לדלג לתוכן

רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הקדמההמדעאהבהזמניםנשיםקדושההפלאהזרעיםעבודהקרבנותטהרהנזקיםקניןמשפטיםשופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר שופטים · הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם | >>


הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם

יש בכללן שלושים מצות: עשר מצוות עשה, ועשרים מצוות לא תעשה.
וזה הוא פרטן:
(א) למנות שופטים. (ב) שלא למנות דיין שאינו יודע דרך המשפט. (ג) לנטות אחרי רבים אם נחלקו השופטים. (ד) שלא להרוג אם רבו המחייבין באיש אחד, עד שיהיו יתר שנים. (ה) שלא ילמד חובה, מי שלמד זכות בדיני נפשות. (ו) להרוג בסקילה. (ז) להרוג בשריפה. (ח) להרוג בסיף. (ט) להרוג בחנק. (י) לתלות. (יא) לקבור הנהרג ביום הריגתו. (יב) שלא תלין נבלתו. (יג) שלא להחיות מכשף. (יד) להלקות לרשע. (טו) שלא יוסיף בהכיית הלוקה. (טז) שלא להרוג נקי באוּמדן הדעת. (יז) שלא לענוש אנוּס. (יח) שלא לחוס על הורג חבֵרו או חובל בו. (יט) שלא לרחם את הדל בדין. (כ) שלא להדר גדול בדין. (כא) שלא להטות הדין על בעל עבירות אף על פי שהוא חוטא. (כב) שלא לעוֵל משפט. (כג) שלא להטות משפט גר יתום. (כד) לשפוט בצדק. (כה) שלא לירא בדין מאיש זרוע. (כו) שלא ליקח שוחד. (כז) שלא לישא שמע שוא. (כח) שלא לקלל הדיינין. (כט) שלא לקלל הנשיא. (ל) שלא לקלל אדם משאר בני ישראל הכשרים.

וביאור מצוות אלו בפרקים אלו: