רש"ש על המשנה/כלים/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רש"ש על המשנה מסכת כלים פרק ג

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת כלים · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

א[עריכה]

שיעור כ"ח ליטהר. פי' הא"ר למעלה מן הנקב. וע"כ ר"ל מטומאת אויר אבל במגע עדיין טמא מטעם יד כדלקמן פ"ד מ"ג:


ב[עריכה]

רי"א באגוזים. פי' הא"ר דסבר הואיל ומניחין בתוכה נמי אגוזים כו' ומטילין אותו לחומרו כו'. וק"ל דא"כ הל"ל כן בפירוש לחומרו באגוזים כבמשנה דלעיל. דנ"מ לדינין המבוארים לקמן פ"ח מ"ב ובספ"ט. ובזה נדחה גם פי' הר"ש בסמוך בד"ה בזרעונים ובד"ה סתם נר. לכן נלע"ד דלר"י וכן לר"ש דלקמן הוו שיעורייהו אף להקל ול"ד להעשוי לאוכלין ולמשקין. דהתם אין דרך להניח אוכל בלי משקה כדפי' הר"ש. אבל הני דר"י ור"ש דרך להשתמש בהנך דאמרי לבדהן: שם רא"א בפרוטה. בתוי"ט והר"ב העתיק ר"ש ול"מ כן בשום נוסח כו'. הן לפנינו גם בר"ש איתא ר"ש: בהרע"ב ד"ה רמ"א בזיתים. וא"ה כסתם כו'. תמוה לפסוק נגד רבא ורב חיננא ב"כ בס"פ המצניע דנקטי שיעורא דזיתים: תוי"ט ד"ה חבית. ואף לשאר הפוסקים דל"פ כן כו' ל"י איזה פוסקים מצא. דכיון דאנן פסקינן שם מלא היד א"כ נפלו שיעורייהו בבירא. ונראה שיש חסרון הניכר בדבריו והוא עוד ראיה ממה דאיתא שם ואם לאו כהכרע. ופירש"י כשיעור המכריע באגוז נפיש מכזית וזוטר מכביצה וע"ז קאמר דשאר הפוסקים ל"פ כן ע"ש בתוס' ורי"ף ורא"ש. ונראה דמש"כ עוד לקמן בסמוך וא"כ מסתברא אגוז זוטר מכביצה דט"ס הוא וצ"ל זוטר מגרוגרת ודו"ק. אבל מפי' הא"ר מוכח דס"ל דאגוז שיעורו גדול מגרוגרת: ד"ה שהוסק פיו. ה"ל לציין במוקדם על הא דניטל פיו:


ז[עריכה]

מש"כ הא"ר דקומקום הוא הכלי ששופכין בו המים מן המיחם ע"ש. ברפי"ד לקמן משמע שמחממין ג"כ בו. וכ"מ בפכ"ה מ"ח. ובפ"ט דמקואות סמ"ב לפי' הרע"ב. אבל לפי' הרמב"ם שם וע"י החזיק הרא"ש אין סתירה משם ובשבת (מא) במשנה המיחם שפינוהו (ולאביי שם פירש שפינוהו מן האור ופירש"י קומקום): תוי"ט סד"ה כלי נחושת. וא"כ ה"ה כלים. כלים הויין כש"כ מאדם דהם מיטמאין אף במקום שאין אדם מיטמא כגון הנושא את הנבלה ודומיה:


ח[עריכה]

ר' יוסי מטהר בשניהם. פי' הא"ר דאזיל לטעמיה במשנה דלעיל. קשה דל"פ שם אלא אקומקום ודומיו שתשמישן בחמין וכדאיתא שם ואם ליין טמאין: