• לדף התרגום על כל הפרק •

אחרי שעלי שמע שבניו חוטאים, ובני ישראל מפיצים עליהם שמועות רעות , הוא הוכיח אותם ואמר להם:

(שמואל א ב כה): "אם יחטא איש לאיש - ופללו אלהים, ואם לה' יחטא איש - מי יתפלל לו?"

נסביר את המילים:

• פילל = שפט;
• אלהים = בפסוק זה משמעו שופט (יש עוד דוגמאות לזה בתנ"ך - ע' במפרשים), כי בחצי השני של הפסוק כתוב ה'.
• "אם יחטא איש לאיש - ופיללו אלוהים" - אם אדם חוטא לאדם אחר, הם הולכים למשפט, והשופט פותר את הבעיה.

• "ואם לה’ יחטא איש - מי יתפלל לו?" - אם אדם חוטא לה', לא יהיה לו אל מי לבוא שיפתור לו את הבעיה (לחזור בתשובה), כי אם הכהנים חוטאים, בני ישראל לא יוכל להעזר בהם!

ע"פ התורה צריכות להיות בעם ישראל שתי מערכות של הנהגה: שופטים וכהנים :

• השופטים אחראים לתקינות היחסים 'בין אדם לחבירו',

• והכהנים אחראים לתקינות היחסים 'בין אדם למקום'.

המצב התקין הוא: "אם יחטא איש לאיש – ופיללו א-להים, ואם יחטא איש לה' – והתפלל בשבילו הכהן":

• אם איש חוטא לאיש אחר – הוא מביא אותו אל השופט והשופט דן אותו ומחייב אותו לפצות את חבירו וכך מתקן את היחסים ביניהם;

• ואם אדם חוטא לה' – הוא בא אל הכהן והכהן מתפלל עליו ומתקן את היחסים בין האדם לה'.

אולם, כשיש שמועות לא טובות על הכהנים - המעמד שלהם יורד, אף אחד לא מאמין בהם, ואז אף אחד לא רוצה לבוא אליהם שיתפללו עליו (כי הם בעצמם חוטאים), ואז "ואם לה' יחטא איש – מי יתפלל לו?"

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-30.