קטגוריה:שמואל א יד טו

<< · מ"ג שמואל א · יד · טו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתְּהִי חֲרָדָה בַמַּחֲנֶה בַשָּׂדֶה וּבְכָל הָעָם הַמַּצָּב וְהַמַּשְׁחִית חָרְדוּ גַּם הֵמָּה וַתִּרְגַּז הָאָרֶץ וַתְּהִי לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתְּהִי֩ חֲרָדָ֨ה בַמַּחֲנֶ֤ה בַשָּׂדֶה֙ וּבְכׇל־הָעָ֔ם הַמַּצָּב֙ וְהַמַּשְׁחִ֔ית חָרְד֖וּ גַּם־הֵ֑מָּה וַתִּרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וַתְּהִ֖י לְחֶרְדַּ֥ת אֱלֹהִֽים׃

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ותרגז" - ענין רעדה 

"ותהי לחרדת אלהים" - המחנה היתה לחרדה גדולה כי כאשר ירצה להגדיל דבר מה סומכו למלת 'אל' כמו וענפיה ארזי אל (תהלים פ)

"ותרגז הארץ" - אמר בלשון גוזמא והפלגה