדו מת, כלומר שנגע בעבודתו ועשה עצמו עבד לזולתו: