רש"ש על המשנה/כלים/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת כלים פרק ד

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת כלים · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

א[עריכה]

או שהיה בו חדוד ר"ל כמו לקמן מ"ג ולכן כיון שיש כובד בצד שהחידוד בו מכריעו כמו האוזן ולזה נתכוון הא"ר: משנה ב בחצי קב גרוגרות. משום דרגילים היו להניח גרוגרות בחבית כמש"כ הר"ש בפ' דלעיל מ"ב:


ד[עריכה]

רי"א חולקין האמצעית. אין לפרש דמחצי עוביה ולפנים יחשב תוך. דנ"פ דעובי שפת הכלי מלמעלה אם נגע בשרץ לא נטמאה דאין זה נקרא תוך. (ואולי זה תלוי בפלוגתת ר"י וחכמים לקמן פ"י מ"ה גבי שגפתן עם השפה בפי' הא"ר שם. ונראה עוד דאזלי לטעמייהו בפ"ח מ"ח גבי נמצא מקום הנחת העצים. וסתמא דמ"ז שם כחכמים). אלא כוונתו דאם נפל שרץ באחד משני אוירי השפה חולקין את עובי דופנה. החצי דלצד הטומאה טמא ודלצד הטהרה טהור וכריב"נ בפ"ב מ"ז. ולפ"ז נראה דה"ה שחולקין השפה הפנימית בנפול שרץ באויר שלצד פנים. ולא נקט האמצעית אלא משום דאותה חולקין אף אם נפל השרץ באויר החיצוני: