רש"י על ישעיה מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על ישעיה · מד · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה שמע" - לשוב לתורתי יעקב עבדי

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אצק מים על צמא" - כמו שאני יוצק מים על צמא כן אצק רוחי על זרעך

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וצמחו בבין חציר" - בתוך עמלק על ידי גרים שיתוספו עליהם בין חציר הוא עמלק שנאמר עליו והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה (לעיל ד)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זה יאמר לה' אני" - אלו צדיקים גמורים

"וזה יקרא בשם יעקב" - אלו קטנים בני רשעים

"וזה יכתוב ידו לה'" - אלו בעלי תשובה

"ובשם ישראל יכנה" - אלו הגרים כך שנויה באבות דרבי נתן

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומי כמוני יקרא" - ומי יקרא שהוא כמוני ויגיד ויערוך לי את כל מה שהיה משומי עם עולם ועד עתה

"עם עולם" - כל בריות

"ואותיות" - דברי מופת

"ואשר תבאנה" - ואת העתידות לבא יגידו כמו שאני עושה עתה שעדיין לא חרב הבית ולא גליתם ולא נולד כורש ואני מבשר אתכם עליו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואל תרהו" - אין לו דמיון ופתרונו לפי הענין כמו אל תחתו מלהודיע את שמי לבין העכו"ם

"הלא מאז השמעתיך" - מהר סיני והגדתי לכם שם שאין אלוהי מבלעדי

"ואתם עדי" - שפתחתי לכם שבעה רקיעים והראיתי אתכם שאין אחר ואתם עדי בדבר הזה שאין אלוה מבלעדי

"ואין צור בל ידעתי" - ת"י ולית דתקיף אלהן דמן קדמי מתיהב ליה תקיף

"בל ידעתי" - לשון ואדעך בשם (שמות לג) ידע לכתך (דברים ב) אני ידעתיך במדבר (הושע יג)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועדיהם המה" - עכו"ם הם עדים על בושת עובדיהם שהרי אנו רואין שאינן לא רואין ולא יודעין והיו עובדין להם

"למען יבושו" - העובדים להם

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נסך" - לשון יציקה ומסכה והנו"ן בתיבה יסוד הנופל ממנו כגון נו"ן של נשך ושל נגף

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הן כל חביריו" - של אותו יוצר ונוסך פסילים המתחברים אליו לעבוד את יצירתו ונסכו יבושו

"וחרשים המה" - אותם יוצרים ונוסכים מבני אדם הם קל וחומר ליצירתם שהיא הבל

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חרש ברזל" - חרש של ברזל

"מעצד" - הוא אחד מכלי הנפחים

"ופעל" - הפסל

"בפחם" - (קרב"ן בלע"ז)

"ובמקבות" - (מרטי"ל בלע"ז)

"יצרהו" - ל' ציר

"ויפעלהו בזרוע כחו גם רעב וגו'" - גם הוא היוצר חסר כח וחלש הוא שאם ירעב אין בו כח או אם לא שתה מים ויעף לאלתר קל וחומר שפעולתו אין בה תועלת לעזור

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חרש עצים" - ואם בא לעשותו של עץ וחרש עצים הוא כך דרכו

"נטה קו" - כדרך הנגרים ועל פי הקו יתארהו בשרד מיישר אותו במסור שקורין (דאלאיר"א בלע"ז)

"יתארהו" - ייפהו

"יעשהו במקצועות" - ומחליקו ברהיטני ואיזמל מקצועות תירגם יונתן אזמליא

"ובמחוגה יתארהו" - לשון ותאר הגבול (יהושע טו) אם בא לעשות בו ציורים עגולים מסבב אותו במחוגה קונפ"ש בלע"ז

"כתפארת אדם" - כמין איש

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תרזה ואלון" - מיני אילני סרק

"ויאמץ לו בעצי יער" - עושה לו חיזוקים בין לחיזוק בין לנוי במיני עצים המשונים זה מזה במראיהן

"נטע אורן" - כשמוצא ייחור ונטע הראוי לכך נוטעו לכך והגשם מגדלו

"אורן" - ל' נטע יונק (פרנצו"ן בלע"ז)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה לאדם לבער" - והיה אותו עץ מקצתו לצרכי אדם לבער

"ויקח" - מן העצים

"ויחם" - גופו לנגדם

"אף ישיק" - מהם תנור ואופה לחם

"אף יפעל אל" - מן הנותר

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא ישיב אל לבו" - חציו שרפתי במו אש

"ולא דעת ולא תבונה" - בו לאמר זאת

"לבול עץ" - לרקבון עץ

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רואה אפר לב הותל הטהו" - לבו אשר הותל הטהו לעשות לו רועה של אפר הדמות שנשרף חציו ונעשה אפר השוטה הזה היה אומר שהוא לו לרועה ולמפרנס דבר אחר רועה אפר ל' ריעות עובד עבודת אחרים ומחבר אליו עבודת אחרים שהיא אפר

"ולא יציל" - הנתעה את נפשו לאמר הלא שקר בימיני ויפרד מעליו

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תנשני" - לא תהיה שכוח מיראתי

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מחיתי כעב פשעיך" - במצרים ובמדבר גם עתה שובה אלי

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פצחו" - ל' פתחון פה

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויוצרך מבטן" - מאז ויתרוצצו הבנים בקרבה (בראשית כה) הייתי לך לעזרה ובחרתיך נוטה שמים לבדי

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מפר אותות בדים" - לפי שאני נטיתי שמים לפיכך אני יכול להפר אותם

"בדים" - הם החוזים בכוכבי' ע"י אותות השמים ועל שם שפעמים הרבה שהם מכזבים קורין אותם בדים ולפי שאיצטגניני בבל היו חוזים בכוכבים כמו שהוא אומר (לקמן מז) יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים לכך הוא אומר שיפר אותות בדיהם כי אני הוא שהפרתי אותות בדי מצרים

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מקים דבר עבדו" - משה

"ועצת מלאכיו" - מלאך אחד אמר ליעקב ישראל יהיה שמך (בראשית לב) וקיימתי דבריו אף כאן אקיים עצת נביאי האומר על ירושלים תושב

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"האומר לצולה חרבי" - האומר לבבל התיבשי

"ונהרותיך אוביש" - לפי שהיא יושבת על נהרות מדמה הריגת אוכלוסיה ליובש נהרות

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רועי" - מלך שלי