מלאכת שלמה על כלים ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א[עריכה]

ור' יהודה מטמא:    ור"מ ס"ל כר' יהודה כדמוכח מן התוספתא הר"ש ז"ל:

משנה ב[עריכה]

בחצי קב גרוגרות:    גרסינן:

גיסטרא:    ובספר אחר גרסי' וכן גיסטרא וכו'. הרי"א ז"ל. גיצטרא היינו גיסטרא ה"ר שמשון ז"ל. עוד כתב ז"ל ואינה מקבלת משקי' דוקא בנתרועעה כו' כדקתני לקמיה גבי היו בה חדודין דכי נסדקה (פי' נתרועעה) דוקא משום דבעינן תקון לטופלה כדתנן בפירקי' דלעיל גבי חבית שנתרועעה וגם בכאן מצאתי כתוב בספר אגודה וכן גינדא שנתרועעה ואינה מקבלת משקים וכו':

שאין שִירָיִן לַשירָיִן:    ס"א שירָיִם לַשִירָיִם במ"ם ה"ר יהוסף ז"ל וכן כתב בכמה מקומות במשנה אחת מהנה בס"פ הערביין הגיה הערביים במ"ם ואיני רואה טעם מספיק דבודאי דבגרסת המשנה הכל שוה שאינו מקרא לדקדק בזה:

משנה ג[עריכה]

כל שנטלו אזניה:    חשובה גיסטרא ואפי' היא שלימה וכו' לשון ר"ע ז"ל. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה אינו נראה אלא פירושו שניטל כל רחבו עד שניטלו האזנים של החבית אז הוי גיסטרא אבל אם נשבר פחות מזה עדיין נקרא שלם ע"כ והר"מ ז"ל בחבורו כ' חבית שנטלו אזניה הרי היא כגיסטרא אפי' אזן אחת:

היו בה חדודין יוצאין:    פי' הרמב"ם ז"ל חדודים חלולים בולטין כזה % והיו רחבין אותן חדודין בענין שאם היו נותנין זיתים בגיסטרא היו הן מתמלאין מהן אותו חדוד מטמא במגע רצוני לומר אם נגע שרץ בגיסטרא בתוכה נטמא החדוד או אם היה שרץ באויר הגיסטרא כנגד אויר החדוד כמו שנתבאר מהצורה. נטמא החדוד עם הגיסטרא באויר ע"כ. וכתב ה"ר שמשון ז"ל היו בה חדודין ברוב משניות כתוב והיו בוי"ו ואעפ"כ תחלת דבר הוא ע"כ. עוד כתב ז"ל ויש משניות דל"ג ברישא וכנגדו מטמא באויר ול"ג נמי כל שאין מקבל אבל במשנה דווקנית גרסי' ברישא כמו בסיפא וסיפא למסתמא כרבנן ע"כ:

היתה מוטה על צדה:    בפי' ר"ע ז"ל נראה שצ"ל מטעם יד וכן הדין בהיתה מוטה על צדה שנחלקה לארכה וכו':

עוד בפירושו ז"ל וסתם מתני' כחכמים דלעיל וכו':    אמר המלקט ודלא כר' יהודה:

שולי קורפיות וכו':    ובערוך שולי קרפיות פי' כלי חרס שאין להם שוליים לשבת אלא יביאו כלי חרס אחר כמין גביע ומושימן הקרף הזה עליו ע"כ:

קוסין:    פי' הרמב"ם ז"ל כמו קוצים כלומר ששוליהן חדין כמין קוץ ויש שכותבין בצדי ובמקצת נוסחאות נמצא כתוב כוסים ע"כ. ובערוך בערך קסם פי' כוסות ממש הן כא"ף בקו"ף מתחלפים ונקראו על שם מקומן על צידון רבה שנעשו שם ודומין לבזיכין ששנינו ולא היו לבזיכין שוליים שמא יניחם ויקרש הדם ע"כ. וכ' הרר"י ז"ל ס"א והצידוניים בוי"ו. עוד כ' שלא מסומכין ס"א אלא מסומכין:

משנה ד[עריכה]

ספאיות:    כמו שפה הר"ש ז"ל. שְפַיוֹת כך מצאתי מנוקד:

הפנימית עודפת:    כזו הצורה א%:

החיצונה עודפת:    כזו הצורה ב%:

משיצרפו בכבשן:    סתמא כרבי יהודה. ור' מאיר פליג וקאמר משתגמר מלאכתן שהיא קודם הכבשן כמו שכתבתי לעיל בפ' שני סימן ד':